על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● בטורקיה בטוחים: "ישראל לא תוכל לחסל את חמאס"
● ממשלת צ'ילה לא תאפשר לישראל להציג בתערוכה האווירית
1האם ישראל יכולה להרשות לעצמה לנהל מלחמה?
"בשבועות הקרובים מקווה בנימין נתניהו לקבל אישור פרלמנטרי סופי לתקציב חירום", נכתב אמש באקונומיסט, בכתבה שכותרתה: "האם ישראל יכולה להרשות לעצמה לנהל מלחמה?". נכתב כי "הוצאות הרווחה היומיומיות (הנדיבות בישראל, בשל יסודותיה הסוציאליסטיים) יקוצצו כדי לממן את הצבא. התקציב הצבאי כמעט יוכפל מ-2023 ל-2024. האמנה החברתית הבלתי כתובה של ישראל, שבמשך 70 שנה הבטיחה גם מדינת רווחה נדיבה וגם צבא אימתני, נמצאת תחת איום". עוד נכתב כי "המלחמה מתגלה כיקרה מהצפוי. בין אוקטובר לדצמבר כלכלת ישראל התכווצה בחמישית בקצב שנתי, בהשוואה לשלושת החודשים הקודמים - יותר מפי שניים מההתכווצות שחזה בנק ישראל".
צוין כי "מאוקטובר עד דצמבר שרפו כוחות הביטחון 30 מיליארד שקל על ההוצאות הרגילות שלהם, סכום השווה ל-2% מהתמ"ג, וכי "קובעי המדיניות בישראל חושבים שיחס חוב של 66% יהיה בר ניהול. התקציב של נתניהו יכוון לגירעון פיסקאלי שנתי של 6.6% מהתמ"ג - מספיק כדי לייצר יחס חוב של כ-75%". עוד נכתב כי ההשפעה משתנה משמעותית בין משפחות חילוניות עובדות, המגזר הערבי והאוכלוסייה החרדית, ש"בקושי נאלצה להדק את החגורה". גם ההשפעה על התעשיות אינה אחידה. בעוד שהענף הטכנולוגי גמיש יחסית, "שאר המשק בבעיה".
מאמר מערכת מתוך האקונומיסט. לקריאת הכתבה המלאה.
2המלחמה העמיקה את המשבר הכלכלי במצרים
"שנים של בזבזנות וניהול כלכלי כושל הגיעו לשיא ב-2022, כאשר פלישת רוסיה לאוקראינה סייעה להכניס את מצרים למשבר פיננסי. המלחמה בעזה העמיקה את הכאב", נכתב אמש בניו יורק טיימס. "כשהם רואים את ערך המשכורות והחסכונות שלהם מתאדים בשנתיים האחרונות, מצרים רבים חסכו באוכל, מעמד הביניים משך את ילדיהם מבתי ספר טובים לזולים יותר או בחינם, ומיליוני אנשים הידרדרו לעוני".
צוין כי "מאז תחילת 2022, מחסור משתק במטבע חוץ שנגרם כתוצאה מהפלישה של רוסיה לאוקראינה ועומס החובות הכבד של מצרים", המדינה המאוכלסת ביותר במזרח התיכון , ו"שלח את האינפלציה לשיאים ואת ערכו של המטבע המקומי לשפל. המלחמה בעזה העמיקה את המשבר, כשהיא מאיימת על התיירות, מקור מרכזי למטבע חוץ, והקטינה בחצי את הכנסותיה של מצרים בדולר מתעלת סואץ, כאשר החות'ים שיבשו את התנועה בים האדום".
מתוך הניו יורק טיימס, מאת ויויאן יי, נאדה ראשוואן. לקריאת הכתבה המלאה.
3הזכיינית של סטארבקס מפטרת במזרח התיכון בגלל חרם
"זכיינית המזרח התיכון של סטארבקס הודיעה אתמול (ג') שהיא החלה בהליך פיטוריהם של כ-2,000 עובדים באזור לאחר שהמותג מצא את עצמו בעין הסערה של פעילויות אקטיביסטים והחרמות במהלך מלחמת ישראל-חמאס המתמשכת ברצועת עזה", נכתב אמש בניו יורק פוסט. "קבוצת אלשייה (Alshaya) מכווית, חברה משפחתית פרטית המחזיקה בזכויות זיכיון עבור מגוון חברות מערביות, כולל H&M, The Cheesecake Factory, ו-Shake Shack", מפעילה כ-1,900 סניפים של סטארבקס בבחריין, מצרים, ירדן, כווית, לבנון, מרוקו, עומאן, קטאר, ערב הסעודית, טורקיה ואיחוד האמירויות הערביות. הפיטורים מייצגים קצת יותר מ-10% מהצוות שלה.
נכתב כי "מאז תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר, סטארבקס מצאה את עצמה לצד מותגים מערביים אחרים שהפכו למטרתם של פעילים פרו-פלסטינים במהלך המלחמה. החברה ניסתה להתמודד עם מה שהיא מתארת כ'מידע שקרי ומטעה מתמשך על סטארבקס' המופץ באינטרנט. 'אין לנו אג'נדה פוליטית', מסרו סטארבקס. 'אנחנו לא משתמשים ברווחים שלנו כדי לממן שום פעולות ממשלתיות או צבאיות בשום מקום - ומעולם לא השתמשנו'".
מאמר מערכת מתוך הניו יורק פוסט. לקריאת הכתבה המלאה.
4סיפורו של פטניבין מקסוול שנהרג בגבול הצפון
הבוקר הביא אתר החדשות טיימס אוף אינדיה את סיפורו של פטניבין מקסוול, צעיר הודי בן 31 שחי בגליל ונהרג השבוע במתקפת טילים של חיזבאללה. נכתב כי ביום שני "פטניבין התקשר למשפחתו שבקולאם, הודו, והודה בפני אישתו ההרה שחוות התרנגולות שבמושב מרגליות בה הוא עובד כבר אינה בטוחה". שעות לאחר שיחת הטלפון פטניבין כבר לא היה בין החיים. צוין כי "7 נוספים, בניהם עוד שניים שהגיעו מקרלה, הודו, נפצעו גם הם במתקפה".
עוד נכתב כי "אביו, פטרוז מקסוול, סיפר שאחרי מתקפה דומה שהתרחשה לפני שבועיים, הוא יעץ לבנו לעזוב את האזור. 'הוא לא יכול היה לעשות זאת, משום שלא קיבל את אישור המעסיק שלו'", סיפר האב לעיתון. גם בנו השני של פטרוז, ניבין, חי בישראל. צוין כי "פטניבין הגיע לישראל לפני חודשיים בודדים כדי לעבוד בחווה. כמי שגדל תחת עוני קשה, הוא התרגש מהמעבר לישראל וחשב שימצא בה ביטחון. גופתו נמצאת כעת בבית החולים זיו, ולמשפחה דווח שהיא תועבר לתל אביב ביום רביעי ובעוד כמה ימים תגיע להודו".
מאמר מערכת מתוך טיימס אוף אינדיה. לקריאת הכתבה המלאה.