גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בחיפה כבר התרגלו, ועכשיו גם בגוש דן: כך נראים פרפורי הגסיסה של ה-GPS

תושבי מרכז הארץ התעוררו הבוקר לגלות שה-GPS לא עובד, מציאות שבצפון הארץ כבר רגילים אליה ● גם במדינות רבות באירופה דיווחו על שיבושים בקליטת האותות, שמתגברים מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ● החיים ללא איכון לווייני כבר פה: סין פרסה רשת ענק משלה וטכנולוגיות ממלחמת העולם השנייה עושות קאמבק

מודל של לווייני ביידו. לסינים יש 27, לאמריקאים 31 / צילום: Reuters, Song fan
מודל של לווייני ביידו. לסינים יש 27, לאמריקאים 31 / צילום: Reuters, Song fan

תושבי גוש דן התעוררו הבוקר לגלות ששיבושי ה-GPS הגיעו גם למרכז הארץ. אפליקציית הניווטים Waze ממקמת את המשתמשים בביירות, אפליקציית התחבורה הציבורית מוביט לא עובדת ועומסים כבדים נרשמים גם באפליקציית הזמנות המזון וולט. 

בשביל תושבי הצפון מדובר כבר במציאות של חודשים ארוכים. באזורים אלה, אפליקציית הניווט Waze כמעט מושבתת, שעוני הספורט מדווחים שהם ממוקמים בלבנון, ואפילו משתמשי אפליקציית ההיכרויות טינדר מדווחים על הצעות לדייטים בביירות. חלק מקברניטי האוניות בדרך לנמלי חיפה ואשדוד מתלוננים על הפרעות קליטת אותות לוויין, וחלקם חזרו להשתמש באמצעי ניווט מסורתיים יותר.

האיום האיראני: מה עומד מאחורי שיבושי ה-GPS הבוקר 
עוד סיבות לדאגה או פאניקה מיותרת? פיקוד העורף שולח את הציבור להצטייד במזומן

ולא רק בישראל. בשבועות האחרונים דיווחו מדינות רבות באירופה על שיבוש בקליטת GPS. בכירים ברשויות התעופה בליטא, בפולין ובפינלנד הודו כי ההפרעות בקליטה רק מתרחבות מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022, ומספרן הגיע לשיא באחרונה. שם נקלטו ההפרעות בעיקר באוויר, והן חייבו מטוסים רבים להסתמך על אמצעי ניווט כמו מפות ומגדלי בקרה.

ביותר ויותר אזורים הופך אות ה־GPS, המבוסס על אותות המשודרים לכדור הארץ מ־31 לוויינים אמריקאים, למותרות. מזרח אירופה וצפונה וחלקים במזרח התיכון סובלים משיבושים קשים בקליטת GPS, חלק גדול מזה בעטיין של מלחמות. מאז השתלטה רוסיה על סוריה היא מפעילה משבש GPS קבוע מנמל לטקיה, שמפריע לקליטה הסדירה במזרח הים התיכון, ומאז הפלישה לאוקראינה לפני כשנתיים הסירה ארה"ב כליל את כיסוי ה־GPS מעל שמי המדינה, כדי לסכל פעילות טילים וכטב"מים שמסתייעים ב־GPS.

השיבושים נעשים בשתי דרכים: שיבוש הקו (Jamming), כלומר חסימת האותות למרחק מסוים, או התחזות (Spoofing) של מכשיר לרשת הלוויינים באמצעות שידור מיקום מזויף בתדר מסוים.

בישראל הודה צה"ל כי הוא משבש באופן יזום את אותות ה־GPS ובמחקר שפורסם באוניברסיטת טקסס נטען כי חיל האוויר מפעיל מיחידת הבקרה האווירית במירון משבש בעוצמה גבוהה מאוד. אלא שהפרעות ברשת הלוויינית אינם רק נחלתם של צבאות. באתרי הקניות נמכרים משבשי אותות GPS אזרחיים בסכומים שנעים בין מאות לאלפי דולרים, המסוגלים לגרום להפרעות ברשת גם למרחקים ארוכים. משדר אזרחי בעוצמה של מיליוואט אחד, אות חלש למדי, יכול לשבש אותות ברדיוס של 10 קילומטר. בארה"ב התפרסם המקרה של נהג המשאית גארי בוצ'ק, שהתקין על רכבו משבש שעלה 100 דולר כדי להימנע ממעקב מצד הבוס שלו, וכך שיבש בשוגג את האיכון בכל נמל התעופה לה גארדיה בניו יורק. הוא פוטר ונקנס על ידי הרשויות בכ־30 אלף דולר.

מדובר בשיבוש לא פעוט גם עבור האפליקציות והיישומים המתבססים על ניווט, כמו אפליקציית Waze או שעוני הספורט של גרמין ופולאר, אך על פי ההערכה הדבר עדיין לא פגע באופן מהותי בעסקיהן. ווייז, למשל, כמעט ואיננה מייצרת הכנסות מהאפליקציה, לאחר שביטלה בקיץ הקודם את מערך הפרסום המקוון שלה. נהגים למדו כבר שלא יוכלו לסמוך עליה באזורים מסוימים, כמו באזור שכונת הדר בחיפה, אך השיבוש איננו מוחלט.

תחליף סיני מתקדם

"ההפרעות סביב רוסיה ואוקראינה הן כה חמורות עד כי הבדיחה בקרב מומחי ה־GPS מדברת על כך שמי שיבחר לשוט בים השחור, יראה במפה את הכיכר האדומה במוסקבה", אומר אלי אריאל, בעלי חברת מערכות הניווט הלווייני גלילאו סאטלייט, שעבד בעבר במעבדות סטנפורד לצד מפתחי ה־GPS. לדבריו, הנזק בהיעדר קליטת GPS איננו פעוט: "מחקר במימון של ממשלת ארה"ב מצא שחסימת אותות הלוויין למשך חודש יעלה למשק האמריקאי מיליארד דולר ליום. יהיה קשה מאוד להסתדר ללא איכון לווייני, אבל המציאות הזו כבר מסביבנו: בישראל נווטים ששכחו איך להסתדר ללא GPS נדרשים כעת להנחות כניסה של אוניות לנמל עם מה שיש".

ד"ר הראל מנשרי, ראש תחום הסייבר במכון הטכנולוגי חולון, מרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב וממקימי מערך הסייבר בשב"כ, מספר כי בבית הספר לקציני ים בארה"ב באנאפוליס כבר חזרו ללמד בשיטות שהיו נהוגות עד לפני כמה עשרות שנים. למשל, ניווט בעזרת הסקסטנט, מכשיר הניווט הימי האסטרונומי שהתבסס על מיקום האונייה ביחס לכוכבים. "הם הבינו ש־GPS לא יחיה לנצח", אומר מנשרי.

הפיתוח המואץ של GPS מחוץ לארה"ב התרחב בשנים האחרונות. סין פרסה את הרשת המתקדמת ביותר בתחום תחת השם ביידו (BeiDou) עם 27 לוויינים (לעומת 31 אמריקאיים), חדשים ומשוכללים לא פחות מאלה האמריקאים. כמעט כל מכשיר טלפון בסין מחובר לרשת הזו. אלא שגם משתמשים מחוץ לסין ובעלי מכשירים שאינם בהכרח סיניים קולטים את אותות ביידו, לעתים על חשבון GPS. זאת כי מרבית מכשירי האנדרואיד מתוכנתים לאתר אוטומטית את אות האיכון הטוב ביותר בנמצא בכל רגע נתון, גם אם איננו שייך לרשת האמריקאית. כך ייתכן שהם מחוברים לביידו אף ללא ידיעתם. עם זאת, הרשת הסינית עובדת טוב יותר במזרח אסיה, ומחוצה לה הדיוק נמוך יותר. מכשירי אייפון אינם תומכים ברשת הלוויינים הסינית.

גם לרוסיה קיימת רשת משלה, הגלונאס, המבוססת על אות דומה לזה האמריקאי, ובהודו, יפן ואוסטרליה רשתות איכון משלהן, אך הן אינן בינלאומיות ומתמקדות כמעט אך ורק בטריטוריה שלהן. האלטרנטיבה המערבית הסבירה היחידה ל־GPS היא רשת הלוויינים גלילאו של האיחוד האירופי, אך היא חסרה בלוויינים ביחס לרשת הסינית או האמריקאית ואינה יכולה לספק אות חזק בכל זמן. יוזמה אירופית להתקין משדרי איכון על לוויינים של סטארלינק נתקלו בסירוב מצד היזם, שמעדיף למקד את לווייניו בשידור אותות אינטרנט ולהימנע מאיכון. "אלה שחושבים על מעבר לרשתות איכון כמו הסיניות, האירופאיות והרוסיות, לא מביאים בחשבון שהפרעה ל־GPS האמריקאי חוסם גם את כל השאר", אומר אריאל.

אילון מאסק מתנגד

עבור צבאות ומערכות ביטחון מתמקדת ארה"ב בבניית שכבות הגנה שהופכות את התדר הצבאי לבלתי חדיר. חברות אחרות, כמו אינפינידום הישראלית, מפתחות מערכות ניידות להתקנה על רכבי קרקע או כטב"מים, המונעות את שיבוש ה-GPS.

וישנה גם חזרה לטכנולוגיות ישנות, ששימשו את תחום התעופה והספנות עד לפני חצי מאה. אחת מהן היא הטכנולוגיה הקוריאנית eLORAN, שפותחה בצבאות המערב במלחמת העולם השניה ועברה שדרוג בזכות הפרעות GPS שמבצעת צפון קוריאה כבר עשרות שנים. היא מבוססת על אנטנות יבשתיות הממוקמות בנמלי ים ומשדרות אות חזק שכמעט ואינו ניתן להפרעה. אוניות ומטוסים מאוכנים כך באמצעות הצלבה בין קרניים מלפחות נקודות שונות.

בתחום האזרחי נתפס איכון באמצעות אנטנות סלולר יותר ויותר כפתרון לאזורים העירוניים והמיושבים, בהם קיים כיסוי סלולרי איכותי. כרגע היא קיימת ברמת דיוק נמוכה יחסית של 10 מטר. למרות ההתנגדות של אילון מאסק להפעלת רשת איכון לווינית על גבי לוויני סטארלינק, יותר ויותר מדינות וגופים אקדמיים חוקרים את האפשרות להשתמש ברשת הזו, וייתכן כי בעתיד לחץ פוליטי יעודד את מאסק להתפשר בעניין. סטארלינק מייצגת את העתיד הנראה לעין של ה-GPS: לווינים נמוכי מעוף המסוגלים לשדר אות חזק וקשה מאוד להפרעה לכדור הארץ.

עוד כתבות

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם 

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: "פרודוקטיביות איטית" בעבודה

יש לנו גישה שגויה לפרודוקטיביות בעבודה, אומר פרופ' קאל ניופורט. אבל איך נגיד את זה לבוס?

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצהר, shutterstock

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

פיצה פפרוני של ''פיצה אולה'' / צילום: מרב סריג

אחת הפיצות הטובות בארץ מסתתרת בחצר משפחה בעספיא

בימי שישי, בשיטת "עד שנגמר הבצק", מנפיק טאבון העצים של משפחת עלו פיצות נאפוליטניות נהדרות ● גם הנקניקים מיוצרים במקום

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על ה"תרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קולנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים על ידי משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת ועל ההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עליי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה, אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל״ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: מוצרי הגלם לבנייה מתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?