שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שופטי בית המשפט העליון הורו היום (ב') לממשלה להגיש בתוך שלושה שבועות הודעה, בה יסבירו איך למעשה אמור להיות מונח על שולחן הכנסת תקציב נוסף שמוגש בתוך אותה שנת כספים. הכוונה היא למקרה, כמו זה שאירע הפעם, שבו לאחר שעובר תקציב דו־שנתי, מעבירה הכנסת תקציב נוסף, מעודכן.
● החינוך החרדי במוקד: המחלוקת האחרונה בדרך לאישור התקציב בכנסת
● המשרוקית | האם משרד ההתיישבות קיבל תוספת של 1.1 מיליארד שקל?
על־פי החלטת ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, והשופטים נעם סולברג ודפנה ברק-ארז, המדינה תצטרך להסביר האם נעשה בעבר שימוש בסעיף 3ג לחוק יסוד: משק המדינה, שהוא הסעיף שעוסק בתקציב רב־שנתי, על־מנת לאפשר לממשלה להגיש בכלל הצעת חוק תקציב נוסף באותה שנת כספים; מהם כלל המסמכים שיש להגיש להצעת התקציב; ואילו דרישות מחייב החוק ביחס לכך. בנוסף לכך, השופטים דרשו מהממשלה לפרט אילו מסמכים לא צורפו להצעת חוק התקציב המעודכן לשנת 2024, ולהסביר מה היחס בין הדרישות החוקיות הרלוונטיות לתוכנית תקציב רב־שנתית, לעומת תלת־שנתית.
יצוין גם כי בג"ץ אישר להוסיף לעתירה סעד של בטלות. משמעות הדבר היא שלכאורה, גם אם התקציב יעבור, ניתן יהיה להורות על בטלותו.
החלטת השופטים ניתנה במסגרת עתירה לבג"ץ שהגישו קרן ברל כצנלסון ושורה של חברי כנסת, באמצעות עורכי הדין אוהד רוזן, חגי קלעי ועוז פנחס, נגד הצעות התקציב המעודכנות לשנים 2023 ו-2024. העתירה ממוקדת באופן בו הוגשו הצעות התקציב, ונטען במסגרתה כי אלה מפרות את חוק יסודות התקציב, את חוק יסוד: משק המדינה ואת הנוהג בכנסת, וכי אלה לא אפשרו לחברי הכנסת לדעת מה טמון בתקציב, ועל מה הם מצביעים. חברי הכנסת שהצטרפו לעתירה הם אפרת רייטן, גלעד קריב, מירב כהן, מטי צרפתי-הרכבי, ולדימיר בליאק ונעמה לזימי.
לאחר הגשת העתירה, הגיש הייעוץ המשפטי של הכנסת, באמצעות עו"ד יצחק ברט, עמדה התומכת בקבלת העתירה, וזאת בנימוק שהתקציב שהוגש אכן היה חסר את המסמכים שדורש הדין. בינתיים, משרד האוצר הגיש מספר מסמכים נוספים לתקציב, אחד מהם אתמול, ובעקבות זאת הודיעה הכנסת לבג"ץ כי מבחינתה התקציב עומד בדרישות החוק.
הממשלה, שמיוצגת על־ידי עו"ד דניאל מארקס ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, סברה מלכתחילה כי מבחינת תקציב 2024, די במה שהוגש. עתה יידרשו השופטים להכריע האם המסמכים שהונחו בשלב הנוכחי מספיקים מבחינתם או לא, ומה ההשלכות של כך.
"הממשלה בחרה שלא להניח בפני חברי הכנסת מסמכים קריטיים"
הרקע לדרישות הפירוט טמון במשבר הכלכלי של שנות ה-80. מאז, אמורה חקיקת התקציב בישראל להיעשות בצורה סדורה ושקופה. כך, יחד עם התקציב, נדרש משרד האוצר להגיש שלושה מסמכים: תוכנית תקציב רב־שנתית, שתפרט את המגמות התקציביות לשלוש השנים הקרובות; "ספר כחול", שהוא למעשה הפרק המילולי (והקריא יותר) של התקציב, המפרט כל סעיף תקציבי לרמה של תוכנית; וכן "ספר ירוק", הכולל פירוט של כל סעיף תקציבי עד רמת התקנות. גם הוא נועד להסביר לחברי הכנסת בעצם כיצד בנוי התקציב.
המטרה של הכללים הללו, שמעוגנת בחקיקת יסוד ובנוהג בכנסת, היא כפולה: לוודא שההליך המינהלי שמתנהל מאחורי הקלעים הוא תקין (כי כדי לכתוב את המסמכים, נדרשים באוצר נאלצים להבין בדיוק לאן ילך הכסף), ולייצר שקיפות. בשורה התחתונה - שחברי הכנסת יידעו על מה הם מצביעים.
בשתי הצעות התקציב האחרונות - לעדכון 2023 ול-2024 - לא צורפו בשלב ראשון המסמכים. היועצת המשפטית של ועדת הכספים, עו"ד שלומית ארליך, פנתה בעניין ליועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד אסי מסינג, עוד בדצמבר, אך לא נענתה. בעתירה שבה ניתנה היום החלטת השופטים, נטען כי היעדר המסמכים מחייב את בטלותה של ההצעה.
ח"כ מירב כהן ציינה לאחר הדיון: "הממשלה לא הציגה מענה לשאלות מהותיות על סטנדרט הגשת התקציב והמסמכים הנלווים, מסמכים שבלעדיהם אין לנו כחברי כנסת אפשרות אמיתית לדעת אילו שירותים לאזרח קוצצו ואילו תוכניות נפגעו. השופטים דורשים תשובות והורו לממשלה להגיש מענה בכתב בתוך שלושה שבועות. נמשיך להיאבק כדי שהתקציב יהיה שקוף, וכדי שלחברי הכנסת תהיה היכולת לפקח עליו באפקטיביות. בג"ץ דורש תשובות - וגם אנחנו".
מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון, רמי הוד, מסר: "בניגוד לחוק ולנוהג המקובל עד היום, הממשלה בחרה שלא להניח בפני חברי הכנסת מסמכים קריטיים להבנת תקציב המדינה - זה של 2023 שכבר אושר וזה של 2024 שיאושר בשבועות הקרובים. נתניהו וסמוטריץ' יודעים שאין להם מנדט לבזוז את כספי הציבור כדי להעביר עוד ועוד תקציבים לסקטורים מקורבים בזמן מלחמה. זאת הסיבה שהם מנסים להסתיר את הביזה ועושים כל שביכולתם כדי להשאיר את הפירוט המלא במחשכים".