יו''ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
במשרד האוצר מעוניינים לסיים את סאגת אישור תקציב המדינה הממושכת לקראת סוף השבוע הבא, עם המועד הצפוי להעברתו בשלוש קריאות בכנסת. בפועל, התאריך הסופי עדיין נזיל. גורמים במערכת הפוליטית מעריכים שהתקציב ימשיך להתעכב, עד אשר יימצא פתרון למחלוקת המרכזית האחרונה שנותרה פתוחה: האם מוסדות החינוך המשויכים למפלגות החרדיות יקבלו תוספות קבועות של לפחות 600 מיליון שקל בשנה, מבלי שהמדינה תאכוף בהם לימודי ליבה וללא מנגנוני הפיקוח שהועמדו בשנים קודמות?
● הסערה על פרס ישראל: איל וולדמן האשים את שלומי פוגל. זו תגובתו
● הביטוח הלאומי מתנהל בשבועות האחרונים ללא מנכ"ל. כעת מונה ממלא מקום נוסף
הסיפור של הכספים הקואליציוניים לשנת 2024 נחשב לחריג, ולא רק בגלל שהם מחולקים בעיצומה של מלחמה ובזמן שהגירעון מזנק. מעבר למאבקים הרגילים של ראשי מפלגות הקואליציה להגדלת הקופות הקטנות שהועמדו לרשותם, הפעם נוספה דרישה מיוחדת של הפוליטיקאים מהאוצר - בעיקר מהצד החרדי של המפה - להטמעת הכספים הקואליציוניים בתוך בסיס התקציב. זאת, במטרה לקבעם גם בתקציבי המדינה לשנים הבאות ועל מנת להסיר מעליהם את פרוצדורות הבקרה הדקדקניות שמטיל החוק על הוצאות כספים פוליטיים.
ביטול המגבלות
בשבוע שעבר נחשף בוועדת הכספים כי שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הצליח להחדיר אל תוך התקציב הרגיל 2 מיליארדי שקלים מתוך 5.7 מיליארד שקל שאישרה הממשלה לכספים קואליציוניים. הסעיף המרכזי מבין הכספים שאושרו משפטית להטמעה (כ־1.2 מיליארד שקל) מיועד לישיבות ולכוללים.
היועצים המשפטיים בלמו את הלבנת הכספים בבסיס התקציב, אבל אישרו להכניסם לתוך מה שמכונה "החוברת הכחולה" של התקציב. די בכך כדי לבטל את המגבלות על מימוש הכספים הקואליציוניים, שנקבעו במקור כדי למנוע זליגת כספי ציבור לידיים של מקורבים פוליטיים ושימושים מפוקפקים.
אם בקואליציה השיגו את מבוקשם, לפחות באופן חלקי, מדוע עלול התקציב להמשיך ולהתעכב? הסיבה היא שלתוך 2 מיליארדי השקלים שהוטמעו בתקציב אשר הועבר לאישור ועדת הכספים של הכנסת, לא נכנס אחד הסעיפים היקרים ביותר ללבו של יו"ר הוועדה, משה גפני (יהדות התורה): תקצוב הכנסת רשתות החינוך החרדיות הפרטיות אל תוך תוכנית "אופק חדש" של מערכת החינוך הציבורית.
במשרד האוצר אומדים את העלות של החלת אופק חדש במוסדות התורניים של ש"ס ויהדות התורה בכ־600 מיליון שקל לשנת 2024. הסכום עשוי לצמוח אם יוחלט להחיל את התקצוב רטרואקטיבית לחודשים קודמים. ובשנים הבאות, מתוכנן המתווה להתרחב גם למוסדות חינוך חרדיים וחרד"ליים נוספים, כך שיחצה כנראה את רף המיליארד שקל לשנה. כיוון שמדובר בתשלומי שכר, באוצר מתקצבים אותו לא רק לשנה הנוכחית אלא גם לבאות אחריה.
בלחץ המפלגות החרדיות, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' תקע אצלו את התקציב במשך שבועות ארוכים בטרם הגיש אותו לכנסת. במהלך הזמן הזה הוא ליקט חוות דעת משפטיות להטמעת הכספים הקואליציוניים, אך את הסוגיה של אופק חדש הוא לא הספיק לסדר. בג"ץ שהוגש נגד העברת הכספים הפך את הנושא למורכב יותר. אבל גפני לא מוותר. שהרי ברצותו, הוא יוכל להחזיק את התקציב אצלו בוועדה ולא לשחררו, עד שיימצא מתווה שיניח את דעתו.
המו"מ הפורמלי מתנהל בין משרד האוצר לבין שני השרים המכהנים במשרד החינוך. האחד הוא שר החינוך יואב קיש (הליכוד), שהסמכות לחתימת התקנות החדשות לאופק חדש בחינוך החרדי נמצאת בידו. השני הוא השר במשרד חיים ביטון (ש"ס), שהופקד לשמור על תקציבי מוסדות החינוך התורניים.
בפן הפחות פורמלי, גפני פונה ללא הרף לאוצר בשאלות על אופק חדש, מתעצבן שטרם התקבל אישור ולוחץ להטמעת הכספים. אולם גפני לא מרבה לדבר בוועדה הפומבית בנושא אופק חדש. בסיבוב הקודם, בדיונים לאישור תקציב 2023 המעודכן למלחמה, נהג בטקטיקה לוחמנית יותר כשעלה הנושא, כינה את האופוזיציה "רשעים" על התנגדותם ותקף את האוצר.
עוד מתנהלים המגעים ברמה המשפטית, בין היועצים של משרדי האוצר, החינוך ומשרד המשפטים. המשפטנים צריכים להכריע אם התקנות המוצעות יכולות לעמוד במבחן בג"ץ. וכדי לדעת לענות על השאלה הזאת, הם מסתמכים בין השאר על העמדה המקצועית של אגף התקציבים באוצר, שמתנגד.
באגף התקציבים הציעו הצעה נגדית לתקנות שגפני והחרדים רוצים. אנשי האוצר יצרו נוסח אחר לתקנות, עם קצת יותר "שיניים" באכיפת לימודי ליבה, שמנסה לכרוך את מתן התוספות באסדרת המצב הקיים ברשתות החינוך. תיאורתית, הרשתות החרדיות מחויבות כבר היום ללמד 100% ליבה כי הן מתוקצבות על כך באופן מלא על ידי המדינה, אבל רשויות המדינה מעלימות עין. החלופה נמצאת בדיונים פנימיים, ובאוצר סבורים שניתן להגן עליה משפטית. אבל אם גפני יטיל וטו - התקציב כולו יעמוד בסכנה ויערער את יציבות הממשלה.