גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil
מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון נמצא במלחמה כבר כמעט שישה חודשים. מלחמה קשה, כואבת, קטלנית, שכופה מציאות בלתי נסבלת על תושבי יישובי הגבול. הם, וראשי הרשויות אומרים זאת בפה מלא מהיום הראשון, וכך גם אומרת המציאות - עם מטחי רקטות מאסיביים ועוד מוות מצער. רק הממשלה ומערכת הביטחון מתקשים לומר בבירור את מה שכולם יודעים, וזה מתבטא בצעדים האופרטיביים ובקבלת ההחלטות: על אף המצב, למרות עשרות אלפי מפונים והיישובים המופגזים והריקים, טרם התקבלה החלטת ממשלה ממשית בנוגע לשיקום וחיזוק יישובי הצפון. והתושבים עוד מחכים.

בעקבות אמברגו הנשק הקנדי: המדינות שישראל באמת צריכה לחשוש מהן
בקנדה תיכננו מהלך דרמטי נגד ישראל. איך זה הסתיים?

בעלי העסקים בצפון מתארים תחושת ניתוק מצד הממשלה, וזו קיבלה אישוש נוסף כאשר אף חבר כנסת לא נכח בפתיחת הדיון של הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל בכנסת, מלבד יו"ר הוועדה מיכאל ביטון. רק באמצע הדיון, שעסק ב"שימור מפעלים ועסקים שפונו או הועזבו עקב התמשכות המלחמה", הצטרפו שלושה ח"כים - טטיאנה מזרסקי, אלמוג כהן ועופר כסיף.

למעשה, בחודשים האחרונים לא התקבלה ולו החלטת ממשלה אחת חדשה בנוגע ליישובי הצפון. ניתנו לא מעט החלטות ממשיכות, מתקנות או מאריכות של החלטות קודמות (ובמרכזן החלטה 988 מ־23 באוקטובר, לפינוי התושבים ולאירוחם במלונות), אך ההחלטה החדשה האחרונה, שמהותה מענק למפונים "לצורך הצטיידות לעונת החורף", התקבלה אי שם ב־3 בדצמבר.

לקראת סוף ינואר האחרון, במסגרת ישיבה מיוחדת של הקבינט הביטחוני בצפון, הנחה ראש הממשלה בנימין נתניהו לאשר "בימים הקרובים" תוכנית פיתוח ליישובי הצפון בתקציב של 3.5 מיליארד שקל. גובשה לשם כך טיוטת הצעת מחליטים, שנמצאת במשרד ראש הממשלה אך טרם הובאה לאישור. במשרד אומרים כי "הכסף להחלטה משוריין. בימים אלה מסתיימת עבודת המטה, ואנו מדייקים את הצרכים עם הרשויות, לקראת סוף החודש נביא את ההחלטה לאישור הממשלה. אישורה התעכב בשל העיכוב בהעברת תקציב המדינה".

מינהלת לצפון? לא נראה שזה הכיוון

במקביל לגיבוש התוכנית לפיתוח יישובי הצפון, נשמעות לאחרונה עוד ועוד קריאות להקמת מינהלת ליישובי הצפון, בדומה למינהלת תקומה האמונה על שיקום עוטף עזה. ראשי רשויות בצפון דוחפים לשם, וכך גם חברי כנסת. יו"ר הוועדה ח"כ ביטון הגיש לצד 21 ח"כים נוספים, מהקואליציה ומהאופוזיציה, הצעת חוק להקמת המינהלת. ההצעה, הקובעת שתפקיד המינהלת יהיה "ליזום פעולות ולהכין תוכניות לשיקומם ולפיתוחם הכלכלי, החברתי, המדעי־טכנולוגי והחקלאי של יישובי הצפון", הונחה על שולחן הכנסת ב־18 במרץ, אך תוכל לעלות להצבעה רק במושב הכנסת הבא, שמתוכנן להיפתח ב־19 במאי.

יקב באביבים לאחר פגיעה מירי טילים / צילום: מאיר ביטון

בינתיים עושה רושם שהממשלה כלל לא מתכננת להקים מינהלת כזו. מנכ"ל משרד הפנים, רונן פרץ, שעומד בראש צוות מנכ"לים של משרדי הממשלה המטפל במענה נקודתי ליישובים, שיקף בדיון בוועדה שעסק בצורך בהקמת מינהלת את תפיסת הממשלה בעניין: לתת למשרדי הממשלה את המפתחות. "משרדי הממשלה יודעים לעבוד ועובדים יפה, ונותנים פתרונות. תכנון נכון של עבודת כלל משרדי הממשלה יכול לסייע".

גורמים המעורים בעניין מציינים שהקמת מינהלת כרגע "לא על הפרק", וכי משרד ראש הממשלה מונה להיות מעין "פרויקטור על" לצפון. לדברי אותם גורמים, המציאות בצפון לא פשוטה, ואין לדעת כמה זמן תימשך, אך אינה דומה למה שהתרחש בדרום ולכן אין צורך במינהלת נוספת. "המשרדים יודעים להכיל את העניין ויכולים להתמודד עם מה שדורשת הסיטואציה בצפון", אומר אותו גורם, שמדגיש כי אם חלילה יידרדר המצב גם בצפון, האפשרות להקמת מינהלת תעלה שוב לשולחן.

באוצר מאשימים את סביבת ראש הממשלה בכך שלא קם בצפון גוף מקביל למינהלת תקומה. היו מי שקיוו שמשרד האוצר ייכנס לחלל הריק ויתפוס הובלה, אבל גם בתוך המשרד לא מונה צוות ייעודי לטיפול בגזרה הצפונית כאירוע מאקרו. מאחורי הקלעים, בתוך משרד האוצר נשמעות מספר גישות כלפי הסיוע לעסקים בצפון. באגף התקציבים נזהרים מפני הרחבה נוספת של הסיוע לעסקים. לעומתם, מס רכוש ברשות המיסים מציגים עמדה יותר מרחיבה.

בזמן שהקמת המינהלת בצפון לא מתקדמת, לגלובס נודע כי מתגלגלת בממשלה טיוטת הצעת מחליטים להקמת צוות היגוי בין-משרדי לטיפול בצפון. באוצר סבורים שבראש הצוות צריך לשבת מנכ"ל משרד הפנים, רונן פרץ, אבל עדיין לא ברור כיצד יתגלגלו הדברים, על רקע מחלוקות מול משרד ראש הממשלה.

נוכחות דלה של חברי כנסת בדיון על עסקים שנפגעו בצפון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מה בכל זאת קרה מתחילת המלחמה? מאוקטובר ועד לסוף 2023 העביר משרד הפנים לרשויות המפונות (בדרום ובצפון) יותר מ־130 מיליון שקל כתקציב שוטף, ועוד יותר מ־100 מיליון שקל בעקבות צורכי המלחמה. בתחילת השנה הוקמה מינהלת "אופק צפוני", בראשות תא"ל (במיל') דוד סויסה, שמספקת מענה לרשויות ויישובי הצפון בעניינים הביטחוניים - החל בכיתות הכוננות ובדרכי גישה ליישובים, ועד נושא הפיצויים על נזקים שגרם צה"ל. תקציב המינהלת לא גבוה, כ־30 מיליון שקל נכון לעכשיו.

"יש מדינה תוססת במרכז, ומדינה גוססת בצפון"

בדצמבר האחרון, בשיחה עם גלובס, העריך אמיר דהן, מנהל קרן הפיצויים ברשות המסים, כי אם הלחימה בצפון הייתה מסתיימת באותה נקודה, היו מתקבלות בין 5,000 ל־7,000 תביעות בגין נזקים ישירים שנגרמו לרכוש, בהיקף פיצוי של 300-500 מיליון שקל. נכון לסוף מרץ, ההערכה היא עשרת אלפים תביעות בסך של חצי מיליארד שקל לפחות.

עד היום תושבי הצפון הגישו לרשות המסים 2,062 תביעות לפיצויים בגין נזק ישיר, שהצטברו לכ־35 מיליון שקל. מדובר בטיפה בים הפיצויים שהמדינה תידרש לשלם כשיתברר היקף הנזק המלא. הרשות יכולה רק להעריך את היקף הנזקים מאחר שאין לעובדיה גישה ליישובים שבהם נגרמים הנזקים הגבוהים ביותר.

משה דוידוביץ, ראש המועצה האזורית מטה אשר ויו"ר פורום קו העימות, אומר בשיחה עם גלובס: "הצפון מופקר. תושבים משוחחים איתי יום־יום ומביעים תחושות קשות. אוכלוסייה חזקה רוצה לעזוב, חלק מהתושבים כבר שכרו דירות באזורים אחרים, ואחרים מספרים שיעזבו כי הם חשים שאיבדו אמון ותחושת ביטחון מול הממשלה והמדינה". במסגרת דיון של הוועדה המיוחדת אמר דוידוביץ שנעשית עבודה מצד הרשויות בצפון ומשרדי הממשלה להכנת תוכנית עבור היישובים, אך "תחנות ירושלים לא עונות כבר חמישה חודשים, והממשלה מנותקת קשר לחלוטין מאיתנו, הרשויות".

פגיעה בעסקים הקטנים, בתיירות ובחינוך

כיום יש כ־60 אלף מפונים מהצפון, אך יש גם כאלו שחזרו, בעיקר ליישובים שאינם בטווח הפגיעה הישיר של טילי נ"ט. בכל יום יש אזעקות, מטחי רקטות והתרעות חדשות. חיים בחשש ובפחד תמידי. את המציאות הזו המחישו תושבי הצפון שדיברו בדיון הוועדה המיוחדת לפני כחודש. יוחאי וולפין, מנהל הקהילה במנרה, סיפר כי "מתוך 155 דירות במנרה, כ־100 נפגעו. גם הפגיעות הקלות, 'רק' חלונות שהתנפצו, עם הגשם שנכנס לבתים אני לא רוצה לחשוב מה קורה לרכוש שבפנים. ייקח הרבה זמן לתקן את היישובים שניזוקו. קהילת מנרה זקוקה לבית זמני עד שנוכל לחזור הביתה, וכדי שיהיה בית זמני, אני חייב את המדינה". אהרון גמזו, תושב כפר סאלד, הוסיף בדיון: "ילדים נוסעים בהסעות עם כיתות כוננות, מאבטחים עם נשקים. ילדי כיתות א'-ד' לומדים יחד, עם מורה אחד. רק אחרי שנורה נ"ט אחד נשמעת אזעקה, מהחשש שיגיע עוד אחד".

ענפים רבים נפגעים מהמצב: החקלאות בצפון כבר ניזוקה קשות, התיירות - שעונת השיא שלה אמורה להתחיל בימים אלו - בוודאי תיפגע, וכך גם בעלי העסקים הקטנים. דו"ח של בנק ישראל ממחיש כמה משמעותי ניתוק התושבים מסביבת מגוריהם כשמדובר ביישובי גבול הצפון. הדו"ח קובע כי "הרוב המוחלט של תושבי הנגב המערבי וגבול לבנון עובדים במרחב שבו הם גרים, ושיעור העובדים באזור המגורים גבוה יותר בגבול לבנון, שמרוחק יותר ממרכזי התעסוקה. רבים מהם, במיוחד תושבי היישובים הכפריים, עצמאים ועוסקים בענפי כלכלה ייחודיים למקום. מכאן הסיכון הטמון בהיחלשות זיקתם למקומות העבודה בגין פינוי לאזורים מרוחקים, בפרט כשהעסק גם קשור למקום (כגון עסקי תיירות)".

ליאור פוגל מהיישוב אבטליון, בעלי חברת "שפן הסלע" לאטרקציות תיירות בצפון, מספר כי "הקושי העיקרי הוא חוסר הוודאות. קשה לתכנן קדימה: לצאת לשיווק לפסח, להביא צוות. בשנייה אחת יכול ליפול כטב"מ בנהריה ופתאום הכל ייגמר". הוא אומר בצער כי "לא סופרים את התיירות".

"חצי שנה שבה תושבינו עקורים מבתיהם ללא אופק או ידיעה מה יהיה הלאה", מוסיף דוידוביץ. "מה יקרה עם הבתים שלהם? מה יעלה בגורל החינוך של הילדים שלהם? מה עם העסקים שקרסו? המדינה סיפקה מסלולי מענקים ליישובים עד 3.5 ק"מ מהגבול, ובפועל כל הצפון גמור במובן הזה: צימרים, בתי מלון, עסקים קטנים ובינוניים, מסעדות, עסקי ספורט ונופש, מפעלים ועוד. מה יעלה בגורלם אם המדינה לא תעשה משהו?".

עוד כתבות

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת, הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גיאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גיאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

ירידת שער הדולר/ין על גבי מסך בטוקיו, יום ג' / צילום: Reuters, Kotaro Numata

מגמה חיובית באירופה; רוב הבורסות באסיה סגורות היום

הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● טוקיו עולה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הוזלת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?