ביתו של פ' בבארי, שנהרס כליל / צילום: תמונה פרטית
ביתו של פ' מקיבוץ בארי נחרב ב־7 באוקטובר. הוריו של אשתו נרצחו, והוא החליט שהוא ומשפחתו לא יכולים לחזור למקום הזה, שהוא מבחינתו "כמו בית קברות. גם חברים של הילדים שלי נרצחו". אולם פ' מצא את עצמו בסיטואציה קשה במיוחד שמותירה אותו ואת משפחתו כמעט חסרת כל, בשל סכום פיצוי זעום במיוחד שיקבל ממס רכוש.
● תסתכלו על מחיר הנפט ותבינו למה ארה"ב תזיע כדי למנוע מלחמה בצפון
● ראיון | בגיל 35 בלבד: המהנדס מאינטל שניצח את החמולות של ג'ת
כבר מעל ל־5 חודשים עברו מאז הפינוי הנרחב של יותר מ־120 אלף איש מעוטף עזה וישובי הצפון. הפינוי נעשה בבהילות, כתגובה לדרישות הצבא מיד לאחר אסון 7 באוקטובר ופתיחת המלחמה בעזה והמלחמה המוגבלת (בינתיים) בלבנון, אך למרות הזמן הרב שחלף המפונים נתקלים בבעיות ואבסורדים רבים שמעיבים על חייהם אפילו יותר. הם נופלים בין הכיסאות בתחום הפיצויים על ההרס, החינוך והרווחה, מתקשים לנהל קשר עם משפחתם הלא־מפונה ואט אט גם היחסים עם המלונות המארחים אותם מתערערים.
בעוד שהחזרה לעוטף עזה כבר החלה, ועל פי מנהלת תקומה מעל 50% מהתושבים כבר שבו לבתיהם, בישובי הצפון כבר אין צפי לכך. כ־60 אלף מפונים מהצפון עדיין מפוזרים ברחבי הארץ, מתוכם מעל 20 אלף מהעיר קרית שמונה.
מס רכוש
הפיצויים ישולמו ישירות לקיבוץ
הערכת שמאי מראה שהרכוש שהיה בביתו של פ' שווה יותר מ־300 אלף שקל, הוא מספר לגלובס, ולמרות זאת הוא גילה שסך הפיצויים שהוא יקבל על ביתו ורכושו שנהרסו יסתכמו בכ־90 אלף שקל בלבד. "זה המקסימום שמס רכוש יכול לתת על הרכוש", הוא אומר.
והפיצוי על הבית עצמו? כאן הסיפור נהיה מסובך במיוחד. מכיוון שבארי הוא קיבוץ שיתופי, הרי שהבית שלו למעשה לא היה שייך לו מלכתחילה, אלא לקיבוץ. כלומר, הפיצויים על הנזק לבית יגיעו לקיבוץ ולא אליו אישית.
בינתיים פ' ומשפחתו מקבלים תמיכה בשכר דירה, אך זו צפויה להסתיים בחודש יולי. לאחר מכן, האפשרות שמוצעת להם היא שכונת קראווילות שנבנתה על ידי מנהלת תקומה בחצרים. "המדינה רוצה אותי בחצרים, כי משם המסלול הוא רק לבארי", הוא אומר. "בגדול הם אומרים - אם אתה רוצה לעבור למקום אחר, תסתדר. זה קיבוץ שיתופי, אז אין לי כלום ביד. אין לי רכב, אין לי בית".
אכן, היעד הראשי של מנהלת תקומה הוא שיקום של "חבל תקומה", המיתוג החדש לעוטף עזה, ובמנהלת מעוניינים לעודד אנשים לחזור. עם זאת, הם מאמינים שצריך לסייע לכל הנפגעים, גם אלו שלא יוכלו או לא מעוניינים לחזור לביתם שנפגע במלחמה. לכן, צפויה להתכנס ועדה בראשות שופטת שתסייע לאנשים בכל מקרה לגופו, גם במקרים שבהם הכללים היבשים אומרים שהם לא אמורים לקבל פיצוי. עם זאת, אין כרגע צפי להתכנסותה, ובינתיים רבים מ-25 אלף תושבי העוטף שעדיין מפונים, מתוך 65 אלף שפונו מלכתחילה, נופלים בין הכסאות, עם קושי רב לתכנן את עתידם החדש.
חינוך
אין מסגרות קבועות או סבסוד למעונות
סוגייה נוספת ומשמעותית שבה נתקלים המפונים היא נושא החינוך. "הילדים שלנו כבר עברו שלושה בתי ספר", אומר ראש העיר קרית שמונה, אביחי שטרן. כ־8,000 ילדים עד גיל 18 מהעיר שבראשותה הוא עומד נמצאים עדיין במסגרות חינוך זמניות ברחבי הארץ. "הם התחילו את השנה בקרית שמונה, המשיכו באוניברסיטת תל אביב, ועכשיו כשהתחילה שנת הלימודים האקדמית הם נאלצו לעבור לסינמה סיטי. תלמידים אחרים שהתחילו גם בקרית שמונה המשיכו למכללת כנרת, ומשם לפוריה".
מלבד הבעייתיות של החוסר במסגרת לימודית קבועה, גם רמת החינוך נפגעת בתהליך. שטרן מספר שכל התלמידים המפונים מכל הרמות לומדים באותן כיתות, ואמורים גם לגשת יחד למבחני הבגרות. "לנו בצפון יש הקלות במבחני הבגרות, אבל לא מבחנים פנימיים כמו בדרום. בפועל, אי אפשר לדעת באיזו רמה התלמידים נמצאים", הוא אומר.
גם בתחום החינוך לפעוטות יש בעיות. "בקרית שמונה ובשאר הפריפריה יש מעונות מסובסדים", אומר ראש העיר שטרן, "ואילו בתל אביב המעון עולה פי כמה ואף אחד לא מסבסד את זה. פתחנו מסגרות במלון, אבל חלק מהאנשים יצאו מהמלון ואז הילדים לא יכולים להתקבל במסגרות האלו כי הם לא אורחי המלון".
רווחה
בני הנוער משוטטים, יש מחסור בעו"סים
קל לתאר את ההשפעות הקשות שיכולות להיות לפינוי מהבית ולחוסר במסגרת חינוכית, בעיקר כשמדובר בילדים. כשמתווסף לכך חוסר אדיר בעובדים סוציאליים שיוכלו לעזור לאותם צעירים להתמודד עם המציאות החדשה הזו, ההשפעות עלולות להיות הרסניות. "יש הרבה יותר נוער משוטט שצריך עזרה. חלקם הולכים לעשות משלוחים בוולט במקום להיות במסגרות, ואחרים אפילו את זה לא", אומר שטרן.
"יש לנו 25 עובדים סוציאליים, ואין להם יכולת לכסות את כל המפונים של קרית שמונה ברחבי הארץ, יש גבול לכמה אפשר להריץ אותם. ניסינו לגייס עוד עובדים סוציאליים אבל אנחנו פשוט לא מצליחים", מספר שטרן בתסכול.
דיור
התנגשויות עם מקומות האירוח
לעיתים המפונים נקלעים גם להתנגשויות שונות בין מקומות האירוח כמו מלונות ודירות, לבין משרד התיירות שאחראי על הפיקוח והתקצוב שלהם. "אנחנו עכשיו בעונה החזקה של המלונות. המוטיבציה שלהם להחזיק את המפונים שואפת לאפס, והיחס שלהם בהתאם", אומר שטרן. "ברגע שתושבי הדרום חזרו לבתיהם, אנחנו בתפזורת של עשרה מפונים פה ועוד עשרה שם, ואנחנו תקועים להם כמו עצם בגרון".
חלק מהמפונים העדיפו לצאת מהמלונות ולעבור לדירות AirBNB, ושוב נקלעו לתסבוכת, מספר שטרן. בעלי דירות התאגדו וחשודים כי הציגו את עצמם כ"מתקן אחוד" שזכאי לתעריף גבוה יותר. משרד התיירות בדק וגילה שזה לא באמת מתקן אחוד, שאמור לכלול למשל חדר אוכל, והוריד להם את התעריף. "מאז, מנסים לדחוק את המפונים החוצה. וכמובן היו מגוון הונאות של דיווח על א' וביצוע של ב'. וכל זה קורה מעל הראש שלנו", הוא מוסיף.
בעיה נוספת שעולה בקרב המפונים היא הקושי לשמור על קשר עם משפחותיהם הלא מפונים. שי, שמשפחתה פונתה מקרית שמונה, מספרת: "אני גרה בתל אביב ובגלל שההורים שלי עכשיו קרובים אני מגיעה אליהם לארוחות שישי, כמו כשנסעתי אליהם לקרית שמונה. הגעתי אליהם חמש פעמים בתחילת המלחמה, ובכל פעם אבא שלי בדק אם צריך לשלם על המנה שלי. יום אחד, מנהלת המלון פשוט אמרה 'היא לא יכולה להגיע', אפילו לא בתשלום".
לעתים, מספרת שי, היא הייתה מגיעה למלון וישנה בחדר של אבא שלה, נכה על כיסא גלגלים. "בחדרים יש ספה שנפתחת למיטה וישנתי שם, אבל כבר לא מאפשרים לי לעשות את זה".
היא מספרת עוד שהמלון לא מאפשר להביא קרובי משפחה לערב פסח, גם לא בתמורה לתשלום, בטענה שאין מקום. "מה, אנחנו אמורים לעשות את ליל הסדר לבד? למה לא להקל קצת? אולי המלונות כבר רוצים שהם יילכו, אבל אין להם לאן ללכת".
גם אם הבעיה מתרחשת במלון מסוים בלבד, היא מבהירה שמעבר בין מלונות "זה סיפור שלם", כך שלמצוא מקום חלופי זה לא כל כך פשוט. "צריך לפנות עם סיבה מספיק טובה לעירייה וזו הרבה בירוקרטיה וסחבת", היא אומרת.
תגובות
מנהלת תקומה: "יינתן פתרון פרטני לתושבים"
ממנהלת תקומה נמסר: "המנהלת אמונה על שיקום ופיתוח חבל התקומה ואוכלוסייתו בטווח של 0-7 קילומטרים מהגדר. חזון המנהלת הוא לחזור וליישב את הקהילות, לחדש ולהרחיב את היישובים, למנף ולהביא לשגשוג הקהילות והחבל. המנהלת נתנה מענה קהילתי בפתרונות דיור זמניים - או במלונות או בפתרונות עירוניים או כפריים בהתאם לבחירת התושבים. עבור תושבי החבל שבחרו שלא להצטרף בשלב זה לקהילתם לפתרון הדיור הזמני, ניתן פתרון פרטני על ידי המנהלת הכולל שכר דירה, ריהוט ומימון חשבונות שוטפים. הטיפול בתושבים שיבחרו שלא לחזור לביתם יבוצע באופן פרטני על ידי ועדה בין משרדית שעתידה לקום בעתיד הקרוב ברשות שופט/ת ומטופלת על ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה".