בקנדה תיכננו מהלך דרמטי נגד ישראל. איך זה הסתיים?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארה"ב מרחיבה את הנוכחות שלה במזרח התיכון, קנדה לא מכירה במדינה פלסטינית, וסיקור משני צדי הגבול הצפוני • כותרות העיתונים בעולם 

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים. 

המדינה שמצטרפת לציר הרשע של חמאס, רוסיה ואיראן
המבצע הצבאי של טורקיה ועיראק להקמת מסדרון יבשתי למפרץ הפרסי 

1 ארה"ב נתקעה בבוץ של המזרח התיכון

"סא"ל ג'רמי אנדרסון הרים את חוטמו של מטוס ה-C-130 של חיל האוויר האמריקאי שלו ושחרר 16 חבילות של סיוע מזון חירום מבטן המטען, והפיל אותן מעל צפון עזה", נכתב בוושינגטון פוסט בכתבה שעוקבת אחר טביעת הרגל הצבאית של ארה"ב המתרחבת ברחבי המזרח התיכון. "הרחק משם, ליד חופי תימן, המריאו מטוסי קרב ומסוקי תקיפה אמריקאים מסיפון הטיסה של ה-USS Dwight D. Eisenhower, לעתים קרובות במרחק דקות ספורות זה מזה, כדי להילחם במטוסי הקרב של החות'ים".

נכתב כי "בשני האזורים, אנשי צבא ארה"ב הצהירו כי המשימות שלהם היו פתאומיות והתפתחו בהתאם לצעדים המהירים של הבית הלבן לנהל את ההשלכות של הסכסוך בין ישראל לעזה. הם, יחד עם צוות של צבא ארה"ב שיוצא לעזה כדי לבנות מזח צף, ממוקמים כעת כחלק מהנוכחות הגוברת של צבא ארה"ב במזרח התיכון". 

"אנחנו הולכים להיות כאן כל עוד צריך", אמר האדמירל מארק מיגז, שעומד בראש הצוות של האייזנהאור. צוין כי "המלחמה בעזה והחרפת המשבר ההומניטרי שם לימדו את ביידן לקח שנשיאים רבים למדו בעבר: זה לא כל כך קל לעזוב את המזרח התיכון", וכי "יש סימנים מעטים לכך שהמשימות הצבאיות של ארה"ב יסתיימו בקרוב". בנוסף, צוין כי "כיום, בנוסף לבסיסים הגדולים והוותיקים שלה בקטאר, בחריין ואיחוד האמירויות הערביות, יש לארה"ב כ-4,000 חיילים בירדן, 2,500 בעיראק ו-900 בסוריה. והמבצעים נותרו צנועים יחסית, ללא עלייה משמעותית בנוכחות הצבאית היבשתית טרם ה-7 באוקטובר".

מתוך הוושינגטון פוסט, מאת סטיב הנדריקס, סוזנה ג'ורג', מיסי ריאן. לקריאת הכתבה המלאה. 

2קנדה לא הכירה במדינה פלסטינית

"הדיון הקוטבי בקנדה סביב הסכסוך בעזה גלש לבית הנבחרים של המדינה ביום שני, כאשר מחוקקים הצביעו בעניין תוכנית רחבה של צעדים כדרך להביא שלום לאזור", נכתב אמש בניו יורק טיימס. אך "ההצעה הסופית שאושרה ביום שני בלילה - שקראה להפסיק את אישורי יצוא הנשק לישראל, הפסקת אש מידית ושחרור כל בני הערובה הישראלים - הייתה שונה באופן מהותי מהגרסה שהציעה המפלגה הדמוקרטית החדשה משמאל מהמרכז, שקראה לקנדה להכיר מיד במדינת פלסטין". 

"ראש הממשלה ג'סטין טרודו תמך בזכותה של ישראל להגנה עצמית תוך גינוי לאלימות כלפי פלסטינים. שרת החוץ של טרודו, מלאני ג'ולי, צוטטה בדבריה: 'אנחנו סבוכים ברשת של הרס ותחת לחץ לבחור צד. עלינו לגנות את שני הצדדים'". צוין כי "בכל זאת, במהלך השבועות האחרונים, טרודו נקט בטון הרבה יותר ביקורתי כלפי ישראל, בעמדה שיצרה פילוגים בתוך המפלגה הליברלית".  צוין כי "טרודו ספג ביקורת גם מצד הדמוקרטים החדשים, שעל קולותיהם הוא מסתמך כדי להעביר חקיקה, על כך שלא עשה יותר כדי לשים קץ לסבל הפלסטיני ברצועה". 

בעיתון הקנדי טורונטו סטאר צוין כי שינויים נוספים בתוכנית כללו הוספת קריאה להפסקת הסחר הבלתי חוקי בנשק לחמאס לסעיף הקורא לממשלה להפסיק לאשר משלוחי נשק לישראל, "כדי להבטיח עמידה במשטר יצוא הנשק של קנדה".

באגון זכויות האדם הקנדי האנטי-ישראלי, קנדים למען צדק ושלום במזרח התיכון (CJPME), נכתב כי "מדיניות זו היא דחופה ביותר לאור ראיות שקנדה ייצאה לישראל סחורות צבאיות שוברות שיא של 28.5 מיליון דולר בשלושת החודשים הראשונים שלאחר ה-7 באוקטובר". אם הנתונים מדויקים, מדובר בהיקף גבוה במיוחד של יצוא בתקופה קצרה. לשם השוואה, לפי נתוני ממשלת קנדה, היקף היצוא הביטחוני של המדינה לישראל עמד על יותר מ־15 מיליון דולר אמריקאי (כ־21.3 מיליון דולר קנדי) ב־2022. מאז שנבחרה ממשלתו של ג'סטין טרודו בשנת 20215, חברות קנדיות ייצאו סחורות ביטחוניות בהיקף 84 מיליון דולר אמריקאי (כ־114 מיליון דולר קנדי).

מתוך הניו יורק טיימס, מאת איאן אוסטן. לקריאת הכתבה המלאה. 
מתוך טורונטו סטאר הקנדי, מאת טונדה מקצ'ארלס, רייסה פאטל. לקריאת הכתבה המלאה.

3 האיסור על פועלי בניין פלסטינים פוגע בישראל וגם ברשות

"עבור פאדי סג'דיה, פועל בניין מרמאללה, חודש הרמדאן המוסלמי אמור להיות זמן של צום יומי וסעודה לילית. אבל כמו 150 אלף פלסטינים אחרים שעבדו בישראל עד הטבח של חמאס בדרום ישראל באוקטובר, הוא כעת מחוסר עבודה", נכתב הבוקר בבלומברג בכתבה שמתארת את המחיר שמשלמים שני הצדדים על פיטורי עובדי הבניין הפלסטינים. "בכל רחבי ישראל, אתרי הבנייה עומדים ריקים, והאיסור על עובדים פלסטינים נמשך ללא אופק. המצב הזה מציע הצצה למה שמחכה לשני הצדדים אם המלחמה בעזה תפרע לצמיתות את קשריהם המעורערים".

נכתב כי "ניתוק כואב בין שתי הכלכלות איים על חבל ההצלה של השטחים הפלסטיניים והותיר את הבנאים הישראלים בחיפוש אחר כוח עבודה בחו"ל - שינוי שלפי תחזיות התעשייה ייקח שנה, במקרה הטוב, להשלים. יותר משני שלישים מהפלסטינים שהועסקו בישראל לפני המלחמה עבדו בבנייה. מאז ה-7 באוקטובר הממשלה שילשה ל-65 אלף את מכסת העובדים הזרים שמותר להיכנס לישראל, בעיקר מהודו וסרי לנקה. אבל עד כה הגיעו רק 850". עוד צוין כי "משרד האוצר הישראלי מעריך כי היעדרותם של עובדים פלסטינים בבנייה, בחקלאות ובתעשייה עולה 3 מיליארד שקל (840 מיליון דולר) באובדן תפוקה בחודש. בגדה המערבית, שבה 17,000 פלסטינים עדיין עובדים בהתנחלויות יהודיות, האבטלה יותר מהכפילה את עצמה ליותר מ-30%".

מתוך בלומברג מאת גלית אלטשטיין. לקריאת הכתבה המלאה. 

4הפגיעה באזרחים משני צדי הגבול הצפוני

"לרבים מאלפי האזרחים שנאלצו לברוח מדרום לבנון אין מושג אם בתיהם עדיין עומדים על תילם", נכתב באתר החדשות 'הנשיונאל ניוז' מאיחוד האמירויות. "עלי סוויד יודע. ביתו של החייל בדימוס בכפר דאירה - ממש בקצה הלבנוני של הגבול עם ישראל - נהרס באוקטובר. שניים מילדיו נפצעו בתקיפה הישראלית והוא איבד כמעט כל מה שהיה ברשותו". נכתב כי "יותר מ-318 בני אדם נהרגו בהתקפות ישראליות על לבנון עד כה - רובם לוחמי חיזבאללה אך גם לפחות 54 אזרחים, לפי דיווח של AFP. ישראל אומרת שלפחות 10 חיילים ושבעה אזרחים נהרגו בהתקפות ששוגרו מלבנון". עוד נכתב כי "לפחות 90 אלף בני אדם נעקרו מעיירות הגבול של דרום לבנון, על פי הערכות הארגון הבינלאומי להגירה. מעבר לגבול, 60 אלף ישראלים פונו על ידי הממשלה מ-43 יישובי הצפון, ורבים נוספים מחוץ לאזור הפינוי הרשמי עזבו גם הם את עיירותיהם".

'הכפר שלנו הפך לקו חזית לסכסוך הזה', אמר סוויד ל"נשיונל" בכעס. 'כל יום אנחנו אומרים שזה ייגמר בקרוב, אבל זה ממשיך'. "קצת מעבר לגבול בישראל, אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה, חווה תחושות דומות. 'אין לי בעיה עם הלבנוני הממוצע', ​​אמר שטרן במשרד  שלו שנמצא בתוך ממד. 'אני מתאר לעצמי שהם מפחדים בדיוק כמונו'. משפחתו של ראש העיר עצמה עזבה את קריית שמונה באוקטובר. הוא טרם פגש את בתו שנולדה קצת לאחר פינוי משפחתו".

מתוך הנשיונאל ניוז, מאת נאדה הומסי, תומס הלם, נאדה מוקורנט אטלה. לקריאת הכתבה המלאה.