מטוס ללא טייס מדגם Heron TP של התעשייה האווירית / צילום: יח''צ
התעשיות הביטחוניות הישראליות מתמודדות עם אתגרי ביקוש בלתי מבוטלים, בשל החיבור בין השפעות מלחמת חרבות ברזל לבין המלחמה באוקראינה. על אף כל זאת, הן ממשיכות לפעול לפיתוח מוצרים חדשים, כאשר התעשייה האווירית מתרחבת אף לתחום חדש. בד בבד, פוטין מנצל את המצב הכלכלי בקוריאה הצפונית לטובתו, ועולם הרחפנים צובר תאוצה הן באוקראינה והן בטורקיה. על כל אלו בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית.
● איך כלי הטיס הישראליים מנווטים ללא GPS? התשובה נמצאת בתעשייה המקומית
● רוסיה לא מפעילה באוקראינה את הטנק הטוב ביותר. זו הסיבה
● ראיון | "שנים של השקעה התנקזו לרגע אחד": האישה שמאחורי חץ 3
התעשייה האווירית נכנסת לתחום חדש
התעשייה האווירית תציג במסגרת תחרות XPRIZE Wildfire בארה"ב פתרון חדש למאבק בשריפות היער הגוברות בעולם. כך נודע לראשונה לגלובס.
החברה מציעה מוצר שיכלול הפעלה של שני כטב"מים אוטונומיים שמסונכרנים האחד עם השני. כלי הטיס הראשון משמש כמטוס זיהוי ומצויד במטען ייעודי אלקטרו־אופטי שסורק את הסביבה ומאתר שריפות ממרחק רב. המטען הייעודי מאפשר יכולת ראייה מבעד לעשן וזיהוי מדויק של מקור השריפה כשהיא עוד בשלביה הראשונים. המידע הנאסף מעובד באופן אוטומטי לכלי הטיס השני ומועבר כמסלול טיסה, שבאמצעותו יכול כלי הטיס השני לפזר חומר מעכב בעירה על מוקד השריפה, ללא התערבות אנושית.
בעשור האחרון גרמו שריפות חורש לנזקים עצומים בעולם, שהביאו לאובדן הכנסות מתיירות ולנזקים לחקלאות הנאמדים במאות מיליארדי דולרים. בשריפות שהתרחשו באוסטרליה ב־2020, לדוגמה, בהן הושמדו שטחים בהיקף 46 מיליון דונם, נגרם נזק כלכלי שמוערך ב־100 מיליארד דולר. בשריפות שהתחוללו ביוון ב־2021 הושמדו גידולים על פני שטח של כמיליון דונם.
רוסיה וקוריאה הצפונית מציגות: פגזים תמורת מזון
קוריאה הצפונית שלחה לרוסיה מאז ספטמבר לא פחות מ־6,700 מכולות, שנשאו מיליוני חימושים תמורת מזון וחומרי גלם. כך מדווח בסיאול. שר ההגנה הדרום קוריאני, שין וונסיק, סיפר לעיתונאים מקומיים כי המכולות הצפון קוריאניות נשאות יותר מ־3 מיליון פגזים 152 מ"מ או חצי מיליון פגזי 122 מ"מ. שר ההגנה אף ציין כי יכול להיות שבמסגרת משלוחי האמל"ח שילבו בין הפגזים השונים.
לפי הערכת סיאול, המפעלים הביטחוניים הצפון קוריאניים עובדים בתפוקה של כ־30% בלבד בשל מחסור בחומרי גלם. כך, נוצר למעשה מצב של Win-Win : רוסיה מקבלת תחמושת, ואילו פיונגיאנג מקבלת את חומרי הגלם שחסרים לה.
השר שין סיפר כי המזון מהווה את חלק הארי מהיבוא הצפון קוריאני מרוסיה, ומועיל לקים ג'ונג־און בכך שאותו יבוא הוביל להתמתנות אינפלציית המזון במדינה המסוגרת. "נפח המכולות שנשלחו מרוסיה לקוריאה הצפונית צמח ב־30% ברמה השנתית", סיפר שר ההגנה הדרום קוריאני.
טורקיה מנסה שיגור טיל שיוט ממל"ט
טורקיה ביצעה ניסוי בטיל השיוט מתוצרת מקומית "צ'אקיר", ששוגר בהצלחה מהמל"ט בייראקטר אקינג'י. הטיל החדש נושא ראש קרב של 70 ק"ג, ובעל טווח של 150 ק"מ. בניסוי הוא הצליח לפגוע במטרה בלב ים - במרחק של כ־100 ק"מ.
טיל שיוט קשה יותר ליירוט מטיל בליסטי, משום שבניגוד אליו הוא מתמרן. אולם, בשל התמרון הוא איטי יותר מטיל בליסטי ופותחו מערכות שיודעות לטפל באיום. סכנה מרכזית בטיל שיוט שהוא יכול לעשות מסלול מעגלי, לעקוף מערכות רדאר - ולתקוף מאחוריהן.
את צ'אקיר מייצרת חברת הטילים המקומית "רוקטסאן", ואילו בייראקטר אקינג'י הוא מתוצרת תאגיד "בייקאר". יצרנית המל"טים הזו צומחת בשנים האחרונות בקצב גבוה, הן בשל ההצלחה של בייראקטר TB2 מתוצרתה באוקראינה והן בזכות היחס המועדף שהיא זוכה מבחינה תקשורת בזכות סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה, סלצ'וק בייראקטר, שהוא חתנו של נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן.
בצל המלחמה: תעשיית הרחפנים האוקראינית פורחת
סגנית השר לתעשיות אסטרטגיות של אוקראינה, אנה הווזדיאר, סיפרה לפורבס כי חברות הכטב"מים המקומיות הצליחו בחודשיים הראשונים הראשונים של השנה לייצר 200 אלף רחפני FPV. כעת, בעקבות ההתקדמות, היעד האוקראיני המעודכן הוא לייצר 2 מיליון רחפני FPV עוד השנה.
רחפני FPV נשלטים באמצעות משקפיים שמזכירים משקפי VR, שנועדים להמחיש למפעיל בצורה מיטבית את תנועת הרחפן ממצלמה שיושבת עליו. לפי כלי התקשורת בקייב, רחפני ה־FPV האוקראיניים יעילים גם בלילה והם בעלי טווח של כ־50-40 ק"מ, ומסוגלים לשאת 4 ק"ג חומר נפץ. באותם כלים, ככל הנראה, משתמשים גם עבור מתקפות נחיל. במצב שכזה יש רחפן שמשמש בתור מה שמכונה "מלכת הדבורים", תחנת ממסר שמשמשת בתור עיניים ונתיב העברת ההוראות לכלל הרחפנים בדרך ליעדם.