הבית הלבן מואר בכחול לבן לאור הזדהות עם ישראל. הקשר ייפגע? / צילום: Associated Press, Kiichiro Sato
בעולם שבו כמעט כל ישראלי מושקע בנאסד"ק וב-S&P500, ולציבור יש תיק החזקות במאות מיליארדי דולרים בניירות ערך אמריקאים; שבו שורה של חברות ישראליות נסחרות בארה"ב במקביל; שמיליארדי דולרים של השקעות מוזרמים לישראל מארה"ב מדי שנה - הקשרים הפיננסיים בין שתי המדינות נראים כמעט בלתי ניתנים להפרדה. אבל אסור להתבלבל. מגבלות שיטיל נשיא אמריקאי עוין לישראל עלולות לעלות לציבור ביוקר.
הצצה למגבלות שייתכנו ניתנה בפברואר האחרון, אז הטילה ארה"ב צו נשיאותי על כמה ישראלים שלטענת גורמים אמריקאים היו מעורבים בפעילות נגד ערבים בשטחי יהודה ושומרון. ההחלטה גררה תגובה מהירה וחריפה מצד המערכת הבנקאית. זהו קצה הקרחון ברשימה של סנקציות שיכול נשיא להטיל במקרה של משבר חריף ביחסים בין המדינות, כולל מגבלות במסחר בנכסים אמריקאים והוראות נגד חברות ישראליות.
איום לחברות הדואליות
פגיעה אפשרית ראשונה תיתכן בהייטק הישראלי. כיום ממנו מגיע עיקר הרווח מפעילות של ישראל מול ארה"ב. ב-2023 קרנות סיכון ביצעו פה השקעות בהיקף של 7.3 מיליארד דולר בלבד - ירידה של 60% ביחס לשנה הקודמת ושפל של מספר שנים. יש לזכור שהאמריקאים תמיד מרוויחים יותר מההשקעות הללו, שמובילות להקמת חברות שחלקן יהפוך לענקיות טכנולוגיה ויפעל בעיקר מארה"ב. ישראל יכולה לחפש חלופה לכספי הון-סיכון מהמזרח הרחוק, אך זה יהיה אתגר שייקח שנים, ולא בטוח שיושגו היקפי ההשקעות הללו.
בגזרת שוק ההון ישנן החברות הדואליות. המחוקק הישראלי יצא מגדרו כדי לאפשר להן להירשם למסחר בבורסת תל אביב לצד בורסות וול סטריט, תוך מתן הקלות נרחבות. הן מדווחות לפי שיטת הדיווח האמריקאית ובשפה האנגלית. חברות הטכנולוגיה הגדולות שצמחו כאן בעשורים האחרונים העדיפו הנפקה בניו יורק וויתרו על הרישום הנוסף בתל אביב, ייתכן שנוכח לחץ מהצד האמריקאי. ענקיות הטכנולוגיה שמקורן בארץ נסחרות בהצלחה בוול סטריט, בין היתר ענקית בניית האתרים וויקס, ששווה כיום 8 מיליארד דולר, או בחברת האנרגיה המתחדשת סולאראדג', שנסחרת בשווי 4.3 מיליארד דולר.
ל-39 החברות במדד ת"א דואליות שווי מצרפי של כ-290 מיליארד שקל, סכום לא מבוטל. מדובר בכמעט 30% משווי כלל החברות בתל אביב. בין השמות הבולטים נכללות ענקיות כמו חברת תוכנות השירות נייס, ענקית התרופות טבע וחברת המערכות הביטחוניות אלביט מערכות. פגיעה מצד ממשל עוין ברישום החברות הללו עלול לעלות ביוקר לבורסה המקומית, שגם כך פעילות המסחר בה מצומצמת מאוד ביחס לאמריקה.
התלות של שוק ההון המקומי במקבילו האמריקאי הוא בעיקר לצמיחתן של חברות ישראליות. פערי הגודל מובנים מאליהם, ולשם המחשה: מחזור המסחר הממוצע במניות בבורסת תל אביב מסתכם בכ-2 מיליארד שקל ביום, כלומר כ-550 מיליון דולר. מחזור המסחר היומי השבוע בבורסת נאסד"ק בלבד הסתכם בכ-413 טריליון דולר. אפילו אם מבודדים מניה אחת גדולה, כמו מיקרוסופט, המסחר היומי בה עומד על כ-9.6 מיליארד דולר - פי 17 מהבורסה בתל אביב כולה. לכן הנזילות של וול סטריט תמיד תנצח את זו של תל אביב.
הציבור בארץ משקיע בארה"ב באמצעות מעקב אחרי מדדי המניות הגדולים. אחד מאפיקי החיסכון שצמחו בשנה האחרונה הוא הצמדת כספי הפנסיה או הגמל למדד S&P500, שכולל את החברות הגדולות בארה"ב וזינק ב-24% בשנת 2023, ועולה גם השנה. לפי בנק ישראל, ב-2023 הסתכמו השקעות תושבי ישראל בחו"ל ב-788 מיליארד שקל (215 מיליארד דולר), בפיקדונות, במניות ובאיגרות חוב זרות. מדובר ב-15.5% מסך תיק הנכסים שבידי הציבור (5 טריליון שקל), ובהיעדר פילוח רשמי, יש לשער שחלק נכבד מהסכום מושקע בארה"ב, ייתכן אף שרובו.
מעבר לכך, לקרנות הפנסיה ולקופות הגמל יש השקעות לא סחירות בנכסים מגוונים בארה"ב, בעיקר נדל"ן. נכסים ובניין למשל מחזיקה במגדל HSBC בניו יורק, המכונה כיום 10 בריאנט פארק, שערכו צנח בשנים האחרונות לנוכח משבר חריף בשוק המשרדים במנהטן. אלקטרה נדל"ן הציבורית משקיעה בקרנות של מקבצי דיור למגורים בארה"ב. השקעות של חברות ישראליות בארה"ב עלולות להסתבך אם ממשל יטיל עליהן מגבלות ויקפיא אותן. ייתכן קושי במימוש הנכסים, שישליך על החברות או על התיק הפנסיוני. זהו תרחיש קיצון שנראה לא סביר כיום, אך זו מהותה של התלות המקומית בהשקעות בארה"ב.
עסקים ישראליים כבר ספגו מחירים כלכליים כתוצאה מהסתבכות בפרשות בארה"ב. בין המפורסמות היתה פרשת הבקדייטינג בתחילת האלף הנוכחי, שבה מנהלים בכירים בחברות ההייטק שינו רטרואקטיבית את מועד הענקת האופציות שקיבלו, כך שמימושן יניב רווח מקסימלי. האמריקאים הענישו את החברות השונות, לא רק הישראליות. באחד המקרים המפורסמים ספגה קומברס עלויות כבדות נוכח תיקון לרעה של תוצאותיה, שהוביל לקריסתה. המייסד קובי אלכסנדר נמלט מאימת הדין לאפריקה למשך שנים ארוכות. הסתבכות הבנקים הישראליים בעשור הקודם, במה שהמערכת בארה"ב תפסה כסיוע להעלמות מס, הובילה לקנסות במיליארדי שקלים. פרשת מכירת תרופות לשיכוך כאבים בארה"ב גררה את טבע לשנים של התכתשות משפטית ולתשלומי פיצויים. אך המקרים האלה לא היו קרובים להתנגשות חזיתית בין ישראל לנשיא עוין בבית הלבן.
25 חברות BVI
הקשרים הכלכליים בין ישראל לארה"ב קיימים עוד מלפני קום המדינה. יהודי ארה"ב סייעו להקמת המפעל הציוני, וב-1928 רכשו קרקעות מרובות באזור הקריות בצפון והקימו את גב ים, עד היום אחת מחברות הנדל"ן המניב הגדולות בשוק, הנסחרת בשווי של 6 מיליארד שקל.
וגם שוק ההון שלנו תרם לאמריקה הגדולה, גם אם מדובר בכמה עשרות מיליארדי שקלים, סכום זניח במונחיה. ב-2008, כשעולם הפיננסים קרס לאחר נפילת בית ההשקעות ליהמן בראדרס, אנשי שוק הון מהארץ העלו רעיון: להביא חברות אמריקאיות לגייס אג"ח בישראל למימון פעילותן. כך נוצר מודל ה-BVI (איי הבתולה הבריטיים), שם נרשמו החברות במקלט מס. החברה מקבלת פורטפוליו נכסים בארה"ב ונוטלת על עצמה את הדין הישראלי, ותוך כדי כך נוטלת חוב בצורת אג"ח מהציבור בארץ. בפועל מרביתן היו חברות נדל"ן של משפחות יהודיות, ש"עשו עלייה". המודל עבד חלקית, והיו חברות שקרסו במהלך השנים. מדד תל בונד-גלובל כולל עדיין 25 אג"ח של חברות BVI, ולהן חוב מצרפי של 12 מיליארד שקל למחזיקיהן.
הקשרים הפיננסיים בין ישראל לארה"ב הלכו והתהדקו בעשורים האחרונים. פגיעה יזומה בהם מצד הממשל בוושינגטון תייצר כמעט בוודאות משבר פיננסי בישראל. אין הרבה חלופות לשוק ההון האמריקאי, ומנגד, לשוק ההון המקומי יש פעילות ומוסדות חזקים משלו, והוא מסוגל לעמוד במבחנים גדולים. אחד מהם ניכר למשל בהנפקות של אג"ח ממשלתיות, שהתגברו מאוד במהלך המלחמה והניבו ביקושים גבוהים.