גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס
אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן הנחה לבחון את אפשרות הקמת מתקן הנזלת גז טבעי צף (FLNG) במים הכלכליים של ישראל, כך נודע לראשונה לגלובס. על הפרק נמצאת גם אפשרות למתקן הנזלה יבשתי, אבל משיקולי זיהום בקרבת אוכלוסייה קיימות ספקות בנושא.

בלעדי | הקץ להפסקות חשמל? זה הפתרון של המדינה
בדיקת גלובס |כך תוכלו לחסוך אלפי שקלים בחשבון החשמל שלכם

כיום, ישראל משתמשת לצורך היצוא בשלושה צינורות: EMG, בעל קיבולת של כ־5.5 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים) בשנה, המשמש ליצוא למצרים; תוואי "ירדן צפון", בעל קיבולת של כ־7 BCM לשנה, המשמש ליצוא לירדן וכן ליצוא המשכי למצרים באמצעות הצינור הפאן־ערבי (פג'ר); ותוואי "ירדן דרום", בעל קיבולת של כ־1 BCM לשנה, המשמש ליצוא למפעלי ים המלח בירדן. מעבר לכל אלו, בעוד שלוש שנים צפוי לקום צינור חדש למצרים בתוואי רמת חובב־ניצנה, בעל קיבולת של כ־6 BCM בשנה.

המטרה בהקמת מתקן הנזלה, צף או יבשתי, היא לבזר את הסיכונים מבחינת ישראל, שהרי חלק משמעותי מייצוא הגז של המדינה תלוי במצרים - הן כצרכנית והן כבעלת שני מתקני הנזלה, דלמייטה ואידקו. מתקן הנזלה מאפשר לקחת את הגז המופק, ולהעמיס אותו על ספינות. כך, ניתן לייצא אותו לכל מקום בעולם ולמקסם את התועלות הגיאופוליטיות. בה בעת, נפח LNG (גז טבעי מונזל) קטן פי 600 מגז טבעי.

השחקניות הראשונות שהעלו את אפשרות מתקן ההנזלה הצף על הפרק אלו השותפות במאגר לוויתן - ניו מד (45.33%), שברון (39.66%) ורציו (15%). כיום, קצה גבול התפוקה של לוויתן עומד על 12 BCM, כשהיעד הוא לעלות ל־14 BCM בשנה הבאה באמצעות הנחת צינור שלישי מהמאגר לפלטפורמה, בהשקעה בסך 570 מיליון דולר. בטווח הארוך, לניו מד יש תוכנית בסך כ־3 מיליארד דולר להגדלת ההפקה לכ־23-21 BCM באמצעות שני קידוחים נוספים במאגר, הנחת צינור רביעי ומודולים נוספים לטיפול בגז הטבעי על גבי הפלטפורמה.

נדרש נתיב ייצוא נוסף

עבור ההשקעה הזו, השותפות ירצו לראות קודם כל כי הממונה על הנפט במשרד האנרגיה והתשתיות יאשר להן תוכנית הפקה ויצוא, שתבטיח את החזר ההשקעה. אותה תוכנית עשויה לכלול תוכנית להרחבת השימוש במצרים ומתקן הנזלה עצמאי כאחד. בשנת 2023, ניצלה מצרים כ־4 מיליון טונות מתוך כ־20 מיליון טונות אפשריים בדלמייטה ובאידקו. מחד גיסא, זה מאפשר הרחבה של היקף היצוא על בסיס מתקנים קיימים. מאידך גיסא, זה לא מבזר סיכונים, במיוחד בתקופה כלכלית כה בעייתית של משטר א־סיסי שעדיין מוקדם לדעת לאן תתפתח.

בעקבות כך, מתגברת ההבנה כי נדרש נתיב יצוא נוסף שהוא אינו מצרים או ירדן, ואותו ניתן להשיג, למשל, באמצעות הנזלה. הסוגיה המרכזית שנוגעת ל־FLNG היא ההתייקרות המשמעותית בשנתיים האחרונות של עלויות הקמת המתקנים. לאחר שעלות ההקמה במספנות השונות שעוסקות במתקני הנזלה צפים עמדה בתקופת הקורונה על כ־750 מיליון דולר עבור תשתית שמסוגלת להפיק מיליון טונות גז מונזל בשנה, הביקושים הובילו לזינוק מחירים לכ־1.5 מיליארד דולר כעת. מי שמנצלות את הביקושים עבור הצבת המחירים הללו הן, בעיקר, מספנות דרום קוריאניות כמו סמסונג ויונדאי.

ברחבי העולם יש חמישה חמישה פרויקטים פעילים של FLNG: באוסטרליה, בבעלות חברת "של" עם קצב שנתי של 3.6 מיליון טונות; שניים במלזיה של פטרונאס, עם קצב כולל של 2.7 מיליון טונות; בגאבון של חברת פרנקו - 0.7 מיליון טונות; ובקונגו, של חברת ENI - 3 מיליון טונות. נוסף על כל אלו יש מיזמי FLNG בשלבים הקמה ביבשות שונות, כולל מפרץ מקסיקו, ואלו מעודדים את אותן עליות מחירים של מספנות.

לפי הערכות, הקמת מתקן הנזלה צף במים הכלכליים של ישראל תסתכם בהשקעה של כ־7 מיליארד דולר. המדינה היא הרגולטור בתחום הגז, ואין בסמכותה להורות על מימון פרטי לפרויקטים. על כן, בצל העלויות הגבוהות, השר כהן תומך הן באפשרות שהשותפות במאגר לוויתן יקימו את מתקן ההנזלה והן באפשרות להקמת קונסורציום רחב של כלל שחקניות הגז בישראל - כדי שיחלקו את ההשקעה ביניהן וינצלו גם מבחינתן את התועלות הכלכליות של מתקן FLNG.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, מסר לגלובס כי "הקמת מתקן הנזלה יבשתי או צף יאפשר למקסם את הכנסות המדינה מיצוא הגז, יגוון את יעדי היצוא, ישמש כלי חשוב בזירה המדינית בכלל ומול אירופה בפרט ויתרום ליצירת מקומות עבודה". מעבר לכך, במצב שבו יוחלט על הגדלה נוספת של יצוא הגז למצרים, השר מעוניין כי מדינת ישראל תיטול חלק בקביעת היעדים שאליהם מיוצא ה־LNG ממצרים.

ישראל מפגרת באופן קבוע ביעדי האנרגיות המתחדשות שלה

מול סוגיית הייצוא, צריכת הגז הטבעי במשק המקומי המשיכה לצמוח בשנת 2023, בכ־3.5% ל־13.3 BCM. בד בבד, ישראל ייצאה 11.4 BCM. כ־80% מהגז הטבעי הישראלי מיועד לחשמל, מה שהופך את משק החשמל בישראל לנסמך הכבד ביותר על גז טבעי מבין מדינות ה־OECD.

בצל המלחמה, על קצב הפקת הגז והיצוא אפשר להביט בשני כיוונים שונים: קצב הפקה גבוה שמיועד ליצוא, יכול להיות מווסת בעת חירום למשק המקומי. בדיוק כפי שבחודש הראשון של מלחמת חרבות ברזל הופסקה ההפקה ממאגר תמר, וגז שהופק מלוויתן ובמקור יועד למצרים - הוסט למשק המקומי. אולם, מן העבר הנגדי, המלחמה גם ממחישה את חשיבות הימשכות העצמאות האנרגטית של ישראל, שלא תלויה כלל במקורות גז חיצוניים.

לפי הערכת רשות הגז הטבעי, תצרוכת הגז השנתית בישראל צפויה לצמוח עד לכ־20-17 BCM בשנת 2030. לכן, לובי 99 מזהיר ממחסור, במקרה שתהיה הגדלת ייצוא מוגזמת. בארגון ביצעו חישוב של תחזיות הביקושים ותחזיות ההפקה של המפיקות, והעריכו כי בהתחשב בעתודות הגז המוכחות - ישראל עלולה להגיע למחסור בין 2040-2035. אם למוכחות מוסיפים את העתודות המוכחות, אז לפי עמדת לובי 99 אלו מוסיפים 4-3 שנים נוספות. משתנה שאם יתממש יאפשר ייצוא גז גדול, הוא הטמעת אנרגיות המתחדשות. עם זאת, מדינת ישראל מפגרת באופן קבוע ביעדי האנרגיות המתחדשות שלה, מה שמאריך את השימוש בגז טבעי בהיקפים גדולים.

מטעם לובי 99 נמסר בתגובה לפניית גלובס: "יצוא גז טבעי מוביל להגדלה של הכנסות המדינה ממסים, ומהווה כלי לעידוד חיפוש מאגרי גז מצד אחד, אך מצד שני, שימוש והקצאות יצוא לא נכונות עלולות להאיץ את ניצול המאגרים הקיימים ובכך עלולות להוביל לפגיעה בביטחון האנרגטי, ולהחרפת יוקר המחיה בישראל. אנו קוראים לממשלה להמשיך לאמץ את המדיניות שגובשה בוועדת צמח לפיה יש להבטיח את הביקוש בשוק המקומי, בטרם אישורי היתרי ייצוא נוספים.

"בעבר הובטח הביקוש בשוק המקומי ל-30 שנה, אלא שמניתוח תחזיות הביקוש האחרונות שפורסמו על ידי משרד האנרגיה, יחד עם תחזיות ההפקה של חברות הגז, עולה תמונה מדאיגה. מבחינת עתודות מוכחות, ישראל צפויה להימצא במחסור בגז כבר תוך פחות מ-15 שנה. אסור לאשר ייצוא משמעותי נוסף לפני הבטחת צרכי השוק המקומי. מדיניות יצוא אחראית, תהיה כזו שתעודד חיפושים נוספים ופיתוח מאגרי גז ותאפשר הקלה במגבלות היצוא עליהם, ובמקביל לא תאפשר הרחבה של יצוא הגז ממאגרים קיימים שכבר פותחו".

ברמה הגלובלית, מוכרת הביקורת הרבה של ארגונים ירוקים נגד צבירת התאוצה של מתקני הנזלה בעולם. בתקופת כהונתו של נשיא ארה"ב הקודם דונלד טראמפ אושרו 11 מתקני הנזלה חדשים בארה"ב, שהתווספו לשבעה קיימים. לפי נתונים של סוכנות הידיעות בלומברג, מעצם הפעלתן ייפלטו לאטמפוספירה 78 מיליון טונות פחמן דו־חמצני בשנה - שווה ערך לכ־24 תחנות כוח פחמיות.

התועלת הגיאופוליטית של אותם מתקני הנזלה הייתה שבצל מלחמת רוסיה־אוקראינה, ארה"ב הפכה בשנה שעברה ליצואנית ה־LNG הבכירה בעולם. אך, זה לא מנע מהנשיא ג'ו ביידן להחליט בינואר להשהות את אישורי הייצוא לשווקים גדולים באירופה ובאסיה "במטרה לבחון את ההשפעות הסביבתיות".

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: האם גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש של שר האוצר סמוטריץ', שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל־130 דולר, נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו, והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו החדש בדרך לביטול? ● גלובס עושה סדר

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; בורסות טוקיו ודרום קוריאה שברו שיאים חדשים

הדאקס עולה בכ-0.2% ● הקוספי זינק בכ-3.7%, לאחר שרק אתמול חצה לראשונה את רף ה-6,000 נקודות ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, בעוד המשקיעים ממשיכים לשקול את השפעות ה-AI על השווקים ● דוחות אנבידיה ניפצו שוב את תחזיות האנליסטים ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את הביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד עם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פסק דין של בג"ץ שעשוי לסלול את הדרך להוזלה קבועה בביטוח הרכב

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה הם יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה, ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי עפ"י ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים, כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הטלוויזיה האיראנית: "הערכות אופטימיות" לגבי שיחות המו"מ עם ארצות הברית

סבב שיחות דרמטי בז'נבה: בצבא נערכים לאפשרות של מתקפה כוללת ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, חברת התעופה אל על הרוויחה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ־2024 ● הבונוס לכל טייס בחברה: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה?

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

אנבידיה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, ובנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75% ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר