על רקע זינוק הביטקוין, נרשמת התעוררות בזירת החקירות של מחזיקי מטבעות דיגיטליים / צילום: Shutterstock
רשות המסים חוקרת חשד לפיו תושב הוד השרון סחר במטבעות קריפטוגרפיים בסכום העולה על 130 מיליון שקל, ללא דיווח כמתחייב בחוק. החשוד, מיכאל סיטבון, הובא לבית המשפט בתום החקירה לשחרור ממעצר.
● חשד: הלבינו הון במטבעות קריפטוגרפיים בהיקף עתק עבור ארגון פשיעה
● בדיקת גלובס | עזיבת עובדים וסחבת בתיקים: מה עובר על רשות המסים?
● "כולם קונים ביטקוין": כך תיחשפו למטבע שזינק ב-250% בתוך שנה אחת
מבקשת המעצר עולה כי בפקיד שומה חקירות תל אביב מתנהלת חקירה נגד סיטבון, בעליל חברה העוסקת בהפצת ציוד מחשבים, אשר מייחסת לו סחר במטבעות קריפטוגרפיים בזירות מסחר שונות בין השנים 2021-2018, ללא דיווח וללא תשלום מס. על־פי החשד, מחזור הפעילות של החשוד עומד על לפחות 133,816,891 שקל.
במסגרת החקירה, שהפכה אתמול (ג') לגלויה, נערכו חיפושים במקום מגוריו ובעסקו של סיטבון, ונתפסו לג'ר (ארנק קר), מאות אלפי שקלים, מכונה לספירת כסף וחומרי מחשב נוספים. סיטבון נחקר, ובנוסף נגבו עדויות ממעורבים נוספים בתיק.
לפי עמדת רשות המסים, שפורסמה כבר ב-2018, מטבע דיגיטלי הוא נכס (ולא מטבע), ועל כן מחויבים המשקיעים במטבעות הדיגיטליים במס רווחי הון בגובה 25%, כל עוד פעילותם אינה עולה לכדי עסק. המס משולם על הרווח הריאלי ממימוש הרווחים, כלומר - ההפרש בין שער הקנייה של המטבע לשער המכירה. על־מנת שתיווצר חבות מס, יש צורך במימוש המטבע, במכירתו או בהמרתו. על עליית ערך מטבע שלא מומש - כלומר, רווחים על הנייר - אין חבות מס. האחריות לדיווח על עסקאות המימוש ועל תשלום המס היא על המשקיע. במקרה שהפעילות עולה כדי עסק, יחויב העוסק במס דו־שלבי כחברה או במס שולי לפי מדרגות המס ליחיד.
התעוררות בזירת החקירות של משקיעי קריפטו
על רקע העליות הגדולות בשוק המטבעות הדיגיטליים, בייחוד הזינוק של הביטקוין, ובמקביל לצורך העז למלא את קופת המדינה, נרשמת התעוררות בזירת החקירות של מחזיקי מטבעות דיגיטליים.
אתמול נחשפה חקירה נוספת בזירת הקריפטו, במסגרתה נעצרו שלושה חשודים בשנות ה-20 לחייהם, בגין הלבנת הון במטבעות קריפטוגרפיים ובעבירות מס בהיקף מוערך של עשרות מיליוני שקלים עבור ארגון פשיעה.
במהלך החקירה, המתנהלת ביחידת הסייבר בלהב 433 ויחידת יהלום ברשות המסים, נחשפה זהותם של שלושה מלביני הון שפעלו, על־פי החשד, עבור ארגון פשיעה. החשודים העמידו לרשות הארגון תשתית של ארנקים קריפטוגרפיים, ששימשה את הארגון לצורכי הלבנת רווחיו והסתרתם מהרשויות. חוקרי היחידה תפסו מטבעות קריפטוגרפיים בשווי של כ-14 מיליון שקל, ובחיפוש בבתי החשודים אותרה כספת בה מאות אלפי שקלים במזומן וכסף נוסף במזומן, שהוסלק בתוך מכונת כביסה.
*** חזקת החפות: מיכאל סיטבון לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.