שתי המדינות המפתיעות בהן ישראל הפכה לספקית נשק משמעותית

משקל היצוא הביטחוני הישראלי בעולם בירידה, על אף שסכומיו גדלו בשנים האחרונות. כך עולה מדוח הסחר באמל"ח השנתי של מכון סטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI), שפורסם השבוע. לצד זאת, הנתונים מגלים שישראל הפכה לספקית אמצעי לחימה משמעותית של מרוקו והפיליפינים.

● בלבנון בטוחים שחמאס מנצח, וזו ההוכחה שלהם 
● רוצים לדעת איך תופסים את כלכלת ישראל בעולם? תסתכלו על פולין 

ישראל סיימה בין השנים 2023־2019 במקום התשיעי בטבלת היצואניות הביטחוניות בעולם, אולם, שיעורה מתוך כלל היצוא הביטחוני העולמי ירד מ־3.1% בשנים 2014־2018 ל־2.4%. בדוח 2022, שבחן את השנים 2022-2018, ישראל הייתה במקום ה־10. מנגד, טורקיה למשל זינקה מ־0.7% ל־1.6% והגיעה למקום ה־11 בעולם. מדינה שהתקדמה משמעותית אף יותר היא איטליה, שהגיעה למקום השישי בעולם אחרי קפיצה במשקל היצוא שלה בעולם, מ־2.2% ל־4.3%.

מי שמוסיפה להוביל את היצוא הביטחוני העולמי בפער ניכר היא ארה"ב עם 42% מהיצוא בין השנים 2023-2019. בתקופה זו, צמח היצוא האמריקאי ב־17%, בניגוד לרוסיה שהיצוא הביטחוני שלה ירד במחצית ביחס לחמש הקודמות. זאת, בשל ההחלטה מאז הפלישה לאוקראינה בפברואר 2022 לווסת את התעשייה הביטחונית לצרכים מקומיים. במקרה של המעצמה השלישית, סין, היא במקום הרביעי בעולם (5.8% מהיצוא), בדומה לחמש השנים הקודמות. לקוחה של 61% מהיצוא הביטחוני הסיני היא פקיסטן. בניגוד לסין, יעדי היצוא הביטחוני של ישראל מגוונים בהרבה, כשהודו מהווה 37%, פיליפינים - 12% וארה"ב - 8.7%.

המלחמה לא השפיעה על היקף האספקה מארה"ב

בחינת זווית היבוא מפתיעה: על פי הנתונים, ישראל היא ספקית האמל"ח השלישית בהיקפה של בריטניה (2.7%), השנייה בהיקפה של הפיליפינים (28%) ומסקרן יותר מכל - השלישית של מרוקו (11%). ההיקפים ממחישים קצב גבוה מאוד ביבוא של רבאט, מאז החתימה על הסכמי אברהם בדצמבר 2020.

בה בעת, היקף היבוא הביטחוני הישראלי צמח בשנים 2023-2019 ב־5.1% ביחס ל־2018-2014. מקורות היבוא העיקריים של ישראל בתקופה זו היו ארה"ב (69%) וגרמניה (30%). ישראל עצמה נמצאת במקום ה־15 בעולם, כאשר בחמש השנים החולפות היוותה 2.1% מהיבוא העולמי בתחום - עלייה קלה של 0.1% ביחס לשנים הקודמות. טורקיה, שמעודדת את התעשייה הביטחונית המקומית, ירדה מ־2.2% ל־1.6%.

נתון מעניין שמצביע עליו הדוח הוא שעל אף היקף התוצרת הביטחונית שסיפקה ארה"ב לישראל מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, סך היבוא ב־2023 היה דומה ל־2022. בדוח מצויין שנכון לסוף השנה שעברה, ישראל מחכה ל־61 מטוסי קרב מארה"ב ולארבע צוללות מגרמניה. לפי נתוני המכון, בין השנים 2023-2019 סיפקה ארה"ב אמל"ח ל־107 מדינות, כאשר ארבעה מתוך עשרת היעדים המובילים הן מדינות במזרח התיכון: ערב הסעודית (15%), קטאר (8.2%), כווית (4.5%) וישראל (3.6%).

היבוא הביטחוני הכולל של מדינות המזרח התיכון ירד בחמש השנים החולפות ב־12%, אך נותר גבוה בעידוד מצרים, ובמיוחד ערב הסעודית וקטר שנמצאות במקומות השני והשלישי בעולם, בהתאמה. הסעודים למשל רכשו בשנים הללו 67 מטוסי קרב ומאות טילי קרקע־קרקע מארה"ב. קטר רכשה 36 מטוסי קרב מצרפת, 36 נוספים מארה"ב, 25 מבריטניה, וארבע פריגטות מאיטליה.

ירידה בכלל הסחר הביטחוני העולמי

המדינה שבולטת במיוחד ביבוא הכלל־עולמי, כצפוי, היא אוקראינה שזינקה ב־6,633% למקום הרביעי בעולם (4.9% מהיבוא), מקום אחד מתחת לקטר. היבוא הביטחוני בחמש השנים החולפות הגיע לקייב מלפחות 30 מדינות, כאשר ארה"ב סיפקה 39% ממנו, גרמניה 14%, ופולין 13%. המלחמה שמתחוללת באוקראינה עודדה את העלייה בתקציבי הביטחון של מדינות אירופה לצד זינוק של 94% ביבוא הנשק שלהן.

אולם, מוסקבה ממשיכה לייבא, ובעיקר מצפון קוריאה ומאיראן. קשה לאתר נתונים לגבי הסחר הצפון קוריאני, אך מהדוח עולה שהאיראנים מדורגים במקום ה־25 בטבלת היצואניות הביטחוניות (0.2% מהיצוא העולמי). הנתון אמנם נמוך, אבל מצביע על התועלת של המלחמה באוקראינה: היקף היצוא האיראני זינק בחמש השנים האחרונות ב־276% ביחס לחמש השנים הקודמות. רוסיה הייתה יעד היצוא העיקרי של התוצרת האיראנית (75%), ונצואלה רכשה כ־16% והמורדים החות'ים קיבלו 7.4%.