אמיר קטר, תמים בן חמד א-ת'אני / צילום: Reuters, Mustafa Yalcin
קטר אנרג'י, חברת האנרגיה הלאומית של האמירות, הודיעה בשבוע שעבר כי החליטה להגדיל את היקף הפקת ה־LNG (גז טבעי נוזלי) ל־142 מיליון טונות בשנה עד 2030. מדובר בזינוק של 85% בקצב ההפקה השנתי, שעשוי להוביל לכך שקטר תהווה כרבע מכלל שוק ה-LNG העולמי.
● בזמן המלחמה: ארה"ב קיימה תרגיל ימי משותף עם איראן ורוסיה
● החות'ים שוב טעו: תקפו ספינה שבעבר היה לה קשר לצים
בעת ששכנותיה במפרץ הפרסי כמו ערב הסעודית ואיראן חולשות על עתודות נפט בהיקף של 267 ו־209 מיליארד חביות בהתאמה, לקטר יש "רק" 25 מיליארד. המשמעות היא שבניגוד, למשל, לנסיך הכתר הסעודי מוחמד בן סלמאן, אמיר קטר תמים בן חמד א־ת'אני לא יכול להשתמש בזהב השחור כמנוף גאו-פוליטי בינלאומי.
מנגד, לדוחא יש אמצעי בינלאומי שמאז פלישת רוסיה לאוקראינה הפך לעוד יותר משמעותי: גז טבעי. המדינה הקטנה עם 2.7 מיליון תושבים (מהם כ־12% בלבד אזרחים) מדורגת במקום השלישי בעתודות הגז העולמיות, עם 849 TCF (טריליון רגל מעוקב). לצורך ההשוואה, העתודות בארה"ב הן 579. הגז הטבעי מהווה עבור קטר מנוף השפעה שאיפשר לה, למשל, לארח מונדיאל למרות הפרות זכויות אדם, ועדיין מאפשר לה להיות אחת המתווכות המרכזיות במלחמת חרבות ברזל בין ישראל לבין חמאס.
בשנת 2023 ייצאה קטר 48.3 מיליון טונות LNG. עצם הנזלת הגז קריטית במקרה של קטר: בעת שישראל מייצאת גז על בסיס צינורות לירדן ולמצרים, שיטה שמגבילה מאוד את טווח היצוא, השווקים העיקריים של קטר הם אסיה (75%) ואירופה (19.7%). עבור ההובלה ארוכת הטווח נדרשת הסבת הגז לנוזל, שהופכת את הפעולה לבטיחותית וליעילה יותר, משום שהיקף הנפח שתופס הנוזל קטן פי 600.
זריקת עידוד מארה"ב
"הגז הטבעי הוא הכלי הגאו-פוליטי המרכזי של קטר, ומהווה את הבסיס לכל", אומר לגלובס ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אוניברסיטת תל אביב. "כשקטר מבקשת את תפקיד התיווך האולטימטיבי בין שחקנים בעולם ככלל ובאזור בפרט, היא משתמשת בגז. במצב הגאו-פוליטי הנוכחי בעולם, במיוחד בשל המלחמה באוקראינה שהביאה לסגירת ברז הגז הרוסי לאירופה, המשקל של קטר עולה. מדינות אירופה וסין משחרות לקטר, וכך מעמדה והשפעתה גוברים. לכן, אם יש עוד מרבצי גז - מה טוב. כך ניתן לשפר, לשדרג ולמנף את המעמד אף יותר".
הנכס המשמעותי ביותר של קטר מכל הבחינות הוא שדה הגז הצפוני, המאגר הגדול ביותר בעולם, שחוצה את המים הכלכליים אל איראן - שם מכנים אותו "דרום פארס". שר האנרגיה הקטרי, סעד אל־כעטבי, סיפר כי קידוחים ובדיקות אימתו שכבות נוספות במאגר עם פוטנציאל הפקה. אלו מבטיחות למדינה כדאיות כלכלית להרחבת תשתיות ההנזלה בעיר התעשייה ראס לאפן.
לצד הבדיקות שאימתו את האפשרות להפקה, התרחש דווקא בוושינגטון אירוע שעודד את הקטרים לקדם את הפרויקט: בצל הבחירות לנשיאות ארה"ב ב־5 בנובמבר ולחץ של הארגונים הירוקים האמריקאים, ממשל ביידן החליט להשהות הליכי אישור למיזמי יצוא LNG חדשים. זאת, לאחר שארה"ב הייתה יצואנית ה־LNG הבכירה בעולם ב־2023. לכן, הקטרים שסיימו אשתקד במקום השלישי עם 20% מכלל שוק ה־LNG העולמי לאחר אוסטרליה, זיהו בעתודות הנוספות בהיקף כ־240 TCF בתור עילה להרחבת תשתיות ההנזלה. בדרך זו, מאמינים בדוחא כי יוכלו להגביר גם את השפעתם הבינלאומית.
"המדינה יושבת על שדה הגז הטבעי הגדול בעולם, וזה הופך אותה גם לפגיעה", מסביר ד"ר גוז'נסקי. "קטר חוששת מאיראן, שכבר איימה עליה בעבר. השדה מחולק בין קטר לאיראן, והקטרים שואבים הרבה יותר בגלל שלאיראן יש סנקציות וחסר לה ציוד טכני. המפרץ יישאר מקור האנרגיה החשוב ביותר בעולם בעתיד הנראה לעין. על אף הרצון לעבור לתחליפים, המשקל של נפט וגז משמעותי".
חשש מפגיעה בכלכלה
בעשור שעבר איבדה קטר את המקום הראשון בעולם בתמ"ג לנפש (PPP - שווי כוח קנייה), אך היא עדיין במקום הרביעי. כך לפי "גלובל פייננס", שמעריכים את התוצר לנפש הקטרי בכ־114 אלף דולר - הרבה מעל החמישית בדירוג, מקאו, עם כ־98 אלף. לפי הערכת פיץ', כלכלת קטר צפויה לצמוח השנה ב־2%. עם זאת, דוחא תלויה בגז הטבעי עד כדי חשש מפני פגיעה משמעותית בכלכלה בעקבות גורמים חיצוניים. בשנת 2021, לפי הבנק העולמי, היווה רכיב הגז הטבעי כ־12% מהתמ"ג שלה. אי לכך, ירידה במחירי הגז עשויה להשליך ישירות על הצמיחה שלה.
בה בעת, העולם כולו מושפע במידה כזו או אחרת מהפגיעה של המורדים החות'ים בחופש השיט העולמי. בינואר, החליטה קטר אנרג'י להפסיק את ההובלות לאורך הים האדום, אך במקרה זה אין מדובר בהשפעה קריטית על דוחא שהרי ה־LNG, בשורה התחתונה, מגיע ללקוחות.
אולם, כפי שד"ר גוז'נסקי ציין, הקטרים חוששים מטהרן. אין זה נובע רק מחציית מאגר הגז הענק למים הכלכליים של איראן. כפי שמדינת ישראל תלויה בצנרת הגז באופן מוחלט עבור יצוא, הקטרים תלויים לחלוטין בים לטובת הובלות ה־LNG.
אם האיראנים, משיקוליהם, יחליטו לנקוט את נשק יום הדין ולחסום את שער הכניסה והיציאה מהמפרץ הפרסי, מיצר הורמוז, שהרי להם הסמכות המלאה על התנועה הימית בו - זו תהיה סגירת שערים מוחלטת ל־LNG הקטרי. סיטואציה שכזו תזניק את מחירי האנרגיה והגז הטבעי בפרט, לצד פגיעה אנושה בכלכלת דוחא שהגז שלה לא ייצא מחוץ למפרץ.