על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● בצבא בטוחים איפה סינוואר נמצא, אבל תפיסתו תהיה קשה
● החצר האחורית של מצרים: במדינה חוששים ממעבר פליטים מעזה לסיני
1על שער הטיים: מקורות האנטישמיות החדשה
"למה האנטישמיות לא מתה, או לפחות גוועה?", כתב אמש פרופ' נוח פלדמן מאוניברסיטת הרווארד בכתבה שכותרתה: "האנטישמיות החדשה", שמופיעה גם בשער המגזין.
הליגה נגד השמצה, שעוקבת אחרי תקריות אנטישמיות, "אומרת שהן שילשו את עצמן בארה"ב במהלך השנה הקודמת, אם כי גם הקריטריונים שלה השתנו כדי לכלול אנטי-ציונות. אבל מ-2019 עד 2022, כמות האנשים בעלי גישה אנטישמית מאוד בארה"ב כמעט הוכפלה, כך מצא ה-ADL. באירופה, ארגון Human Rights Watch הזהיר ב-2019 מפני עלייה 'מדאיגה' באנטישמיות, מה שגרם לאיחוד האירופי לאמץ תוכנית אסטרטגית למלחמה בה שנתיים לאחר מכן. אף אחד לא יכול לומר בוודאות מדוע הזינוק שלפני מלחמת עזה התרחש כאשר הוא קרה", נכתב. "מבחינה היסטורית, אנטישמיות הייתה תופעת לוואי של הפופוליזם, המשתמש בסטריאוטיפים של 'אנחנו-הם', והיום, המדיה החברתית מאפשרת למשפיעים אנטישמיים לגייס עוקבים".
נכתב כי "הדרך הקלה ביותר להסביר מדוע האנטישמיות עדיין איתנו היא להאשים את הדת", אך "הבעיה בהאשמת הדת היא שהאנטישמיות כיום כבר לא מונעת בעיקר על ידי הנצרות", וגם "האנטישמיות בקרב מוסלמים אינה משקפת בעיקר את הטענות האסלאמיות הקלאסיות שהועלו נגד היהודים". נכתב כי "מסתבר כי אנטישמיות רחוקה מלהיות אוסף בלתי משתנה של רעיונות שמקורם באמונות עתיקות, היא למעשה כוח משנה צורה יצירתי".
בנוסף, נכתב כי "הליבה של האנטישמיות החדשה טמונה ברעיון שהיהודים אינם עם מדוכא היסטורי המבקש שימור עצמי אלא מדכאים: אימפריאליסטים, קולוניאליסטים ואפילו בעלי עליונות לבנים". צוין כי "ישראל, המדינה היהודית הראשונה שהתקיימה מזה אלפיים שנה, ממלאת תפקיד מרכזי בנרטיב של האנטישמיות החדשה. ישראל היא לא קונספירציה דמיונית אלא מדינה אמיתית עם אזרחים אמיתיים, היסטוריה אמיתית, צבא אמיתי ובעיות פוליטיות וחברתיות אמיתיות הנוגעות ליחסים בין יהודים לפלסטינים".
מתוך מגזין טיים, מאת נוח פלדמן. לקריאת הכתבה המלאה.
2התמיכה בישראל עושה לביידן צרות במפלגה הדמוקרטית
"גודל הכעס של המפלגה הדמוקרטית על התנהלותו של הנשיא ג'ו ביידן במלחמה בעזה תפס את הקמפיין שלו לא מוכן ועלול לדכא את התמיכה בבחירות בנובמבר", נכתב אמש ברויטרס, "על פי ראיונות רויטרס עם יותר מתריסר בכירי המפלגה והקמפיין ועשרת מצביעים ופעילים".
בנוסף, נכתב כי "הבית הלבן ציפה שהתסיסה הדמוקרטית סביב עזה תיעלם כאשר ביידן הרים את הקמפיין שלו נגד המועמד הרפובליקאי המשוער דונלד טראמפ, אמרו הגורמים הרשמיים". אך "תשעה חודשים לפני הבחירות, הבעיה מחמירה כאשר התנגדותו של ביידן לקריאה להפסקת אש קבועה ממשיכה לעורר זעם בקואליציה של מצביעים שהניעה את ניצחונו ב-2020. הסקרים מראים כי הדמוקרטים חלוקים בחלוקה רחבה בנוגע לתמיכתו הקולנית של ביידן בישראל מאז התקפות חמאס ב-7 באוקטובר". עוד צוין כי "חלקים מכריעים בקואליציה הזו נראים מאוכזבים וכועסים. בתחרות על המועמדות הדמוקרטית של מישיגן ביום שלישי, פעילים ערבים-אמריקאים שתמכו בו בשנת 2020 נשבעו שלא לתמוך, והפצירו בבוחרים הפריימריז לסמן "לא מחויבים" בקלפי בסקר מוקדם שבודק כיצד הטיפול של ביידן בעזה עלול לפגוע בו".
מתוך רויטרס, מאת אנדראה שלל, ננדיטה רוז, קט סטפורד. לקריאת הכתבה המלאה.
3מה מחדשת התכנית שהציג נתניהו ליום שאחרי?
"בסוף השבוע שעבר עשה סוף סוף ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו את מה שהמבקרים דורשים זה מכבר. הוא הוציא הצעה לקבינט המלחמה שלו המתווה חזון לעתיד שלאחר המלחמה לרצועת עזה", נכתב אמש בוושינגטון פוסט. "אבל העמדה הקשיחה של נתניהו, הכוללת שמירה על שליטה צבאית בלתי מוגבלת של ישראל על השטח, נראית לאנליסטים כמו ניסיון להחזיר סטטוס קוו בלתי נסבל".
הוושינגטון פוסט ציינו כמה מנקודות הליבה של התכנית: "צה"ל יישאר בעזה כל עוד יידרש כדי לחסל את חמאס ולמנוע ממנו להתארגן מחדש; ישראל תתפוס שליטה רבה יותר בגבולה הדרומי של עזה, בשיתוף פעולה עם מצרים 'עד כמה שניתן', ותקבע אזורי חיץ בגבול כדי למנוע הברחות והתקפות נוספות; סוכנות הסיוע העיקרית של האו"ם בעזה ובגדה המערבית תפורק ותוחלף; ההצעה דוחה כל הסכם קבע עם 'הפלסטינים' שלא מושג באמצעות מו"מ ישיר עם ישראל, וכן כל מדינה פלסטינית 'חד צדדית'".
צוין כי "בכל החזיתות הללו, נתניהו יכול לטעון שהוא תואם את דעת הקהל הישראלית. אבל עמדותיו סותרות את עמדותיהן של ארצות הברית, שותפות אירופיות ושכנותיה הערביות של ישראל". בנוסף, נכתב כי "ההצעה של נתניהו, טען אלון פנקס, דיפלומט ישראלי בכיר לשעבר, 'תואמת' את הרקורד ה'מניפולטיבי' שלו. תוכנית 'היום שאחרי', סיכם פנקס, 'היא למעשה שלילה של תוכנית ביידן, רשימה של הצהרות המהוות שליטה ישראלית בעזה ללא כיסוי פוליטי'".
מתוך הוושינגטון פוסט, מאת אישן תרור. לקריאת הכתבה המלאה.
4ממשלה טכנוקרטית פלסטינית חדשה, בסיוע קטר ומצרים
אמש פורסמה בגרדיאן כתבה שכותרתה: "קטאר ומצרים יעזרו להקים ממשלה טכנוקרטית פלסטינית חדשה", ובה נכתב כי "הקמת ממשלה טכנוקרטית פלסטינית חדשה כרוכה בהתייעצות עם כל הפלגים הפוליטיים הפלסטיניים - כולל חמאס, אמר השגריר הפלסטיני בבריטניה, חוסאם זומלוט".
עוד נכתב כי "נראה כי המהלך הוא חלק מניסיון להראות שממשלת ביניים פלסטינית מתוקנת שיש לה שורשים בכל התנועה הפלסטינית מוכנה להשתלט על השלטון הן בעזה והן בגדה המערבית מיד לאחר כל הפסקת אש. זומלוט הדגישה שלחמאס לא יהיו נציגים בממשלה הטכנוקרטית החדשה, אך העובדה שמתייעצים עמה מעידה על מאמצים שנעשים על מנת לראות אם ניתן להשיג אחדות פלסטינית בין חמאס לפת"ח".
מתוך הגרדיאן, מאת פטריק ווינטור. לקריאת הכתבה המלאה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
