ח"כ רם בן ברק, יש עתיד / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
בעקבות המלחמה, מקודמים בשבועות האחרונים כמה חוקים שונים שנוגעים לכוח־האדם שנדרש כעת לצבא. אחד מהם הוא חוק שירות המילואים, שתזכיר חדש שהוגש בעניינו קובע, בין היתר, כי ניתן יהיה לזמן חייל ל־48 ימי מילואים בשנה (כיום המקסימום הוא 70 ימים בשלוש שנים), וכי גיל השחרור ממילואים יעלה מ־40 ל־46. ח"כ רם בן ברק התייחס לכך בראיון בכאן ב', וטען כי חייבים להכניס למעגל המשרתים גם את החרדים. "לא יכול להיות שהנטל הזה (של שירות מילואים) ייפול על אותם 2% שעושים מילואים". האם אלה אכן המספרים?
● יותר חיילי סדיר, במקום מילואימניקים: תוכנית האוצר לתגבר את צה"ל
● המשרוקית | האם חוק הגיוס של יאיר לפיד לא עמד במבחן בג"ץ?
נתונים מפורטים בעניין משרתי המילואים נחשפו במאי 2022 במהלך דיון בכנסת בו נטל חלק תא"ל אמיר ודמני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח־אדם בצה"ל. במהלך הדיון, שהתקיים בוועדת משנה של ועדת חוץ וביטחון, חילק תא"ל ודמני את הנתונים באופן הבא: ישנם כ־490 אלף אזרחים בישראל שהוגדרו "משרתי מילואים", ואלה מהווים 17% מהאוכלוסייה הרלוונטית (גילאי 22 עד 45), או כ־5% מכלל אזרחי המדינה. כלומר, מדובר בנתון גבוה יותר מזה שבו נקב הח"כ.
אלא שלצה"ל יש הגדרה נוספת שנקראת "משרתי מילואים פעילים". כאן מדובר רק במי שביצעו 20 ימי מילואים ומעלה בשלוש השנים האחרונות. אם מצמצמים את ההגדרה לאוכלוסייה הזאת הרי שמדובר בכ־120 אלף איש. ואלה כבר מהווים רק 4% מהאוכלוסייה הרלוונטית, או 1% בלבד מאזרחי המדינה. כלומר, באזור של האחוזים שאותם ציין בן ברק. ייתכן גם שהנתון שאליו כיוון הח"כ הוא בכלל נתון המילואימניקים הקרביים. כאן מדובר לפי הנתונים שהוצגו ב־64 אלף איש בלבד, שמהווים 2.2% מן האוכלוסייה הרלוונטית.
מה עוד מעניין לציין בהקשר זה? שעם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, היענות המילואימניקים הייתה כידוע גבוהה מאוד, והמספרים בפועל היו גדולים בהרבה. על פי נתונים שפורסמו באתר צה"ל, נכון לינואר 2024 עמד מספר משרתי המילואים שגויסו למערכה על כ־295 אלף איש. כלומר, הרבה מעבר לאותם 120 אלף איש שהוגדרו כשנה קודם לכן כ"משרתי מילואים פעילים". המספרים הללו מהווים כ־10% מקבוצת הגיל הרלוונטית, או כ־3% מכלל האוכלוסייה.
בשורה התחתונה: דבריו של בן ברק נכונים ברובם. על פי הנתונים הרשמיים של צה"ל, שהוצגו ב־2022, מספר "משרתי המילואים הפעילים" עמד על כ־120 אלף איש, שמהווים כ־4% מקבוצת הגיל הרלוונטית, וכאחוז אחד בלבד מאוכלוסיית המדינה.
תחקיר: אביה שקלאר־חמו