המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה • "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית • בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA
פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

ישראל נתונה ללחץ בינלאומי כבד, בעיקר מצד ארה"ב, באשר לפעולה המסתמנת של צה"ל ברפיח, בעיקר בגלל החשש לגורלם של כ־1.5 מיליון פלסטינים שנהרו לאזור עם פרוץ המלחמה. בינתיים, בצבא ממתינים לפקודה לתחילת הפעולה המבצעית במעוז הדרומי שבעזה, לאחר שלדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו, התוכניות כבר אושרו. על פי ההערכות, כיבוש העיר יהווה הישג משמעותי במלחמה נגד חמאס. כך, בין השאר, ישראל תשלוט על ציר פילדלפי, ותמנע הברחות נשק ממצרים.

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים
ניתוח | הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

כדי לדון בנושא ולהבין למה רפיח מהווה אתגר כה גדול, גלובס שוחח עם ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב. "רפיח הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות", הוא אומר בפתח הראיון. "מדובר באירוע שנתפס בעולם כבעל פוטנציאל לקטסטרופה הומניטארית. בעולם חוששים ממצב שבו ייהרגו חפים מפשע בגלל הפעולה המבצעית".

ישראל מצדה, אומר ד"ר חורב, לא מספקת די הסברים לעולם באשר למשבר הפליטים ואיך היא מתכוונת להתמודד איתו ולמנוע פגיעה, ככל הניתן, בחפים מפשע. "ניתן לראות את העניין הזה באופן רחב יותר, כחלק מהעובדה שישראל לא הציגה תוכנית לעולם ליום שאחרי המלחמה, מה שגורם לרבים לחשוב שאין לנו תוכנית רצינית".

במלים אחרות, אתה אומר שישראל לא משתפת את העולם לגבי התכנון שלה ברפיח - בדומה לתוכניות ליום שאחרי המלחמה - וזה פוגע ביכולת לקבל אשראי בינלאומי.
"נכון, וזה מעורר הרבה מאוד חששות. אני מפריד כאן בין ידידותנו לבין המדינות שעוינות אותנו; הן מלכתחילה אימצו גישה אנטי־ישראלית, כך שמבחינתן כל תגובה שלנו היא לא לגיטימית. לכן, אנחנו צריכים להתמקד בעיקר בשכנוע ידידותנו".

"במו ידינו אנו מסכנים את תכלית המלחמה"

מאז פרצה המלחמה, נראה כי ישראל נמנעה מלדבר במפורש על שאלת 'היום שאחרי', לפחות באופן פומבי. אמנם ראש הממשלה הציג בפברואר קווים כלליים, אך נדמה שהעולם עדיין לא שבע רצון מכך.

ד"ר הראל חורב 

אישי: נשוי ואב לשלושה ילדים
מקצועי: היסטוריון וחוקר בכיר במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב. מלמד היסטוריה פלסטינית ויישום חקר רשתות במדעי הרוח. בעבר, לימד גם באוניברסיטאות Science Po בצרפת וישיבה יוניברסיטי בניו יורק

"ישראל עשתה טעות מלכתחילה כשהיא לא הציגה תוכנית ליום שאחרי המלחמה; הנושא הזה עלה על הפרק כבר שלושה שבועות לאחר שהיא פרצה. אני, כמו רבים אחרים, התרענו מכך מההתחלה, והיה ברור לכולם שמדובר בנושא קריטי ברקע החשש שהביעו הידידות שלנו ככל שעבר הזמן. התוכנית היחידה שהם שמעו מעת לעת הייתה של גורמי ימין קיצוני, שדיברו על חידוש ההתיישבות היהודית בעזה; זה גרם לחרדה מאוד גדולה בעולם ובסופו של דבר אנחנו רואים שההגה של המלחמה זז והידידות שלנו מנסות לתפוס אותו ולהסיט אותנו מהמסלול אליו אנחנו מתקדמים. זה מצב גרוע מאוד, מכיוון שבמו ידינו אנחנו מסכנים את התכלית של המלחמה".

לדברי חורב, ייתכן שישראל כבר חצתה את נקודת האל־חזור מהבחינה הזו: "הלחץ הזה עשוי לפגוע בהתקדמות הצבאית שלנו במלחמה, וכך גם לא יהיה לחמאס תמריץ כלשהו להגיע לעסקת חטופים שנוכל להסכים לה. בשלב זה, נראה שאנחנו עומדים בפני מבוי סתום מבחינה אסטרטגית, מה שמשחק לידי חמאס ומונע מאתנו להשלים את יעדי המלחמה.

 

"באופן כללי, אני לא שותף לדעה שאי־אפשר להשמיד את חמאס או שלחץ צבאי לא מסייע בשחרור החטופים. נהפוך הוא - ככל שהזמן עובר, אנחנו רואים שרק לחץ צבאי מייצר את התנאים שחמאס יבין שאין לו לאן ללכת והוא צריך להגיע לעסקה. אבל אנחנו לא מצליחים לממש את זה, כי הגענו לסיטואציה הזו, במקום לשמור את הידידות שלנו וללכת איתן יד ביד".

לפיכך, חורב סבור שישראל צריכה להפסיק "לדחות את הקץ", מכיוון ש"כל יום שעובר פועל נגדה. ההחלטה באו"ם היא הוכחה לכך (מועצת הביטחון של האו"ם הצביעה בעד ההצעה להפסקת אש הומניטרית מיידית בחודש הרמדאן ול"שחרור מיידי" של החטופים, א"ו). למרות שזו לא החלטה מחייבת, חלק ממדינות העולם מפרשות אותה ככזו שכן מחייבת את ישראל לעצור את המלחמה. רק השבוע קולומביה איימה שאם לא נעצור את הלחימה, אז הם ינתקו אתנו את היחסים. אמנם קולומביה היא לא מדינה כזו חשובה עבור ישראל, אבל מדובר באינדיקציה לאופן שבו כל מדינה, לפי האינטרסים שלה, מפרשת את מה שבא לה מתוך האירוע הזה".

האם הזמן שעבר מאז המלחמה פועל להגברת הלחץ על ישראל בנושא רפיח?
"חד משמעית. העולם עובד על פי נרטיביים ומוקדי שיח; בתחילת המלחמה אירועי 7 באוקטובר היו במוקד השיח העולמי, כך שהעולם קיבל בהבנה את כל מטרות המלחמה. אבל ככל שעובר הזמן, בעולם התחילו לדבר על הקטסטרופות שהתרחשו בעזה לכאורה, מה שמעמיד בסימן שאלה את הפעולה הישראלית. בעיני רבים בעולם, כבר עכשיו יש יותר מדי הרוגים בצד הפלסטיני והמחיר ההומניטרי גבוה מדי, כך שההתקדמות לרפיח תגרום לנזקים עצומים נוספים.

ד''ר הראל חורב / צילום: נועה סלטי
 ד''ר הראל חורב / צילום: נועה סלטי

"לפיכך, רבים מידידינו בעולם מעדיפים לעצור את הלחימה כבר עכשיו, במיוחד כשישראל לא יודעת מה היא הולכת לעשות ביום שאחרי המלחמה. ההתנהלות הישראלית לקויה. אי־אפשר לפעול רק צבאית מבלי להציג תוכנית אסטרטגית".

"במצרים נערכים לחמאס מוחלש בעזה"

פלישת צה"ל לרפיח מעוררת דאגה גם בצד המצרי, בעקבות הסמיכות בין האזורים. נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי הזהיר בפגישתו עם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש מפני "ההשלכות החמורות שיהיו לכל פעולה צבאית ברפיח", ובמצרים חוששים מפני חדירה המונית של פליטים פלסטינים דרך הגבול בין הרצועה לסיני.

האם לעובדה שרפיח נמצאת על הגבול עם מצרים יש השפעה על ההחלטה הישראלית כיצד ומתי לפעול שם?
"מצרים הייתה שמחה אם היינו משמידים את חמאס, אלא שהיא חוששת ממשבר פליטים שיגיעו לשטחה. זה עניין שהטריד אותה מלכתחילה והיא לא הסתירה את זה. ככל הנראה גם נושא זה עיכב את ישראל מלפעול ברפיח, כחלק מהניסיון להגיע להבנות עם מצרים. האם לא היינו יכולים להגיע להבנות איתם מוקדם יותר כדי לסיים ולא לחכות? אני חושב שכן".

למרות החשש בקהיר, חורב אומר שבמצרים נערכים גם לסיטואציה בה ישראל לא תפלוש לרפיח. "בצד המצרי מאמינים שצריך להתרגל לחמאס מוחלש ברצועה. לתפיסתה של מצרים, חמאס מוחלש ימנע אפשרות להגיע לפתרונות יותר רדיקליים. זו עוד אינדיקציה לכך שנקלענו למקום מאוד לא טוב מבחינה אסטרטגית. מדובר בפלונטר רציני".

"אנחנו לא בעסקת שליט עכשיו"

במהלך השיחה, חורב מתייחס לנושא נוסף שמעיב על המערכה בעזה - המצב ההומניטרי. "יש הרבה מאוד לחץ על ישראל מצד העולם בנושא הזה, וגם לגביו ישראל לא מספקת תשובות ברורות. האמריקאים הודיעו על הקמת נמל ימי צף בעזה, מה שהלכה למעשה מצמצם את השליטה של צה"ל ברצועה. קטר צפויה למלא תפקיד בעניין, כך שאפשר לומר שחמאס ינהל בפועל את הנמל.

"זו עוד דוגמה לכך שישראל מסכנת במו ידיה את השגת התכלית האסטרטגית של המלחמה - מיטוט חמאס ושחרור החטופים מתוך התפיסה שרק לחץ צבאי יביא לעסקה. לכן, חמאס לא מוכן לשום דבר זולת שימור שלטונו, זה ההישג הנדרש מבחינתו. כל מי שעוד מדבר על שחרור מחבלים במסגרת עסקה כלשהי, פשוט לא יודע על מה הוא מדבר, זו לא עסקת שליט עכשיו".

"חיזבאללה מסתכל, לא במקרה התקיפות גברו"

כשפרצה המלחמה, משתף חורב, הוא היה מאוד אופטימי לגבי היכולת של ישראל לנצח את חמאס. אלא שכעת, כפי שעולה מדבריו, הוא מאוד פסימי. "אני הייתי אופטימי מאוד, לא קיבלתי את הטענות שאי־אפשר להכניע את חמאס כי מדובר ברעיון. צריך להבדיל בין רעיון לבין ארגון, וכל ארגון אפשר להכניע. אבל האופן שבו ישראל התמודדה עם המלחמה עד כה ובזבוז הזמן לספק תשובות שהיו מניחות את דעת ידידותנו, הזיקו לנו מאוד. אנחנו פשוט הבאנו את עצמנו לתוך מבוי סתום.

"מה שלא יהיה ואיך שלא נפעל, נשלם על כך מחירים יקרים. עכשיו צריך לחשוב מה המחיר הכי פחות יקר שיהיה מתוך הסתכלות אסטרטגית כוללת. אם נחליט לא להכניע את חמאס, יהיה מדובר במכה שנשלם עליה גם בחזית הצפונית, מכיוון שיש תלות בין הזירות הללו. חיזבאללה מסתכל על מה שקורה, ולא במקרה קצב התקיפות מצד ארגון הטרור גברו בימים האחרונים".

בסיכום הראיון מבקש חורב להדגיש: "כל זה לא אומר שעלינו להימנע מפעולה ברפיח. משום שבלי כיבוש רפיח - לא נוכל להכריע. ישראל צריכה לעשות הכול כדי לשמור על הגיבוי האמריקאי".