תחת בן גביר הייתה ירידה חדה במספר הנפגעים מטרור במהלך הרמדאן?

השר אליהו טען שכדאי להקשיב לבן גביר כי יש לו קבלות, העובדות לא משכנעות • המשרוקית של גלובס

עמיחי אליהו, עוצמה יהודית (אולפן חמישי, ערוץ 14, 7.3.24) / צילום: אתר הכנסת
עמיחי אליהו, עוצמה יהודית (אולפן חמישי, ערוץ 14, 7.3.24) / צילום: אתר הכנסת

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

מה צריכה להיות המדיניות של ישראל במהלך הרמדאן שהחל השבוע? השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הוביל קו שדרש להטיל מגבלות משמעותיות על כניסת מוסלמים להר הבית במהלך החג, אך לבסוף עמדתו לא התקבלה, בוודאי לא באופן גורף. חבר מפלגתו, השר עמיחי אליהו, מתח על כך ביקורת בראיון בערוץ 14. "יש פה אנשים שסיפרו לכולנו שרק אם נשתוק הרמדאנים יעברו בשקט… (ו)רה"מ נכנע לאותם קולות", הוא טען. "אם תסתכלו בגרף הפשוט של השנים האחרונות… תשימו לב שכשבן גביר - הדירקטיבה שלו, התפיסה שלו (להתנהלות ברמדאן) קיבלה ביטוי - אנחנו נמצאים בירידה מטורפת של מספר הנרצחים והנפגעים". האם זה אכן מה שמראה "הגרף הפשוט של השנים האחרונות"?

מספרי הנפגעים מטרור נאספים בצורה מסודרת על ידי השב"כ, ומופיעים בדוחות שמפרסם הארגון. אלו כוללים את כוחות הביטחון, אזרחים ואזרחים זרים. בטקסט שלפניכם מופיע רק מספרי הנרצחים, אך גם מספר הפצועים נבדק באופן השוואתי (בהתאם לדברי אליהו), והממצאים אינם שונים מהותית (להרחבה ראו ה"בדיקה המלאה" באתר).

התחלנו בשנה הקודמת, 2023, במהלכה בן גביר היה השר האחראי, שקבע את המדיניות. על פי הנתונים במהלך רמדאן אשתקד (22.3 עד 22.4) נהרגו ארבעה אזרחים בפיגועים. זה גם בדיוק הנתון שנרשם ברמדאן של 2022 (1.4־1.5), אז כיהן עמר בר לב כשר לביטחון פנים. כלומר, המדיניות של בן גביר לא הניבה שינוי משמעותי בפרמטר הזה לעומת השנה שקדמה לה.

מה קורה כשמרחיבים את הפריזמה? 2021 ו־2020 היו חריגות, כל אחת לכיוון שלה. ב־2021, בשלהי ימי הרמדאן, פרץ מבצע "שומר החומות", כך שאם מחשבים את ההרוגים שנרשמו בו שחפפו לימי החג מגיעים לנתון גבוה של 11 הרוגים (מתוכם 7 הרוגים מרקטות, וחייל אחד שנהרג מטיל נ"ט). לעומת זאת, 2020, שנת הקורונה, הייתה שקטה יחסית ובמהלכה נרשם רק הרוג אחד. המשכנו הלאה. ב־2019 שוב נרשמו ארבעה הרוגים (רובם מרקטות, גם אז נרשמה הסלמה מול עזה). בכל אחת מהשנים 2017 ו־2018 היה הרוג אחד; 2016 הייתה שנה רעה יותר מההיבט הזה ובמהלך חודש הרמדאן אז נרשמו 6 הרוגים על רקע מה שכונה "אינתפיאדת הסכינים". ב־2015, השנה האחרונה שבדקנו, נרשמו שני הרוגים.

 

כפי שאפשר לראות מהממצאים, הנתון שנרשם בתקופת בן גביר בשנה שעברה אינו חריג במיוחד לעומת שנים עברו. לכך צריך להוסיף שאלה נוספת: מהו בעצם השינוי שהכניס בן גביר במדיניות בהשוואה לקודמיו בתפקיד, שהיה זה שאמור להוביל לאותה תוצאה בה התגאה - שלא בצדק - השר אליהו? מהבדיקה שלנו עולה כי בן גביר לא הנהיג אז מדיניות הגבלות נרחבת כמו שניסה להוביל כעת. כך, לא הוטלו כלל הגבלות על כניסת ערבי ישראל להר הבית, וגם ההגבלות שהוטלו על ערביי השטחים לא היו חריגות ביחס לעבר. מטעמו של השר אליהו לא נמסרה תגובה.

בשורה התחתונה: דבריו של אליהו לא נכונים. ברמדאן הקודם, תחת בן גביר כשר לביטחון לאומי, נרשמו ארבעה הרוגים במהלך חודש הרמדאן, נתון שדומה למספרים משנים עברו.

תחקיר: אביה שקלאר־חמו

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: עמיחי אליהו
מפלגה: עוצמה יהודית
פלטפורמה: ערוץ 14
ציטוט: "(כשהתפיסה של בן גביר) קיבלה ביטוי… הייתה ירידה מטורפת במספר הנרצחים (ברמדאן)"
תאריך: 7.3.24
ציון: לא נכון

השבוע החל חודש הרמדאן, כשברקע החששות בקרב מערכת הביטחון מהמועד הנפיץ גם כך מבחינה ביטחונית. בהתאם לכך קיים הדרג המדיני בחודש האחרון התייעצויות כיצד נכון להיערך, כאשר על פי הדיווחים נתניהו שקל לאמץ את עמדת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שדרש להגביל כניסה של ערבים ישראלים להר הבית, ולצמצם משמעותית את היקף המתפללים המוסלמים מיהודה ושומרון. אלא שבסופו של דבר נתניהו קיבל את עמדת צה"ל ושב"כ והוחלט לאפשר כניסה למתחם כמו בשנים קודמות, בהתאם להערכת מצב שבועית.

השר עמיחי אליהו, חבר מפלגתו של בן גביר עוצמה יהודית, מתח ביקורת על ההחלטה וטען כי מדובר ב"כניעה" ל"רוח אוסלו". "יש פה אנשים שסיפרו לכולנו שרק אם נשתוק הרמדאנים יעברו בשקט… (ו)רוה"מ נכנע לאותם קולות", אמר בשבוע שעבר ליעקב ברדוגו בערוץ 14. לדברי השר אליהו, דווקא הגישה של בן גביר היא שעשויה להפחית את המתיחות הביטחונית. "אם תסתכלו בגרף הפשוט של השנים האחרונות, מה קורה ברמדאן, תשימו לב שכשאיתמר בן גביר - הדירקטיבה שלו, התפיסה שלו לנהל את הרמדאן בהר הבית קיבלה ביטוי - אנחנו נמצאים בירידה מטורפת של מספר האנשים שנרצחים ונפגעים".

אז מה באמת קורה כאשר מסתכלים על "הגרף הפשוט של השנים האחרונות"?

מספרי הנפגעים מטרור נאספים בצורה מסודרת על ידי השב"כ, ומתפרסמים באתר הארגון בדוחות חודשיים ושנתיים. אלו כוללים אזרחים לצד כוחות ביטחון, וכן זרים ששהו בארץ. כדי להתחקות אחר מגמת הירידה אותה תיאר אליהו בדקנו את הדוחות בחודשים החופפים לרמדאן החל משנת 2015 ועד 2023, אז כיהן בן גביר לראשונה כשר לביטחון לאומי.

כדי להיווכח שלא מדובר "בירידה מטורפת", מספיק להשוות לשנת 2022. מהנתונים עולה כי מספר ההרוגים ברמדאן 2023, שהתרחש בין 22.3 - 22.4 זהה למספרם בשנה הקודמת, אז כיהן בתפקיד השר לביטחון פנים עמר בר לב. כך, בשנת 2023 נהרגו אם ושתי בנותיה בפיגוע בבקעה ותייר בפיגוע דריסה בתל אביב - וב-2022 היה זה הפיגוע בתל אביב ברחוב דיזנגוף שגבה את מותם של שלושה צעירים, וכן פיגוע ירי באריאל בו נרצח מאבטח. כלומר, בכל אחת מהשנים נהרגו ארבעה אזרחים מטרור ברמדאן.

מבחינת פצועים - ברמדאן אשתקד אף חלה עלייה, כאשר נפצעו 14 לעומת 11 ברמדאן 2022.

בהשוואה ל-2021, אכן ישנה ירידה משמעותית בהיקף הנפגעים. אך זו, כזכור הייתה חריגה במיוחד בהיקף ההרוגים שלה בשל מבצע שומר החומות, שפרץ ב-10 במאי, יומיים בלבד לפני סוף הרמדאן, שברובו היה דווקא שקט. בסך הכול במהלך הרמדאן היו 11 הרוגים ו-23 פצועים - כאשר מלבד פיגוע ירי בצומת תפוח בשומרון שבו היה הרוג ושני פצועים, יתר הנפגעים היו באירועי שומר החומות.

2020 הייתה חריגה אף היא, כאשר בכל השנה כולה היו שלושה הרוגים מטרור בלבד. אחד מהם נהרג במהלך הרמדאן - חייל צה"ל עמית בן יגאל, שנהרג מיידוי אבן במהלך פעילות מבצעית בכפר יעבד בשומרון. מלבד זאת, היו שלושה פצועים בפיגועי טרור ברמדאן. בשנה זו יש לציין, לא התאפשרה כניסה להר הבית בעקבות מגפת הקורונה.

גם בשנת 2019 מספר ההרוגים ברמדאן היה זהה לשנת הכהונה הראשונה של בן גביר כשר לביטחון לאומי. מדובר בארבעה הרוגים ממטחי רקטות שנורו לאשקלון ואשדוד בלילה אחד, ה-5 במאי, ערב פתיחת הרמדאן. עם זאת, מספר הפצועים עמד אז על 6 בלבד. בשנים 2017-2018 היה הרוג אחד, ו-6, ו-3 פצועים בהתאמה.

רמדאן 2016 שחל בין 6.5-5.7 היה רווי פיגועים אף הוא בשל גל טרור הסכינים שהיה אז בעיצומו, ובמהלך החג נהרגו 6 בני אדם ונפצעו 24. ברמדאן 2015 לעומת זאת, היו שני הרוגים ו-7 פצועים בלבד.

כאמור, השר אליהו שוזר בין מדיניות הגבלות נוקשה כמו זו שבן גביר ביקש להנהיג לפיגועי הטרור, וטוען כי כאשר תפיסתו "קיבלה ביטוי", ראינו "ירידה". אלא שבשנת 2023, שנת כהונתו הראשונה כשר לביטחון לאומי, בן גביר לא הנהיג מדיניות הגבלות נרחבת כמו שניסה להוביל כעת. כך, לא הוטלו כלל הגבלות על ערבי ישראל בהר הבית, והמדיניות כלפי הפלסטינים תושבי יו"ש הייתה מקלה. מהודעה שהוציא לתקשורת מתאם פעולות הממשלה בשטחים, עולה כי כניסת נשים וילדים עד גיל 12 הותרה ללא הגבלה, וכך גם גברים מעל גיל 55 (גברים מעל גיל 45 הורשו להיכנס בכפוף להיתר קיים).

מהשר אליהו לא נמסרה תגובה.

לסיכום: ברמדאן 2023, שנת כהונתו הראשונה של בן גביר כשר לביטחון היו 4 הרוגים ו-14 פצועים. על פי נתוני שב"כ מלבד אינתיפאדת הסכינים ב-2016 ואירועי שומר החומות ב-2021, ביתר השנים האחרונות מספר ההרוגים היה נמוך או זהה לכהונתו של בן גביר, כך שלא מדובר בירידה. לכן, דבריו של בן גביר לא נכונים.