גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זכאים לרכב מהעבודה? הבחירה בדגם חשמלי פחות משתלמת בגלל עיוות מס

מס שווי השימוש העתיק, שמכניס למדינה 5 מיליארד שקל בשנה, לא מותאם לעידן הרכב החשמלי: מציע "הטבה" שנשחקת במהירות ומספק מוטיבציה שלילית לעבור לרכב חסכוני וירוק ● בציי הרכב ממשיכים להעדיף רכבי בנזין מזהמים, אבל נראה שהאוצר מעדיף זאת כך

רכב חשמלי בטעינה. עיוותי מס הופכים אותו לפחות משתלם / צילום: Shutterstock
רכב חשמלי בטעינה. עיוותי מס הופכים אותו לפחות משתלם / צילום: Shutterstock

רגולציית מיסוי הרכב בישראל נוטה להתקדם ולהתעדכן באיטיות רבה, מה שלא מפתיע אם לוקחים בחשבון ששיטת מיסוי הרכב הקיימת מניבה למדינה הכנסות עשירות וצומחות. לפיכך ההתייחסות של הרגולטורים אליה היא בבחינת "לא מחליפים סוס מנצח". אלא ששוק הרכב בישראל ובעולם עובר כיום שינויים מהירים לנוכח הכניסה המואצת של כלי הרכב החשמליים, ורגולציית מיסוי הרכב, שרובה נקבעה לפני יותר מעשור, לא מותאמת לשינויים.

בעלי רכב חשמלי? החוק שיחייב אתכם בתשלום על כל ק"מ יוצא לדרך
זינוק של 40% במסירת המכוניות החשמליות: זו המדינה המובילה בשוק

אחת הדוגמאות הבולטות היא מס "שווי השימוש ברכב צמוד", שנועד למסות את מרכיב השימוש ה"פרטי" שעושה העובד ברכב שמעמיד לרשותו המעביד. שיטת חישוב שווי השימוש חוגגת בקרוב 14 שנה, שבמהלכן היא הצליחה להכפיל כמעט את הכנסות המדינה בסעיף הזה לכ-5 מיליארד שקל בשנה. אולם כשהיא נהגתה כמעט לא היו כלי רכב חשמליים בישראל, וכיום, כשהשוק הפרטי עובר לחשמל בקצב מואץ, המס הזה יוצר שלל עיוותים - החל מתמריץ שלילי של העובדים לעבור לרכב חשמלי וכלה בגביית יתר ממקבלי הרכב הצמוד.

התוצאה היא שבשנת 2023, שהייתה שנת שיא בפלח הרכב חשמלי עם כ-50 אלף מכירות, רק אחת מכל עשר רכישות של ציי הרכב הייתה של רכב חשמלי. בקרב הלקוחות הפרטיים, לשם השוואה, היחס הזה היה אחת לארבע.

מס הקנייה זינק, סכום ההטבה לא

ההיענות של הציים נמוכה למרות שרוב המעסיקים בישראל מציעים לעובדים שזכאים לרכב צמוד אפשרות לבחור דגמים חשמליים, לצד דגמים שצורכים דלק (בנזין, היברידיים ופלאג אין). חלקם אף מעניקים תמריצים כספיים לעובדים שעוברים מבנזין לחשמל.

אחת הסיבות העיקריות להסתייגות של הציים היא אותו מס "שווי השימוש ברכב צמוד", שמחושב על-פי 2.48% ממחיר המחירון של הרכב כחדש. כלומר, אם הרכב עולה כחדש 100 אלף שקל, ייזקף לחובת העובד בגינו מס של 2,480 שקל בחודש.

מאז ינואר 2022 מעניקה המדינה תמריץ לעובדים שבוחרים ברכב חשמלי, בדמות הפחתה של 1,200 שקל בחודש ממס שווי השימוש (כיום 1,260 שקל). בפועל, ההטבה הזו איבדה את האפקטיביות שלה במהירות. כשנקבע גובה ההטבה, מס הקנייה על רכב חשמלי עמד על 10% בלבד, ומאז הוא זינק בעקבות שתי העלאות ל-35%, ויחד עימו זינק גם שווי השימוש שמשלמים העובדים, שמבוסס כאמור על אחוז קבוע ממחיר המחירון הרכב.

בינואר 2025 צפוי מס הקנייה לזנק ל-45% לכל הפחות, ומחירי כלי הרכב החשמליים ירשמו עוד זינוק. בשורה התחתונה השווי הריאלי של אותה "הטבה" נשחק בעשרות אחוזים מבלי שהמדינה תטרח לעדכן אותה. יתר על כן, על-פי תקנות מס הכנסה, המעביד לא יכול לגלם לעובד את הוצאות החשמל של טעינת הרכב ממטען בביתו הפרטי, כך שאותה "הטבה" נשחקת בעוד כמה מאות שקלים לחודש.

העדפת היברידיים, עידוד עקיף לצריכת דלק

סיבה נוספת לחוסר האפקטיביות של הטבת שווי השימוש לרכב חשמלי היא שהעובדים יכולים לקבל הטבה, בשיעור מופחת, גם על כלי רכב עם הנעת הייבריד ופלאג-אין. אלה כלי רכב פחות "ירוקים" אבל הרבה יותר שימושיים בכל הנוגע לטווח הנסיעה, בשל היעדר תלות בעמדות טעינה. רכבי פלאג-אין נהנים כיום מהטבה חודשית של 1,050 שקל בשווי השימוש, בעוד שכלי רכב היברידיים נהנים מהפחתה של 530 שקל. כלומר מבחינת העובד היתרון הכלכלי של הטבת שווי השימוש על רכב חשמלי פחות משמעותית.

נזכיר כי אחת המוטיבציות המרכזיות לעבור לרכב חשמלי היא חיסכון בעלויות השוטפות, בעיקר בדלק. אלא ששיטת שווי השימוש הנוכחית מעודדת נסועת יתר בציים ואדישות של בעלי הרכב הצמוד למחירי הדלק הגבוהים. רוב בעלי הרכב הצמוד בישראל מקבלים מהמעביד הטבת "דלק חופשי", שכמעט לא מוגבלת בקילומטרים. כלומר, גם כשמחירי הדלק נוסקים בעשרות אחוזים, לעובדים אין מוטיבציה לעבור לרכב חשמלי, אלא אם המעביד יוצא מגדרו כדי להעניק להם תמריצים כמו בונוסים, מימון עלויות הטעינה וכדומה.

מס הנסועה מספק מוטיבציה שלילית

מוטיבציה שלילית נוספת למעבר של נהגי ציים לרכב חשמלי מספק "מס הנסועה" העתידי, שנמצא בשלבי חקיקה מתקדמים לקראת אישורו בכנסת. מדובר על מס בגובה של 15 אגורות "בלבד" לקילומטר נסועה, שיוטל על רכב חשמלי החל מ-1 בינואר 2026. אולם בהתחשב בכך שהנסועה השנתית הממוצעת של מקבלי רכב צמוד כפולה כמעט מזו של רכב בבעלות פרטית, די ברור שמקבלי הרכב הצמוד הם אלה שיישאו בעיקר הנטל של המס החדש. כלומר, הם עתידים לשלם בסביבות 5,000 שקל בשנה, במקום כ-2,500 ברכב בבעלות פרטית.

העלות העתידית הזו טרם מופנמת בחוזי העבודה של העובדים בישראל, ואין שום ודאות שהמעבידים יסכימו "לספוג" את עלויות מס הנסועה במלואן או בחלקן, למרות שהם חוסכים בהוצאות הדלק.

יתר על כן, מס הנסועה הוא בבחינת "צ'ק פתוח" לאוצר, בזכות סעיף שמאפשר עדכון שנתי כמעט לא מוגבל בגובהו, כך שהעלויות העתידיות של המס עשויות להיות גבוהות אף יותר. למותר לציין כי עלות מס הנסועה, אם אכן תגולגל בחלקה או במלואה על העובדים, תשחק עוד יותר את "הטבת שווי השימוש" של הממשלה לרכב.

המס מותאם לעלויות השוטפות של רכבי בנזין

המכשול הגדול ביותר בשיטת שווי השימוש הנוכחית על רכב חשמלי הוא גביית יתר. כאמור, מס שווי השימוש החודשי, בגובה 2.48% ממחיר הרכב כחדש, תוכנן בתחילת העשור הקודם בהתאם למבנה העלויות השוטפות של רכבי בנזין: דלק, טיפולים תקופתיים תכופים, אגרות, ביטוחים וכו'. אבל ברכב חשמלי העלויות השוטפות נמוכות משמעותית: המחיר לקילומטר בטעינה ביתית נמוך כמעט פי שישה מהמחיר לקילומטר של רכבי בנזין, האגרה השנתית נמוכה משמעותית (בינתיים), עלויות הטיפולים נמוכות דרמטית וכו'. כלומר, עובדים עם רכב חשמלי צמוד משלמים למדינה שווי שימוש שמבוסס על העלויות הגבוהות של רכב בנזין יקר ומזהם, מינוס אותה "הטבה" שנשחקה משמעותית.

בשורה התחתונה, הרגולציה הנוכחית של שווי השימוש מיושנת, לא מתאימה למציאות ולא מעניקה מוטיבציה למעבר לרכב חשמלי בציי הרכב, שאחראים לכמעט שליש מרכישות הרכב החדש בישראל.

די ברור שבלי ציי הרכב אין סיכוי שתושג המדיניות המוצהרת של הממשלה לעבור ל-100% רכישות חשמלי עד סוף העשור. אבל בינתיים המדינה ממשיכה לגבות כ-5 מיליארד שקל בשנה ממס שווי שימוש, עם בונוס של עוד כמה מיליארדים מבלו על בנזין מזהם, שציי הרכב הם צרכנים "כבדים" שלו. אז מבחינת המדינה זה בהחלט WIN.

עוד כתבות

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; בורסת דרום קוריאה עקפה את בורסת פריז במונחי שווי שוק

בורסת פריז עולה בכ-0.4% ● מדדי הניקיי והקוספי זינקו לשיאים חדשים ● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות התחרות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו ע"י הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; אלביט ודוראל עולות, מניות הנדל"ן יורדות

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.3% ● מדד הביטוח מתאושש קלות, אחרי שצלל ביותר מ-7% אתמול ● מניית אל על יורדת בעקבות הדוחות ● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ​​● וגם: ענקית השבבים אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

בינואר 2026 העביר בית ההשקעות מיטב מהמתחרים כמעט 2.4 מיליארד שקל, שיא כל הזמנים מבחינת החברה בגיוסים לחודש אחד ● מיטב מנהל כיום 136 מיליארד שקל, אחריו נמצא אלטשולר שחם עם כמעט 125 מיליארד שקל, אחר כך מור עם 108 מיליארד שקל והפניקס עם 102 ● ומי נמצא בתחתית הטבלה?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק