בג"ץ בהחלטה תקדימית: יש לרשום שתי אימהות גם בתעודת הלידה

החלטה תקדימית חשובה לעיגון זכויות הקהילה הלהט"בית בישראל: בג"ץ קבע היום (ה') כי רשות האוכלוסין מחויבת להנפיק לזוגות נשים לסביות עם ילדים משותפים תעודת לידה המשקפת את מעמד שתי האימהות. זאת לאחר שרשות האוכלוסין סירבה לרשום 9 זוגות נשים כאימהות לילדיהן.

השופטים עוזי פוגלמן, אלכס שטיין ורות רונן קבעו כי רישום האם הביולוגית בלבד עשוי לשלוח מסר פוגעני, לפיו הורות ביולוגית היא הורות "אמיתית", והורות לא ביולוגית היא הורות נחותה וחשודה, מעין הורות "על-תנאי" - ואין לקבל מסר כזה. 

● העליון: בני זוג מאותו המין כשירים לאמץ ילדים בישראל
● במה תרמה מערכת המשפט למעמד המשפחה הלהט"בית בישראל?

כיום זוגות חד-מיניים עם ילדים משותפים נרשמים שניהם בתעודות הזהות של ילדיהם. למרות זאת, המדינה התעקשה לא לאפשר רישום של שתי אימהות בנות זוג בתעודת הלידה. לתעודת הלידה יש חשיבות רבה למי שמבקש לקבל אזרחות זרה הנסמכת רק על תעודה זו. 

השופט שטיין הוסיף בפסק הדין כי כאשר קיים תא משפחתי המורכב מהורים בעלי אותו המין, הרישום בתעודת הלידה צריך להיעשות במתכונת של "הורה/הורה", "אב/אב" או "אם/אם", והדגיש כי "רישום כאמור מתחייב מכוח העיקרון לפיו המדינה אמורה להיות ניטרלית ביחסה אל דפוסי הזוגיות והמשפחה שאזרחיה הבוגרים בוחרים בעבור עצמם, ואל לה להכתיב לאזרחיה דפוס מונוליטי אחד של זוגיות ומשפחה". 

אימהות בעלות הורות שווה

ההליך, שהחל לפני 8 שנים, עסק בזוגות נשים שהביאו לעולם ילדים תוך הסתייעות בתרומת זרע. הן ביקשו לקבל תעודת לידה הכוללת את שם האם היולדת ואת האם שמעמדה הוסדר בהליך משפטי. עמדת המדינה באמצעות רשות האוכלוסין הייתה כי תעודת הלידה משקפת את ההורות הביולוגית - כלומר רק את מי שילדה את הילד. 

בית המשפט דוחה את העדפת ההורה הביולוגי על ההורה הלא ביולוגי. נקבע כי רישום רק של האם שילדה עשוי לפגוע בטובת הילד, מאחר שאם לילד יש שני הורים בעת לידתו, הדרת ההורה הלא ביולוגי מתעודת הלידה משמעה העדפת מעמדה של ההורות הביולוגית על פני הורות שכוננה משפטית.

נקבע כי לאחר הסדרת המעמד ההורי של הילד, שתי האימהות - זו שילדה וזו שלא ילדה - הן אימהות בעלות הורות שווה, הכוללת אותו סל זכויות וחובות הוריות. לכן, נקבע כי אין מקום להבחין בין ההורים במישור הרישום, כאשר במישור הדין המהותי יש שוויון בין ההורים. 

בפועל, כאשר נולד הילד, האם שאינה ביולוגית מסדירה את מעמדה באמצעות צו הורות או צו אימוץ שלרוב חל באופן רטרואקטיבי. לכן יש להנפיק תעודת לידה מתוקנת הכוללת את שמות שתי האימהות.

לצד זאת נקבע כי כאשר מדובר בצו הורות פסיקתי שתחולתו מכאן והלאה, לא חלה חובה על המדינה להוציא תעודת לידה מתוקנת, אך לרוב מדובר במקרים מצומצמים. 

"סוף לאפליה מכוערת ומיותרת" 

עורכי הדין דניאלה יעקובי, חגי קלעי ואחינועם אורבך, שייצגו את העותרות, מסרו בתגובה: "תעודת לידה היא אחת התעודות החשובות ביותר שיש לאדם. היא מקנה סל של זכויות ומשמשת גם לצורך הסדרת אזרחות במדינות זרות. למרות זאת, משך כל השנים המדינה התעקשה למנוע מילדים לשתי אימהות תעודת לידה שמשקפת את מציאות חייהם, תוך פגיעה בטובתם.

"פסק הדין של בג"ץ שם סוף לאפליה מכוערת ומיותרת, שאין ומעולם לא החיתה לה תכלית. זה ניצחון גדול, אבל אף אדם לא צריך או רוצה לנצח את המדינה שלו. הגיע העת שהמדינה מיוזמתה תאפשר שוויון זכויות מלא לכל אזרחיה, גם להט"בים". 

עו"ד אירית רוזנבלום, מייסדת "משפחה חדשה", מסרה בתגובה: "פסק הדין הוא אבן-דרך נוספת וחשובה במאבקן של משפחות רבות בישראל לזכות בהכרה. המשפחה החדשה היא מגוונת, יש בה מבנים שונים, אבל המהות לא השתנתה: תא משפחתי שמבוסס על אהבה, אחריות ונאמנות. אל לה למדינה להתערב בתא המשפחתי הפרטי שלנו".