זירת האסון במירון / צילום: ap, Sebastian Scheiner
אחרי אסון הר מירון נפרצו כל ההגנות, וסוף־סוף יכלו אנשי הרשות לאכיפה במקרקעין להתחיל לפעול נגד המבנים והקונסטרוקציות הבלתי חוקיים שהוקמו במהלך השנים במירון. החל מסוף 2021 ועד מחצית 2022 נהרסו במתחם 63 מבנים בלתי חוקיים בשטח כולל של 4,000 מ"ר. היקף עצום של עבריינות בנייה, שהיו שלא רצו לראות, היו שראו ולא עשו כלום, והיו שראו ופעלו בכוח כדי לשמר את העבירות.
● "הכתובת הייתה על הקיר": אחריות אישית לנתניהו, אוחנה והמפכ"ל בפרשת אסון הר מירון
● זאב חספר, דעה | הלקח שאסור למסמס: ככה צריך לחקור מחדל גדול
"הקשר בין שרי הפנים למה שקורה שם, לאנשים הכוחניים במתחם הזה, נוכח כל הזמן...", העיד האדריכל ערן מבל, שנבחר ב־2012 להכין תוכנית מתאר למתחם קבר הרשב"י וסביבתו. העדות הזו מיוחדת, משום שבניגוד למה שמובלט בתקשורת, לפיו נתניהו, שריו והמשטרה ידעו במשך שנים על הבעיות - דוח ועדת החקירה הממלכתית מתאר גם בכירים שפעלו אקטיבית למנוע תיקונים ופעילויות מונעות.
מבל תיאר בעדותו כי לאחר בחירתו הציעו לו גורמים שונים "להישמר לנפשו" וסיפרו לו על איומים וחרמות שהופעלו כלפי גורמים מתחום התכנון שעבדו במקום. חיזק את דבריו שלמה לוי, ראש המועצה האזורית מרום הגליל לשעבר, שהסביר כי "יש ציבור שההר הזה בשבילו הוא נכס. הוא נכס אלקטורלי, הוא נכס כספי, הוא נכס לקידום אינטרסים... מבחינת ג'ובים".
"עבריינות ממוסדת" מובלעת בדוח לטובת מחדלים אופרטיביים של המשטרה וחוסר מעש של השרים האחראים, אבל היא חמורה לא פחות.