גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"קשה עד בלתי אפשרי": הבכיר שמנתח האם ישראל יכולה לנצח במלחמה

מאיר בן שבת, ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר, משוכנע שהממשל האמריקאי לא מצליח להפנים את המשמעות הקיומית של מיטוט חמאס ● בשיחה עם גלובס הוא מדבר על חשיבות כניסת צה"ל לרפיח ועל החזרת ההרתעה הצבאית למרות "המשקולות שביידן מציב על רגלי ישראל"

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור
מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

בשבוע האחרון, במיוחד מאז פורסם שחמאס השיב להצעה להפסקת אש ושחרור החטופים, הבלבול סביב הנעשה בלחימה ברצועת עזה גובר וקשה להבין לאן פנינו במערכה. כדי לנסות להעריך מה צופה העתיד דיברנו עם היועץ לביטחון לאומי וראש המטה לביטחון לאומי (המל"ל) לשעבר, מאיר בן שבת, שמכהן כיום כראש מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית.

המדינה שמצטרפת לציר הרשע של חמאס, רוסיה ואיראן
המבצע הצבאי של טורקיה ועיראק להקמת מסדרון יבשתי למפרץ הפרסי

בראש ובראשונה שאלנו למה הצבא ממשיך להתחפר בח'אן יונס ולא מתקדם לאזורים נוספים בדרום הרצועה. "ח'אן יונס היא העיר השנייה בגודלה ברצועה ומהווה אחד המוקדים המשמעותיים של חמאס, מה שמצריך העמקה של הלחימה. הצבא עושה זאת באופן שיטתי ורושם הישגים לא מבוטלים", אומר בן שבת. "עם זאת", הוא מוסיף, "כולם מבינים שאנחנו נערכים לשלב הבא ברפיח".

העיכוב בח'אן יונס הוא כי צה"ל מנסה להרוג את סינוואר?
"הפעילות יכולה לשרת גם את המטרה הזו אך ישנן מטרות נוספות".

באמת נחוץ ללכת הלאה לרפיח?
"חטיבת חמאס ברפיח מהווה חמישית מכוחו הצבאי של הארגון. בנוסף למשימותיה כשאר החטיבות, היא אחראית על רצועת הגבול שמחברת את עזה עם העולם החיצון. דרכה מתבצעות הברחות של אמצעי לחימה, ציוד טכני, וגם תנועות של פעילים ומפקדים. במהלך הלחימה נדחקו לרפיח מפקדים ומחבלים רבים מאזורים אחרים ברצועה שמצאו שם מקלט. מישהו חושב שניתן למוטט את חמאס בלי לפעול ברפיח?".

פליטים עזתים ברפיח בסמוך לגבול עם סיני / צילום: ap, Hatem Ali

המחלוקות עם ארה"ב

מה דעתך על הביקורת של האמריקאים על התנהלות המלחמה?
"התייצבות הנשיא ג'ו ביידן לצד ישראל בתחילת המלחמה תיזכר כאחד מרגעי השיא ביחסי המדינות. הזמן שחלף מאז, התמונות מעזה, המחלוקות שנתגלעו בסוגיות המלחמה ו'היום שאחרי' והפוליטיקה הפנימית בארה"ב לקראת הבחירות לנשיאות, עשו את שלהם והפכו את היחסים למתוחים ורגישים. ביידן אומנם מצהיר שהוא ממשיך לתמוך במטרות שישראל הגדירה למלחמה, אך המשקולות שהוא מציב על רגליה הופכות את השגתן למשימה קשה עד בלתי אפשרית".

מלבד הפעולה ברפיח, בן שבת מתאר עוד ארבע סוגיות במחלוקת בין ישראל לארה"ב, בהן ציפיית ביידן להפחתת היקף הנפגעים הפלסטינים. "אך האם הנטל כולו צריך להיות על כתפי ישראל? האם חשבו בוושינגטון על האפשרות לשכנע את מצרים לאפשר מקלט זמני ברפיח המצרית?", תוהה בן שבת. עוד הוא טוען שדרישת ביידן להגדלת הסיוע ההומניטרי "מלמדת שבממשל לא הפנימו שהבעיה אינה העברת הסיוע לרצועה אלא חלוקתו. חמאס ישתלט על כל מה שיוכנס".

בן שבת מציין גם את חילוקי הדעות בנוגע להקמת "רשות פלסטינית משופרת" בעזה. "בוושינגטון לא מבינים למה ישראל לא רוצה להחזיר לעזה את הרש"פ במיתוג חדש. הם לא הפנימו את החשדנות הישראלית ביחס לרשות ולבכיריה ובאשר לאפשרות לכונן בעזה ממשל שלא ישתף פעולה עם חמאס. ההתעלמות מהיקף התמיכה של הציבור העזתי בחמאס מובילה להערכה אופטימית מדי ביחס ליכולת לחולל שינוי. כל עוד ייוותר בעזה גרעין חזק, מאורגן ומזוין של חמאס, הוא יהיה גורם הכוח המרכזי ברצועה".

נושא קריטי נוסף שיש לנו אי הסכמות לגביו עם ארה"ב, אומר בן שבת, נוגע לחזון האמריקאי לכונן אינטגרציה אזורית שתכלול הסכמי שלום בין ישראל לסעודיה והקמת מדינה פלסטינית. "המלחמה סיפקה לממשל האמריקאי הזדמנות לחולל סדר אזורי חדש. ביידן זקוק לכך גם כקלף לקראת הבחירות. ואולם, מנקודת מבטה של ישראל הנורמליזציה עם סעודיה לא תוכל להוות פיצוי על אי הכרעת חמאס. הדיבורים על מדינה פלסטינית לאחר טבח אוקטובר מהווים פרס לחמאס ומבטאים חוסר הבנה של הסנטימנט בציבור הישראלי. מי שחושב שלאחר מאורעות אוקטובר ישראל תיטול סיכונים כמו אלה שנלקחו בעבר, איננו חי את המציאות בישראל".

מה שורש המחלוקת לדעתך?
"משמעות המלחמה בעזה. נדמה שממשל ביידן לא הפנים שבעבור ישראל שלאחר 7 באוקטובר, להכרעת חמאס יש משמעות קיומית. אין זה דומה למלחמות ארה"ב בעיראק ובאפגניסטן. השחקנים באזורינו ובמערכת הבינלאומית, בהם אויבים, עוקבים אחר המתרחש בעזה. עמדתם והתנהלותם ביחס לישראל יושפעו מהתוצאות. ההרתעה שהתרסקה ב-7 באוקטובר לא תשוקם אם לא יושגו כל מטרות המלחמה. או אז ישראל תעמוד בפני איום קיומי, יגבר הפיתוי לתקוף אותה וגם מעמדה המדיני יינזק קשות. הלחצים מצד וושינגטון דוחקים את ישראל למלחמת שחיקה והתשה, שמחיריה גבוהים וקשה לשלוט במשכה. הם מרחיקים אפילו את מה שארה"ב בעצמה שואפת לקדם במהירות: עסקה לשחרור החטופים".

להערכתך, הסיוע הצבאי בסכנה?
"ניצחון ישראלי במלחמה הוא אינטרס גם של ארה"ב, וכך גם ישראל חזקה", עונה בן שבת בדיפלומטיות. "מתוך ראייה זו אני מקווה שסוגיית הסיוע הצבאי תתנהל במנותק מהנושאים האחרים ושלא ייעשה בה שימוש כדי להפעיל לחץ על ישראל".

לרדוף את ההנהגה בחו"ל

אם אכן מרואן עיסא חוסל, מה חשיבות המהלך?
"זו תהיה מכה כואבת להנהגה הצבאית של חמאס, שצועדת יחד זה 30 שנה. הידע שנצבר עצום, התיאום ביניהם הדוק. כששולפים מתוך קבוצה כזו ציר מרכזי - זה פוגע ביכולת התיפקוד ולוקח זמן לגשר על הפער. מלבד זאת, יש לכך גם ערך מוראלי, וזה מעביר מסר ברור על נחישותה של ישראל לרדוף את האנשים האלה עד חורמה".

מה עוד צריך לעשות כדי לזרז את השגת מטרות המלחמה?
"חיוני לרדוף את ההנהגה בחו"ל. פגיעה כזו תבהיר לראשי הארגון שיש מחיר לזמן שחולף, תסייע לשבש את יכולת השליטה של ההנהגה, את התיאום בין זרועות הארגון ותמנע את התאוששותו בעזה. בלי מפקדה יעילה בחו"ל, ולאחר פגיעה אנושה ביכולותיו הצבאיות והשלטוניות בעזה ונטרול תשתיותיו ביו"ש, חמאס עשוי לאבד את מעמדו. התפקיד המרכזי שממלאת מפקדה זו, כמו גם מאמציה לגרור את ישראל למלחמה רב זירתית, מחייבים את המערכת הישראלית לנקוט מאמץ נחוש ושיטתי נגדה עד לניטרול כל מרכיביה".

איך נכון לפעול בעת הרמדאן?
"לא להרפות בפעילות הסיכול ביו"ש, היא הבלם העיקרי מול המוטיבציה הגבוהה ומול הלחץ שחמאס מפעיל לפגע נגדינו. כך גם מול ערביי מזרח ירושלים. יש לפקח בימים אלה גם על פלסטינים שחיים בישראל במעמד של אזרחים או תושבים מכוח איחוד משפחות. ניסיון העבר מראה ששיעור גבוה יחסית מתוך אוכלוסייה זו ממשיך להזדהות עם המאבק הפלסטיני ומעורב בפיגועים ובסייענות לטרור".

איך אתה מסכם את תמונת המצב הביטחונית כיום?
"ישראל במאבק רב זירתי. במקביל ללחימה ברצועת עזה, היא מתמודדת עם אתגרים ואיומים משש זירות נוספות: יו"ש, לבנון, סוריה, תימן, איראן והזירה המדינית והמשפטית הבינ"ל. הפעלה מושכלת של המאמצים הביטחוניים והמדיניים היא תנאי חיוני אך לא מספיק. ההכרה בכך שאנו במאבק קיומי, הביטחון בצדקת הדרך, הנחישות והלכידות - הם המפתח להצלחה בכל החזיתות".

עוד כתבות

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

לקראת רכישת הוט מובייל: לאומי משקיע בדלק ישראל לפי שווי של מיליארד שקל

לפי המתווה המגובש, לאומי פרטנרס צפוי להזרים מעל ל-200 מיליון שקל לדלק ישראל ● לפני כחודש חתמה דלק ישראל על מזכר הבנות לפיו בכוונתה לרכוש את חברת הסלולר של הוט תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● העסקה תאפשר לדלק ישראל להיערך לביצוע העסקה

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"