חיילי מילואים / צילום: AP - Tsafrir Abayov
הוצאות הביטחון של מדינת ישראל צפויות לזנק בשנים הבאות, בין השאר על רקע הצורך בהגדלת היקף כוח־האדם של צה"ל. במערכת הביטחון ובמשרד האוצר דנים בימים בשאלה עד כמה מהתגבור יגיע ממערך המילואים דרך העלאת גיל השחרור, כמה יגיע מהסדיר וכמה מצבא הקבע. בהתאם, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, פרסם היום (ד') מחקר לתמחור האלטרנטיבות לתגבור הכוחות.
● כנס התשתיות של גלובס | דן הראל: "הצבא קטן מדי לבעיות שלנו. צריך להגדיל אותו, לא רק את הטכנולוגיה שלו"
● כנס התשתיות של גלובס | ויכוח סוער בין נציגי הממשלה בכנס גלובס: מי צריך לבנות את המטרו?
החלופה המועדפת במשרד האוצר היא הגדלת בסיס משרתי הסדיר, שמשתלמת יותר כלכלית מאשר העמקת מערך המילואים. באוצר לא מציינים את המסקנה הזו בפה מלא בתוך מסמך המחקר, אבל היא תואמת לחלוטין את השורה התחתונה שעולה ממנו.
על פי האומדן שהוכן באוצר, העלות הכלכלית לגיוס מילואים עומדת על 48 אלף שקל בחודש לאדם (בקרב גברים יהודים לא חרדים). לעומת זאת, העלות המקבילה לחייל סדיר היא 27 אלף שקל בחודש. כלומר, פער של 19 אלף שקל על כל מילואימניק בהשוואה לחייל בשירות חובה. כלומר, על כל 50 חיילים שיתווספו בתמהיל למערך הסדיר במקום למילואים, יחסכו מיליון שקל בחודש.
"הפגיעה הכלכלית הישירה גבוהה בהרבה עבור משרתי המילואים"
"עקב פערי השכר הניכרים בין עובדים בגילאים אלה, הפגיעה הכלכלית הישירה גבוהה בהרבה עבור משרתי המילואים", הסבירו באוצר. העלות שחישבו באוצר מתמחרת את עלויות השכר והמעסיק. היא אינה כוללת את המשמעות העקיפה לתוצר המדינה.
העלות של אנשי המילואים עלולה להתייקר עוד יותר, לאור כוונת המדינה להאריך את גיל השחרור ממילואים ל-45. כפי שהסבירו באוצר: "בקרב חיילי מילואים קיימת שונות גבוהה בעלות הכלכלית למשק, כאשר גיוס חיילי מילואים מבוגרים יותר מוביל לעלות כלכלית משמעותית יותר בעיקר בגלל שהם נמצאים בשלב בקריירה בו השכר גבוה יותר, אך גם בגלל שלאחוז גבוה יותר מהם יש ילדים קטנים באופן שמוביל לפגיעה בפעילות הכלכלית של בת או בן הזוג שלהם - שגם הם נמצאים בשלב בקריירה בו השכר ושיעורי התעסוקה גבוהים".