אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: רויטרס, שאטרסטוק
הצעת חוק דו־מפלגתית שהוגשה לאחרונה לקונגרס האמריקאי שמה את שוק הביומד במוקד המתח הכלכלי והפוליטי בין ארה"ב לסין, ועלולה להשפיע גם על פעילות החברות הישראליות. עד לאחרונה, מוצרים שנחשבו לתועלת הציבור היו ברשימות הירוקות והמותרות לשיתופי פעולה בין המדינות, אבל אם החוק יעבור, יחול איסור על העברת מידע לגופי ביומד מובילים בסין, ביניהם החברות BGI לבדיקות גנטיות ו־Wuxi המשמשת בעיקר כקבלנית משנה לייצור תרופות לחברות בכל העולם. כמחצית מפעילותה מגיעה כיום מארה"ב.
● משקיעי ביומד הגיעו לישראל כדי להצהיר: אנחנו פתוחים לעסקים, למרות המצב
● אקזיט ענק בתחום הסייבר: חברה ישראלית שהוקמה רק לפני שנתיים נרכשת ב-350 מיליון דולר
● ארה"ב: אושר חוק שמחייב את טיקטוק למכור את פעילותה במדינה
גם לישראל יש קשרים עם שתי החברות הללו. רבות מהחברות הישראליות שהגיעו לשלב המסחרי מייצרות את מוצריהן אצל Wuxi. ל־BGI הייתה בעבר נוכחות בישראל כאשר שיווקה בדיקות דרך חברת AID Genomics. הקשר הזה הסתיים בינתיים, אבל אם יעברו ההגבלות החדשות, זה עלול להשפיע על היכולת לעבוד עם החברות הללו, ובעתיד אולי בכלל על העבודה עם חברות סיניות או בעלות קשרים עם סין.
הצעת החוק הוגשה לקונגרס לראשונה לפני קצת יותר מחודש, ולפני כמה ימים היא אושרה על ידי הוועדה לביטחון פנים של הסנאט. היא זוכה לתמיכה של גורמים במפלגה הדמוקרטית והרפובליקנית כאחד, אך יש לה גם מתנגדים, בעיקר בתעשיית הביומד.
כדי שההצעה תהפוך לחוק נדרש אישור של בית הנבחרים ושל הסנאט וחתימה של הנשיא, וגם אם כל זה יקרה, ההצעה עשויה להשתנות משמעותית בדרך. אבל כל צעד נוסף בכיוון מאותת על הכוונות של הפוליטיקאים בארה"ב.
"חוק מטריד": חברות הביומד בארה"ב מתנגדות
מאז הוגשה הצעת החוק, ירדה מניית Wuxi ב־27% בבורסת שנחאי, אם כי בשבועות האחרונים היא חזרה למגמת התאוששות, בין היתר בזכות תוכנית רכישת מניות שביצעה כדי לייצב את החברה עד יעבור זעם. החברה נסחרת לפי שווי המיתרגם ל־21 מיליארד דולר. BGI נסחרת לפי שווי של 2.4 מיליארד דולר בבורסת שנזן, ומנייתה נפלה גם היא בעקבות האירועים אך חזרה לעצמה. שתי החברות הצהירו שהן אינן מהוות סכנה לציבור האמריקאי, וכי האשמתן בכך היא קפריזית ומוטעית.
ארגון BIO, המאגד את חברות הביוטק בארה"ב, מתנגד לחוק במתכונתו הנוכחית. "החוק מצביע על חברות ספציפיות ומעניש אותן בלי שבאמת הוכח שהן פוגעות בביטחון", נטען במכתב ששלח הארגון. עוד נטען כי הוצאת החברות הסיניות מהשוק עלולה לחזק מונופולים של חברות אחרות, באופן שיפגע בתחרותיות התעשייה האמריקאית - אותו גורם שהחוק מנסה להגן עליו.
ד"ר ג'רמי לוין, בעבר מנכ"ל טבע ויו"ר BIO, והיום דירקטור בארגון, אמר ל"גלובס": "החוק הזה בהחלט מטריד. קודם כול, הוא מקבץ יחד חברות שעוסקות במידע גנטי יחד עם קבלניות מו"פ וייצור, באופן שמעלה את השאלה לגבי רמת ההבנה של כותבי החוק את התחום. מהותית, לחוק כזה יכולה להיות השפעה מיידית שלילית על סקטור הביוטק בארה"ב, לפגוע בשרשראות האספקה ובניסויים קליניים".
הסיבה לכך היא שאישורי רשות המזון והתרופות (FDA) ניתנים למפעלים ולתהליכי ייצור ספציפיים, כך שבחברות רבות האישור תלוי בתהליך ייצור מסוים אצל Wuxi, שלא יהיה טריוואילי לשחזר אצל יצרן אחר.
לוין מציין שכבר היום קיימים תהליכים לבחינת הסכמים עם חברות שהוכחו כבעייתיות. "ההגנות הקיימות מספיקות, בלי להוסיף שכבה של מכשולים נוספים ואי-ודאות לתעשייה שממילא סובלת מרגולציה חונקת".
איך ישפיע כל זה על ישראל?
לוין: "היכולת של חברות ישראליות להשיג הסכמי ייצור במחירים אטרקטיביים עלולה להיפגע".
"תאגידי הענק לעולם לא יסכימו"
תומכי החוק שוטחים מצדם טיעונים בעלי משקל. אחד ממקדמיו, נציג בית הנבחרים הרפובליקני מייק גלגר מוויסקונסין, אמר כי "זה לא רק מאבק על שרשראות אספקה או אפילו על ביטחון לאומי. כאשר סקטור הבריאות מתקדם בצעדי ענק, המדינה שתוביל את המרוץ תקבע את הסטנדרטים להתנהלות האתית בשימוש בטכנולוגיות הללו".
שתי המדינות משקיעות כיום משאבים רבים בקידום התעשייה, וסין אף הגדירה את אחת המטרות של תוכנית פיתוח סקטור הביומד שלה כשאיפה ל"עצמאות רפואית", כלומר, עצמאות מארה"ב. רק השנה הממשלה מתכוונת להקצות 52 מיליארד דולר למדע וטכנולוגיה, לפי דיווח בכתב העת Nature. עלייה של 10% משנה קודמת.
אבנר לושי, שותף בקרן GIBF המתמחה בפיתוח השוק הסיני עבור חברות ישראליות, לא ממהר להתרגש. "זו הצעת חוק פרטית שאינה בהכרח מייצגת את עמדת הממשל האמריקאי", הוא אומר. "מאוד הפתיע אותי לראות את השם של Wuxi בהצעת החוק, זו חברה מאוד איכותית ואמינה, עם אוריינטציה למערב. אני צופה שיהיה קשה לאמריקאים וגם לישראלים למצוא לה תחליפים באותו מחיר. אין חברות הודיות ברמה כזאת, למשל. מהבחינה הזו, לישראל יש יתרון שרוב החברות שלה עדיין לא בשלב הייצור, ולכן רובן לא יושפעו".
לדברי לושי, כרגע עסקים ממשיכים כרגיל. "עד היום הנחת העבודה הייתה שתחום מדעי החיים הוא לא בעייתי, לא ברשימות השחורות, וזאת אחת הסיבות שהתמקדנו בתחום הזה כשבחרנו לעבוד בסין. אנחנו גם היום ממשיכים לקדם עסקאות ישראליות בסין, ולא שומעים טענות על כך מגורמים באף לא אחת משלוש המדינות, סין, ישראל או ארה"ב".
גורמים נוספים מתעשיית הביומד הישראלית, שהעדיפו להתראיין בעילום שם, אמרו דברים דומים: יהיה קשה להתחרות בעולם אם תוגבל היכולת לייצר אצל Wuxi. "הם עושים עבודה מצוינת במחיר סביר מאוד. זה חשוב לא רק לישראלים. החברות האמריקאיות, כולל תאגידי הענק, לעולם לא יסכימו לזה", ניבא אחד מהם.
"האקו־סיסטם הישראלי רגיש לשינויים"
הסיפור של הצעת החוק ושתי החברות הסיניות הוא חלק מהסיפור הכללי של יחסי ישראל־סין על רקע המתיחות עם ארה"ב. "היחסים השמחים בין המדינות התחילו בסוף העשור הראשון של המאה ה־21, ועד 2016־2017 היה תור הזהב, עם הרבה מאוד עניין הדדי בהכוונה ממשלתית - משלחות, הסכמי מסגרת וגם השקעות", אומר גורם המקורב לממשלה.
"אולי בתקופה הזאת היו לנו המנופים החזקים ביותר לחלץ מהם קצת יותר שיתוף פעולה במישור הפוליטי, אבל זה לא קרה. במישור הכלכלי לכאורה היחסים הם כרגיל, אבל אני חושב שהאקוסיסטם הישראלי כן רגיש לשינויים האלה. בסופו של דבר אנחנו חסקה בין שתי נושאות מטוסים, ותמיד פעלנו מול סין בתחומים לא רגישים. אם עכשיו הביומד מוגדר כתחום רגיש, ואם יש היום יותר דיפ־טק בביומד וארה"ב שמה לב לתחום הזה יותר, אז אנחנו צריכים להיות מסונכרנים איתם.
"ולמרות הצלחות של חברות מסוימות בסין, גם בשוק הביומד, כולם מבינים שהמצב הגיאו־פוליטי הוא לא כתמול שלשום. לא כל חברה ישראלית שמה את סין על המפה שלה. מנגד, אם אנחנו זקוקים לכושר ייצור וחומרי גלם וחברות שיבצעו עבורנו ניסויים קליניים, וכל הדברים הללו לא פוגעים בארה"ב, אנחנו צריכים לדאוג גם לאינטרסים שלנו, כל עוד האמריקאים לא אמרו שייהרג ובל יעבור".