גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף
אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

פסק דין שניתן בשבוע שעבר על-ידי בית המשפט העליון, שאישר פשרה בתביעות ייצוגיות נגד סופרגז ואמישראגז, קבע שורת תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בייצוגיות, המכרסמים בשכרם.

לקראת מהפכה: החוק שיטלטל את התביעות הייצוגיות
35 משרדי עורכי דין מתנגדים לשינויים בתחום התובענות הייצוגיות

השופט עופר גרוסקופף, שכתב את פסק הדין, שאליו הצטרפו ממלא-מקום הנשיא עוזי פוגלמן והשופט דוד מינץ, קבע כי המדרגות שנקבעו בשנת 2012 בפסיקת בית המשפט העליון בהלכת רייכרט הם האחוזים המרביים, ואין לחרוג מהם, ואף הפחית מהם באופן מעשי. בכך אימצו השופטים את עמדת היועצת המשפטית לממשלה.

בתוך כך, בימים אלה עובדים במשרד המשפטים על תזכיר חוק, שנועד להסדיר את שכר טרחת עורכי הדין ואת תחום התובענות הייצוגיות כולו, כדי להתמודד עם ריבוי ההליכים.

במסגרת התביעות, בית המשפט אישר הסדר פשרה, שבמסגרתו תשלם סופרגז 5.5 מיליון שקל, ואמישראגז תשלם 7.6 מיליון שקל, בגין גביית דמי התראה מעבר לסכומים המותרים בשל איחור בתשלום.

באשר לשכר הטרחה, הוסכם בין הצדדים כי באמישראגז ישולם שכר טרחה בשיעור של 25% וגמול של4% לתובע, ואילו בסופרגז ישלמו שכר טרחה של 15.5% וגמול של 3%.

השופטים קבעו כי כי שכר הטרחה של 25% מסכום הפיצוי בעניין אמישראגז חורג מהתקרה המקסימלית שנקבעה בפסק דין רייכרט. שכר הטרחה הופחת ל-20%, והגמול לתובע הייצוגי הופחת ל-3.2%. קביעה זו אימצה את עמדת היועצת המשפטית לממשלה.

באיזה אופן חלה ההגבלה על שכר הטרחה?

בית המשפט ערך הבחנה בין ההליכים. הליך אמישראגז נמשך 15 שנים, ונוהל שם הליך מלא עד תום, וסופו בפסק דין שדחה את התובענה הייצוגית. לעומת זאת, ההליך של סופרגז מתנהל כעשור, ונעצר בשלב בקשת האישור.

בהליך ייצגו את סופרגז משרד עורכי הדין פישר; את אמישראגז ייצג משרד גולדפרב גרוס זליגמן, ואת היועמ"שית ייצג עו"ד יואב שחם מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.

שכר הטרחה הופחת בכמה היבטים: הראשון - נקבע כי האחוזים שנקבעו בפסק דין רייכרט הם מקסימליים, ולא ניתן להעלותם, בניגוד לפסיקה קיימת ולטענות התובעים, כך שבפועל, פסק הדין מפחית משכר הטרחה.

בפסק דין רייכרט נקבעו מדרגות תשלום: עד 5 מיליון שקל - 25%; מעל 5% ועד 10 מיליון שקל - 20%; מעל 10 מיליון שקל - 15%. בפסיקה מאוחרת הובהר כי יש להפחית עוד את האחוזים לאחר המדרגה השלישית, אם הסכום עולה משמעותית על 10 מיליון שקל.

"ראוי על דרך הכלל לראות את המפתח שנקבע כתקרה מקסימלית, כאשר בכל מקרה ומקרה יש להתחשב באופן שבו הסתיים ההליך", קבעו השופטים.

שנית, נקבע כי האחוזים חלים על שכר טרחת עורכי הדין ועל הגמול לתובע הייצוגי יחד. כלומר, האחוזים שנקבעו לשני התשלומים יחד מחושבים מהפיצוי הכולל.

"יש לכלול את הגמול לתובע המייצג תחת המפתח שנקבע לשכר טרחת באי-הכוח המייצגים, שהרי מדובר בחלוקה פנימית בין העומדים מאחורי בקשת האישור", נקבע בפסק הדין.

שלישית, נקבע כי החישוב של שכר הטרחה והגמול לתובע ייעשו לפי הנטו - הערך הכלכלי של הפיצוי שניתן לקבוצה. זו השיטה הנוהגת היום, אך עד היום לא הייתה המחייבת. המשמעות היא הפחתה מהתשלום לפי הלכת רייכרט.

נוסף על כך, השופטים קובעים כי כאשר בית המשפט מפחית את שכר הטרחה מההסכמות שאליהן הגיעו הצדדים, ניתן להעביר את ההפחתה לטובת הגדלת הפיצוי לקבוצה, אף ללא הסכמת הצדדים. כך בית המשפט הפחית סכום של 440 אלף שקל, והעביר אותו לטובת המשתייכים לקבוצה, שמהם נגבו כספים שלא כדין.

"ניסיון לתת פתרון שגוי להצפת בתי המשפט"

"פסיקת בית המשפט העליון מצערת ומנסה לפתור בצורה שגויה את הצפת בתי המשפט בתביעות סרק ייצוגיות, במקום למנוע אותן", אומר עו"ד רונן עדיני, המתמחה בתביעות ייצוגיות. לעמדתו, הגבלת שכר הטרחה תפגע במוטיבציה של המייצגים.

עדיני מוסיף כי העליון הכיר בעבר בכך שעורכי הדין הם המנוע לתביעות ייצוגיות, וכי הניסיון להקטין שכר טרחה בתביעות ייצוגיות טובות וראויות הוא שגוי.

לדבריו, "בארה"ב שכר טרחה הוא 30%-25%, מדוע לא בישראל? מדוע לייבא כללים משפטיים שונים מבית המשפט של דלוואר, רק לא את שכר הטרחה הנהוג שם? הפסיקה תוביל לכך שעורך דין כלל לא יתאמץ להגדיל את הפיצוי לקבוצה ויסתפק בפשרה נמוכה, כי הוא יהיה אדיש לתוספת הפיצוי. זו פגיעה בציבור.

"גם הקביעה ששכר הטרחה יחושב מהנטו ולא מהברוטו היא שגויה לחלוטין: אם סיכמתי עם לקוח שאקבל 20% מזכייה, והוא זכה במיליון שקל, אקבל 20% מהמיליון (כלומר מהברוטו), ולא 20% מ-800 אלף (שזה הנטו), שזה מה שנקבע בפסק דין סופרגז כעת. אז מדוע שבייצוגיות זה יהיה שונה?".

לעומת זאת, עו"ד אברהם מורל, שותף במחלקת הליטיגציה במשרד פרל כהן, סבור כי הסדר שעשו שופטי העליון הוא ראוי. "הקביעות ראויות ונכונות, ומעמידות באופן הנכון את שיעור הגמול ושכר הטרחה בהליכים ייצוגיים", הוא אומר.

עו"ד מורל מדגיש כי אחד המכשולים במשאים-ומתנים בין צדדים בניסיון להגיע להסכמות הוא סוגיית גובה הגמול ושכר הטרחה. לעמדתו, כעת, משבית המשפט הבהיר את האופן המדויק לחישוב, הוא מקווה שהדבר יסייע לצדדים להגיע להבנות, ובכך ייחסך זמן יקר המושקע בניהול תביעות.

עו"ד אהרן מיכאלי, ראש מחלקת ליטיגציה מסחרית ותובענות ייצוגיות במשרד גולדפרב גרוס זליגמן, שייצג את אמישראגז בהליך, אומר כי קביעת שכר הטרחה בייצוגיות הוא נושא מורכב ורגיש. "מצד אחד, התשלום נדרש כדי לתמרץ אכיפה אזרחית במקרים ראויים; מצד שני, מאחר ששכר הטרחה והגמול עולים באופן משמעותי על תשלום אישי לחברי הקבוצה, הם יוצרים 'בעיית נציג' בין חברי הקבוצה ובין התובעים הייצוגיים ועורכי הדין.

"מצד שלישי, הסכומים יכולים להיות משמעותיים באופן שאינו הולם את היקף ההשקעה, בפרט כאשר התביעות מסתיימות בפשרה בשלב הבקשה לאישור".

עו"ד עידו שטיינר, העוסק בתובענות ייצוגיות, שניהל את ההליך נגד סופרגז, אומר כי "העובדה שבאופן חריג הסכם הפשרה אושר בבית המשפט העליון ולא בערכאות הנמוכות יותר, נתנה בידי בית המשפט העליון הזדמנות להתוות דרך בנושא. בראייה כוללת, זהו צעד מבורך אשר יתווה כיוון לערכאות הנמוכות, כאשר כיום השוני בנושא בין ערכאה לערכאה הוא מהותי".

עו"ד מיכאלי מוסיף כי פסק הדין "עושה סדר" בדרך חישוב שכר הטרחה וקובע נוסחה ברורה, תוך הדגשת הצורך בשיקול-דעת שיפוטי לפני נסיבותיו של כל תיק, ותוך הוספת ממד של שיקול-דעת לנוסחת החישוב.

הרפורמה שיצאה לדרך לפני ארבע שנים

כאמור, סוגיית שכר הטרחה עומדת להיות חלק מתזכיר חוק שעליו עובדים בימים אלה במחלקת ייעוץ וחקיקה. במשרד המשפטים החלו ברפורמה בתחום לפני ארבע שנים, עם הקמת צוות בין-משרדי. בראש הצוות עמדה המשנה ליועמ"שית, עו"ד כרמית יוליס.

לפני כשנה פורסמו ההמלצות, שנועדו להתמודד עם ריבוי התובענות הייצוגיות בישראל. הצוות הציע לבטל את האפשרות של הצדדים להגיש לבית המשפט המלצה מוסכמת לגובה הגמול ושכר הטרחה, ובית המשפט הוא שיקבע את גובהם.

הוצע לקבוע בחוק כי אחוזי שכר הטרחה והגמול ייקבעו לפי סכום הפיצוי לקבוצה והשלב שבו הסתיים ההליך. במסגרת המנגנון, הוצע כי לבית המשפט תהיה סמכות לסטות מהאחוזים הקבועים בטבלה עד ל-2%, למעלה ולמטה.

עו"ד טל ויזנגרין, שותפה במחלקת ליטיגציה, פישר (FBC), שייצגה את סופרגז בתיק מוסיפה כי הקביעות בפסק הדין "מחדדות את הכללים לקביעת גמול ושכר טרחה בתביעות ייצוגיות, נושא שהיה פרוץ יחסית והשתנה מאוד בין ערכאה לערכאה. הן מצמצמות תביעות מופרזות בהיבט של שכר טרחה וגמול, ומעניקות כלים מוגדרים וסבירים לקביעתם. במובן זה מדובר בחדשות חיוביות עבור תובעים ונתבעים כאחד - אשר יוכלו להתנהל במידת ודאות גבוהה יותר מבעבר בעת ניהול הליכים ייצוגיים והסכמי פשרה".

עוד כתבות

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

לקראת רכישת הוט מובייל: לאומי משקיע בדלק ישראל לפי שווי של מיליארד שקל

לפי המתווה המגובש, לאומי פרטנרס צפוי להזרים מעל ל-200 מיליון שקל לדלק ישראל ● לפני כחודש חתמה דלק ישראל על מזכר הבנות לפיו בכוונתה לרכוש את חברת הסלולר של הוט תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● העסקה תאפשר לדלק ישראל להיערך לביצוע העסקה

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"