שלמה נמרודי, מנכ''ל הייקון מערכות / צילום: רועי מזרחי
גל ההנפקות של עשרות חברות טכנולוגיה בוסריות ששטף את הבורסה בתל אביב בשנים 2020־2021 סיפק למשקיעים המקומיים אכזבות למכביר. אחת הצורבות שבהן היא יצרנית טכנולוגיות האריזה הייקון מערכות , שבתחילת השבוע פרסמה דוחות לשנת 2023 ואיתם את ההפסדים הכבדים, תוכנית התייעלות והערת עסק חי של רואי החשבון. בד־בבד השלימה מניית הייקון קריסה מפוארת של 99% ממחיר המניה בסוף יום המסחר הראשון בדצמבר 2020 (לאחר גיוס של כ־150 מיליון שקל לפי שווי של יותר מחצי מיליארד שקל אחרי הכסף). שווי השוק שלה עומד כעת על פחות מ־20 מיליון שקל.
● המהפכה הפסיבית: שלטון חדש הגיע לוול סטריט והוא משנה את כל מה שידענו על השוק
● התרופה שנכשלה בניסוי קליני רק אחרי שאושרה לשיווק
● הרווחיות של פוקס נשחקת; שכרו של ויזל - 9.5 מיליון שקל
הייקון עוסקת בפיתוח ומכירה של מערכות דיגיטליות לייצור אריזות מתקפלות ומעמדי תצוגה מגיליונות קרטון ומספקת שירותי תחזוקה ומוצרים מתכלים עבור אותן מערכות. חלק מהתקוות הגדולות שתלו משקיעים בחברה נבע מזהות שני בעלי המניות הגדולים בה, שנמנים עם אצולת ההייטק הישראלי, חלוץ הדפוס הדיגיטלי בני לנדא וקרן ההון סיכון JVP שמוביל אראל מרגלית. אלא שבינתיים, הייקון רחוקה מאוד מלהגשים את התקוות.
הדוחות חשפו את הבור העמוק של הייקון
הדוחות הכספיים חשפו את הבור העמוק בו נמצאת החברה: ההכנסות ב-2023 נחתכו בחצי ביחס לשנה הקודמת והסתכמו ב-8.4 מיליון דולר - ירידה המוסברת בקיטון של 69% במכירת מערכות בשל האטה בשווקים. הייקון מציגה הפסד גולמי של 2.2 מיליון דולר, בשל הירידה בהכנסות, הפרשות לירידת ערך של מלאים ולקוח שדרש שינוים ושיפורים במערכת שכבר נמכרה לו. וכך, למרות שצמצמה את הוצאות המחקר והפיתוח בשליש לכ-11 מיליון דולר בסיכום שנתי, בשורה התחתונה רשמה הייקון הפסד של 24 מיליון דולר, הדומה לזה שנרשם בשנת 2022 (סה"כ צברה החברה הפסדים של 266 מיליון דולר מאז נוסדה ב-2009 - כמעט מיליארד שקל).
בקופת החברה נותרו 8.6 מיליון דולר בלבד בתום השנה שחלפה, הגם שהיא ביצעה סדרה של גיוסי הון מבעלי המניות בשנתיים האחרונות. בנוסף, החברה נטלה הלוואה המירה למניות בסך של 8.5 מיליון דולר מסילד אייר, תאגיד אמריקני בתחום האריזות בשווי של כ־5 מיליארד דולר. אבל הגיוסים הללו לא מנעו את מעבר הייקון לגירעון של 3.4 מיליון דולר בהון העצמי בסוף 2023.
הגירעון בקופה גם הביא את החברה להקפיא חלק מהפעילות שלה, את פיתוח הלטפורמה הדיגיטלית לאריזות קרטון בפורמט רחב. היא קבעה שתחזור בעתיד לפתח אותה לאחר שתזרים המזומנים יהפוך לחיובי.
כמעט חצי מהעובדים פוטרו בזמן המלחמה
אבל למרות הנתונים העגומים, מנכ"ל הייקון, שלמה נמרודי מגלה אופטימיות זהירה: "חברות נמדדות לגבי יכולתן להתמודד עם משברים ולצאת מהם", הוא אומר לגלובס. לדבריו, במהלך השנה החולפת ביצעה החברה מהלכי התייעלות אגרסיביים שנועדו לאפשר לה לחזור ולצמוח, כולל הפחתה של עשרות אחוזים בהוצאות שכר העובדים: "עיכבנו תוכניות פיתוח משמעותיות וצמצמנו את כוח־האדם מ־150 ל־85 עובדים כיום (צמצום של 43%). זה מהלך מאוד כואב, ותמיד קשה לפטר עובדים, בטח כשמודבר באנשים שלא עשו שום דבר רע. זה עוד יותר סיוט כשזה במהלך מלחמה".
לדברי נמרודי (שקיבל שכר בעלות של כ־900 אלף שקל אשתקד) החברה פועלת לכך שלא תצטרך לגייס הון נוסף מבעלי המניות שלה השנה: "בנינו את תוכנית העבודה שלנו כך שנוכל להסתדר ללא צרכי הון. אבל אנחנו צריכים לעמוד ביעדים שהגדרנו. יש לי את כל הסיבות להאמין שנעמוד בהם".
המנכ"ל אופטימי: "משקיעים פונים כל הזמן"
עוד הוא אומר כי "נכנסו לשנה הנוכחית עם צבר הזמנות לרכישת מערכות בהיקף של 7 מיליון דולר, כך שאנחנו מעודדים ואופטימיים". נמרודי תולה תקוות באירוע שעתיד להתקיים בסוף מאי - תערוכת דרופה בגרמניה: "לאחר התערוכה של 2016 קיבלנו הזמנות של 44 מיליון דולר. אנחנו נגיע לשם עם שינויים טכנולוגיים שיעשו 'וואוו' בדרופה. כך שאני מעריך שהשנה תהיה טובה מזו שקדמה לה ואף טובה מ־2022".
לגבי האפשרות לגייס הון חדש, נמרודי אומר כי "כל הזמן פונים עוד אנשים ומבקשים להשקיע בחברה. הבעיה ששוק ההון בארץ לא בדיוק נותן לה ערך. אין הרבה חברות עם מכירות חוזרות כל כך משמעותיות כמו הייקון, שיש להן לקוחות משמעותיים עם מחזורים במיליארדי דולרים שקונים מאתנו מערכות. אנחנו לא מקבלים את הערך בשוק ההון לדאבוננו וזה המצב כרגע, אבל אני מאמין שאחרי דרופה נתחיל לראות תוצאות".