גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

האם המלחמה בעזה מרחיקה גופים בינלאומיים גדולים, ובפרט ממדינות המפרץ, מהשקעה בחברות ישראליות? איתות ראשון לכך התקבל לאחר ששותפות הגז והנפט ניו־מד אנרג'י (לשעבר דלק קידוחים) הודיעה כי "על רקע חוסר הוודאות שנוצר בסביבה החיצונית", הוחלט להשהות עסקת השקעה ענקית בה מצד בריטיש פטרוליום (BP) וחברת הנפט הלאומית של אבו־דאבי (ADNOC).

● ענקית חיפושי הגז מהאמירויות מגיעה למזרח התיכון. איך זה ישפיע על ישראל?

שתי החברות הבינלאומיות התניעו לפני כשנה מהלך שמטרתו רכישת מחצית מהזכויות בשותפות הישראלית, המחזיקה 45% מהזכויות בשדה הגז "לוויתן", תמורת כ־7 מיליארד שקל. הדיווח הנוכחי של ניו־מד הוביל לנפילה של כ־5% ביחידות ההשתתפות שלה (ביום ד') והיא נסחרת בשווי של כ־11 מיליארד שקל (לאחר זינוק של כ־40% במניה אשתקד). ניו־מד הדגישה כי "הקונסורציום (של בריטיש פטרוליום ו־ADNOC) שב והביע עניין בעסקה המוצעת. התהליך יושהה עד למועד שבו יתחדשו הדיונים או יופסק התהליך". בשותפות הוסיפו כי אין ודאות שיושג הסכם בעתיד או לגבי תנאיו, ככל שיושג.

ההודעה מטעם ניו־מד, בניהולו של יוסי אבו, השפיעה לשלילה גם על מניית בעלת השליטה בשותפות, קבוצת דלק של יצחק תשובה, שירדה בכ־2% במהלך המסחר. מדד ת"א נפט וגז נסחר ברביעי גם כן בירידה של 1.5%, אך עדיין עלה בכ־2% מתחילת השנה. תשואת המדד בשלוש השנים האחרונות, לא מעט הודות לעסקת ניו־מד שהושהתה כעת, עומדת על 150% (בזמן שמדד ת"א 35 עלה באותו זמן ב־19% בלבד).

עוד לפני המלחמה החלו החריקות

נציין כי בכל הקשור להשקעות מתוכננות של גופים אמירתיים בישראל, אין זו הפעם הראשונה שבה עסקה מתוכננת אינה קורמת עור וגידים. ביולי אשתקד נסוג גוף אחר מהאמירויות, קרן ADQ של ממשלת אבו־דאבי, מכוונתו לרכוש את גרעין השליטה בקבוצת הביטוח הגדולה בישראל, הפניקס, תמורת 2.3 מיליארד שקל (לפי שווי חברה של יותר מ־9 מיליארד שקל).

ובחזרה לעסקת הגז: בסוף חודש מרץ 2023 הגישו בריטיש פטרוליום ו־ADNOC מכתב הצעה אינדיקטיבית לא מחייבת לניו־מד, בו הציעו לשלם 7.1 מיליארד שקל תמורת מחצית מיחידות ההשתתפות של השותפות הישראלית. הכוונה היתה לרכוש את חלקו של הציבור (45%), וכן־5% מיה"ש המוחזקות על ידי קבוצת דלק, כך שלאחר השלמת העסקה יחזיקו בריטיש פטרוליום ו־ADNOC ב־50% מהבעלות בניו־מד (בחלקים שווים ביניהן), וקבוצת דלק ב־50%. לו הייתה מושלמת העסקה, הייתה הופכת ניו־מד לחברה פרטית.

ספקות לגבי השלמת העסקה החלו לצוץ כמה ימים טרם פרוץ המלחמה, בעקבות דרישה ישראלית להעלאת המחיר. מאחר שמדובר בעסקת מכירה כפויה, שבה למחזיקי יחידות ההשתתפות מהציבור בניו־מד אין דרך להתנגד לה באמצעות הצבעה, הקימה ניו־מד ועדה בלתי תלויה בראשות השופט בדימוס יורם דנציגר, המשמש כדח"צ בניו־מד. תפקידה היה לבחון את הסוגיות הנוגעות לרכישת היה"ש המוחזקות בידי הציבור. הוועדה בחנה את העסקה במשך כמה חודשים והמליצה, כך דווח בתקשורת, להגדיל את התמורה שתשולם בין 10% ל־12%, בעיקר עקב הפיחות בשער השקל מול הדולר מאז מועד הצעתן הראשונית של בריטיש פטרוליום ו־ADNOC.

העסקה במצרים הייתה שיקול נוסף

אלא שעם פרוץ המלחמה באוקטובר שוב נטרפו הקלפים, וכאמור השבוע החליטו הצדדים להשהות את הדיונים. "אם לא הייתה מלחמה - הייתה עסקה", אומר לגלובס גורם המעורה בפרטים. "הסיטואציה האזורית הביאה להשהיה, כאשר עדיין יש עניין בסגירת העסקה. עם הרגיעה באזור, היא עוד עשויה להיסגר".

נציין כי בינתיים כבר החלה בריטיש פטרוליום לחזור להשקעות בתחום האנרגיה בישראל. באוקטובר הכריז משרד האנרגיה והתשתיות על זכיית קונסורציום של ניו מד, בריטיש פטרוליום וסוקאר האזרבייג'נית במכרז לחיפושי גז ב"בלוק I" הממוקם מערבית למאגר "כריש", בחלק הצפוני של שטח המים הכלכליים של ישראל.

בפברואר התרחש אירוע נוסף באזורנו, שייתכן והשפיע על השיקולים של הקונסורציום האמירתי־בריטי: ADNOC (49%) ו־BP (51%) הקימו מיזם משותף דווקא במצרים, שאליו העבירה הענקית הבריטית את חלקה בשלושה זיכיונות פיתוח והסכמי חיפושים אצל השכנה מדרום, כשמנגד ADNOC תזרים מזומנים עבור השקעות עתידיות.