החשיפה לישראל השתלמה בפברואר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)
שגרת מלחמה - התופעה שמבטאות שתי המילים המנוגדות הללו - אפשרה למדדים המובילים בבורסה בת"א "לנצח" את מדדי וול סטריט בחודש פברואר, ולצמצם במקצת את הפערים שנפתחו מולם בשנה וחצי האחרונות, תחילה בשל ההפיכה המשפטית ובהמשך עם פרוץ המלחמה. בעוד שמדד ת"א 35 עלה בחודש שעבר ב־6.3%, בארה"ב עלה הדאו ג'ונס ב־2.2% "בלבד", ה־S&P 500 טיפס 5.2% והנאסד"ק הוסיף 6.1%.
● פברואר מצוין לקרנות ההשתלמות: כלל בראש, ומי בתחתית?
● "עידן שלא היה כדוגמתו": מנהל הגידור שממליץ על השקעה במדדים
● "גרוע כמו 1929": תחזית האימים של מנהל קרן ההשקעות לוול סטריט
בצמרת: הגופים שחשופים לישראל
הפערים הללו היטיבו עם מנהלי חסכונות הציבור בגמל ובהשתלמות, שלהם חשיפה גדולה יחסית לשוק המקומי. מי שהובילה בחודש שעבר את שני מסלולי ההשקעות המרכזיים היא חברת הפנסיה והגמל של כלל. במסלול הכללי הציגה כלל תשואה של 2.21% לעומת ממוצע ענפי של 2.03%, ובמסלול המניות עמדה התשואה שלה על 4.87% לעומת ממוצע של כ־4.5%. מדובר ב'מיני קאמבק' אחרי שהחברה אכזבה את עמיתיה במהלך השנה שעברה, כשסיימה בתחתית הטבלה ובפער ניכר אל מול הממוצע בתעשייה.
צמודה אל כלל במסלול הכללי ניצבה הקרן הקטנה של אינפיניטי ואחריהן הפניקס, מור ואנליסט שסגרו את החמישיה הראשונה. במסלול המנייתי התברגה למקום השני בחודש פברואר מור ואחריה הפניקס, אנליסט ומנורה. לעומתן, בתחתית שתי הטבלאות נמצאות חברות הגמל והפנסיה של מיטב ואלטשולר שחם שדווקא הצטיינו בחודשים האחרונים.
כאשר בוחנים פרקי זמן ארוכים יותר, של שלוש שנים, מי שעדיין נמצאים במקומות הראשונים הם בתי ההשקעות, אנליסט (19.5% במסלול הכללי ו־30.6% במסלול המניות), מור (19.1% בכללי ו־24.2% במניות) וילין לפידות (18.5% בכללי ו־32.2% במניות).
"השוק הישראלי סוחב על גבו פער מוצדק שנפתח לאור המצב הפוליטי, הגאופוליטי והמלחמתי אליו נקלענו", אומר ניר עובדיה, סמנכ"ל בכיר, מנהל השקעות עמיתים ראשי בכלל ביטוח ופיננסים. "אבל אני מאמין שכשהמצב הביטחוני ייפתר השוק הישראלי יכול לסגור פערים. אפשר לראות את הרכישות בכרטיסי אשראי של הישראלים ואת הפדיונות בקניונים שזינקו ב־10% ויותר ביחס לינואר־פברואר 2023, כך שבהחלט יש לשוק קפיצה לעשות. אנחנו לא מכרנו החזקה בישראל במהלך הירידות, כך שבעליות הרווחנו בצורה יפה כשהשוק בישראל רשם ביצועים יפים".
גם ערן קלינסקי, סמנכ"ל השקעות במור גמל ופנסיה, מאמין ש"ככל שנגיע לעסקת חטופים וכן להסדר מדיני בצפון, שיוכל להחזיר את התושבים לבתיהם ולתת שקט למדינה, וככל שהוודאות תגדל, השוק המקומי יוכל לעשות ביצועי יתר משמעותיים".
"הפערים בתמחור יותר נוחים בשוק הישראלי"
היכן היכולת של השוק המקומי לצמוח תבוא לידי ביטוי?
עובדיה מכלל: "אחד העוגנים המרכזיים - הבנקים, מתומחרים באופן הזדמנותי לנוכח תשואות להון של 14%-19%. אם הזרים (שמכרו מניות של הבנקים עם תחילת המלחמה, ר"ו) יחזרו לפה, ואני מאמין שאם האירוע המלחמתי ייפתר נראה אותם חוזרים, זו הזדמנות פנטסטית. אך לגוף מוסדי גדול יהיה קשה לנצל אותה אם הוא לא יחזיק במניות עכשיו.
"בנוסף, בתוך התיק בישראל אנחנו מנסים להחזיק גם במניות שייפגעו פחות מהאירוע המקומי, כמו נייס וטבע. יש גם חברות שנהנות מהסיטואציה כמו אלביט מערכות, למרות שאנחנו רואים גם השפעה של איומי מדינות זרות לגבי רכישת נשק מישראל, שיכולים להשפיע על החברה. אבל בסך־הכול התעשייה הביטחונית בכל העולם 'נהנית' לצערי מהעלייה בסיכונים הגאופוליטיים.
"כך שבהסתכלות ארוכת טווח אני מאמין בשוק הישראלי וביכולת שלו לצמצם את הפערים. במקביל אנחנו חוששים שאם נצמצם את החזקתנו בו, כשיקרו הדברים הטובים יהיה לנו קשה לחזור אליו".
קלינסקי ממור: "הפערים בתמחור ברמת המיקרו, יותר נוחים בשוק המקומי. הבנקים נסחרים מתחת להון העצמי במכפילי רווח של 7 אחרי פרסום הדוחות, שהיו למרות הרבעון הקשה טובים יחסית. הריבית נשארת גבוהה וזה פועל לטובתם, כך שבסך־הכול הבנקים נמצאים בתמחור מעניין מאוד. 'תורמות' לכך המלחמה והאי ודאות, וככל שאלה יסתיימו נראה ביצועי יתר משמעותיים בישראל".
מנגד, גורם בכיר בתעשייה סבור כי ההייפ סביב העליות שאפיינו את פברואר בת"א מוגזם, בעיקר כאשר מסתכלים על מניות הטכנולוגיה הגדולות שממשיכות לעלות. כלומר הוא מאמין שלאורך זמן הפערים לא ייסגרו באופן מהותי.
"העליות המהירות מחשידות, אך אין בועה"
כאמור, מבין שלושת המדדים האמריקאיים הבולטים, מדד הטכנולוגיה נאסד"ק 100 רשם את התשואה הגבוהה ביותר בפברואר, כפי שעשה גם ב־2023 אז הוא זינק ב־44%. הכוכבת התורנית אנבידיה זינקה מתחילת שנה זו בכ־76% וחברות כמו מטא (פייסבוק) שקשורות בשבבים או כאלה שיש הערכה שירוויחו מהמעבר ל־AI, זינקו גם הן.
"אנחנו מאמינים שהסיפור של הבינה המלאכותית היוצרת, ה־AI, הוא מהפכה טכנולוגית, סוג של המהפכה התעשייתית המודרנית", אומר קלינסקי. "רואים את זה בדוחות של החברות, בביקוש לשבבים, בהכנסות וברווחיות של החברות שהן בחזית ובלב ליבה של המהפכה. יחד עם זאת התמחור הוא בהתאם והמכפילים הם גבוהים, ורק בעוד כמה שנים נדע אם המכפילים האלה הצדיקו את עצמם. וגם אם יתברר שלא, אני לא חושב שאנחנו בבועה. אבל צריך להיות זהירים ולייצר תיק שיהיו בו יחד עם חשיפה לטכנולוגיה גם אפיקים אחרים, סקטורים מגוונים וגאוגרפיות שונות. איזון ופיזור הן מילות המפתח בשווקים".
גם עובדיה מאמין שהתמחור של מניות הטכנולוגיה ושל כלל מדד הנאסד"ק אינו בועתי. "אני לא רואה סממנים כאלה. העליות המהירות אמנם מעלות חשד אבל אם מסתכלים על ציפיות צמיחה ורווחיות קדימה, לכל אורך השרשרת רואים ביקושים חזקים, ושחברות מצטיידות בכלים ובתשתיות שיאפשרו להן להטמיע מערכות של AI, מה שיכול להוביל לפרודוקטיביות טובה ורווחיות יותר גבוהה. כרגע השוק בהחלט קונה את זה", הוא אומר.
עם זאת, ולמרות האופטימיות לטווח הארוך, השווקים פתחו את חודש מרץ עם תשואות שונות לגמרי. מדד נאסד"ק 100 ירד מתחילת החודש ב־1.3% בעוד ה־S&P 500 רשם עלייה קטנה של 0.4%. מדד ת"א 125 ירד בכ־2%.
מי שככל הנראה אחראיות לירידות בוול סטריט הן אותן כוכבות של החודשים האחרונים. "בשבוע־שבועיים האחרונים רואים נסיגה מסוימת, בייחוד במניות השבבים", אומר עובדיה. "זה טבעי שאחרי עליות כל כך חזקות עוצרים לקחת קצת אוויר. החשש מפני בועה הוא בהחלט מובן בתקופה הזו, אבל כרגע מבחינת תמחור לא רואים בועה, אלה לא רמות התמחור שהיו בתחילת שנות ה־2000 בבועת הדוט.קום".
למרות זאת, עובדיה מסביר כי יהיה קשה לשווקים להמשיך לעלות בלי שהחברות המובילות יובילו גם בביצועים. "מתחילת השנה רואים היפרדות בתוך 'שבע המופלאות' (שבע המניות המשפיעות ביותר בבורסה בניו יורק, ר"ו). אנבידה ומטא בראש ואפל וטסלה בתחתית, כשמתחילת השנה אפל בחסר של כמעט 20% ביחס לנאסד"ק. אני לא יודע אם השוק ירד חזק או לא... אבל אם נקבל נתונים חלשים בשוק העבודה האמריקאי למשל, השוק יכול בהחלט לרדת בשל חשש ממיתון".
אולי סקטורים אחרים יובילו את העליות בשוק
ובעוד מניות הטכנולוגיה נרגעו במקצת, בשבועיים האחרונים נרשמה בולטות של סקטורים אחרים. "מדובר על מגזרי האנרגיה, חומרי הגלם וסחורות, שמתחילת מרץ רשמו תשואות של 3.5% עד 6%, בעת שהשוק כולו עלה ב־1% בלבד", מציין עובדיה. "עדיין סקטור הטכנולוגיה עולה, אבל מרגישים שהעלייה היא רוחבית יותר ולא בהובלה של סקטור מסוים".