מפעל רוסי לייצור נשק / צילום: ap, Russian Defense Ministry Press Service
הטכנולוגיה הצבאית הולכת במשך שנים רבות לאמצעים נשלטים מרחוק, בין אם מדובר בכלי טיס, כלי שיט, או כלים קרקעיים. אולם, השבוע התפרסם תיעוד חריג ממלחמת רוסיה־אוקראינה שממחיש עד כמה אמצעים אלו הפכו לחלק מהותי מהמלחמה בצבא היבשה: בזירת בחמוט, הרוסים שלחו לראשונה מתקפה של כלי רכב מאוישים מרחוק, שנושאים מקל"ר (מקלע רימונים) AGS-17.
● הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה
● הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט
מן התיעוד שהתפרסם אמנם ניכר כי המתקפה נכשלה, בזכות כלי טיס בלתי מאוישים אוקראיניים, אבל עצם הניסיון הרוסי מעיד עד כמה הכלים הרובוטיים הקרקעיים הם כבר חלק משגרת הלחימה. יתרה מכך, נראה כי הרוסים מנסים באמצעותם להפסיק את "מלחמת החפירות" שנוצרה באוקראינה. כזו שבה כל התקדמות זניחה, גם אם היא כוללת השתלטות על עיירה קטנה - נתפסת כהישג גדול.
בסוכנות פורבס מדווח כי חוקרים של מכון RAND האמריקאי בדקו את מגבלות הכוח של אמצעים יבשתיים מוכוונים מרחוק ב־2020, ומצאו כי הם מובילים לשני אתגרים: השטח והתקשורת. אלו עלולים להגביל את האמצעים הללו להפעלה תוך קשר עין.
לפי דיווחים, אחד היתרונות האוקראיניים במלחמה מול רוסיה הוא לא רק גיוון יכולות כלי הטיס המאוישים מרחוק, אלא גם השבשים. בפורבס מציינים כי היקף השימוש האוקראיני בלוחמה אלקטרונית מוביל למגבלות רוסיות קשות בהפעלת אמצעים.
אמצעים מופעלים מרחוק בשירות צה"ל
בתוך כך, צה"ל בעצמו משתמש באמצעים מופעלים מרחוק בהיקף רחב במלחמת חרבות ברזל. אחד מהבולטים שבהם הוא ה"פנדה", D9 מופעל מרחוק מתוצרת התעשייה האווירית. באמצעות הפנדה פורצים מכשולים, מנקים צירים והוא עובד היטב בפעם הראשונה שבה הוא מופעל באופן נרחב. עיקר התועלת בו היא השמירה על חיי אדם, שהרי יש הבדל מהותי אם D9 נפגע מנ"ט כשיש בו חייל, או לא.
בה בעת, כוחות הביטחון מבצעים משימות רבות באמצעות "חיית הברזל", שיש כמה חברות שמייצרות אותו - אחת מהן היא אלביט. זו ערכה שמתלבשת על רק"ם כבד, כמו נגמ"שים, ובאמצעותה אפשר לנהוג מרחוק. זהו כלי להובלת כוחות שחוסך נהג, אבל יש שימושים נוספים שרכב עם נהג מרחוק יכול לבצע - במיוחד בסביבה שורצת מחבלים.