גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מוטי שורק / איור: גיל ג'יבלי

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים ביטל היום (ב') את המינוי של עו"ד מוטי שורק לרשם הפטנטים. נקבע כי שורק מונה לתפקיד מבלי שהיו לו אישורים המבססים כי הוא עומד בתנאי הסף למשרה וכי נפלו פגמים בהליכי האיתור לתפקיד, בטיפול בהשגה שהגישה ברכה ובמינוי של שורק המחייבים את ביטול המינוי. בית הדין הורה להחזיר את הנושא לבחינה חוזרת של ועדת האיתור.

● פרשת ההונאה הגדולה בישראל: זה העונש שמבקשת הפרקליטות מביהמ"ש
● הבן חתם על הסכם תיווך, האב רכש את הנכס. צריך לשלם למתווך?

כן קבע בית הדין - השופט דניאל גולדברג ונציגי הציבור אברהם שבבו ודוד זהבי כי בכל הנוגע לסוגיה של ייצוג הולם, שעמדה גם היא במוקד הדיון, קבוצת ההתייחסות במינוי לתפקידים הנחשבים "סגל בכיר מוביל" היא לשיעור הנשים הבכירות שנחשבות סגל בכיר מוביל ולא די בשיעור הנשים בשירות המדינה כולו, כטענת נציבות שירות המדינה.

הסערה סביב המינוי

כזכור, בינואר האחרון פרסמנו בגלובס לראשונה על הסערה בענף הקניין הרוחני סביב מינויו של עו"ד מוטי שורק לתפקיד ראש רשות הפטנטים רשם הפטנטים, סימני המסחר והעיצובים. שורק, ראש צוות הליטיגציה במשרד סנפורד ט. קיבל לידיו במסגרת המינוי רשות עם 200 עובדים וסמכויות פסיקה, והוא נחשב מבחינת הדין מקביל לשופט בית משפט מחוזי. שורק משמש כרשם הפטנטים מאז.

בהמשך פרסמנו כי סגנית הרשם המכהנת, עוה"ד ז'קלין ברכה, שהתחרתה מולו, הגישה תביעה לבית הדין האזור לעבודה בה טענה כי שורק אינו עומד בתנאי הסף לתפקיד - הן בתנאי הכשירות הדרושים לשמש כשופט בבית המשפט המחוזי והן בתנאי הסף שנקבעו למשרה - ניסיון מקצועי וניסיון ניהולי.

כן טענה ברכה טענות נוספות הנוגעות לעבודת ועדת האיתור, לבקשתה לקבל את כלל המסמכים של הוועדה על מנת שתוכל לוודא את תקינותו של הליך האיתור ולטיפול בהשגה שהגישה נגד ההחלטה שלא למנות אותה. כן טענה כי היה מקום להתחשב בחובה הקבועה בחוק שירות המדינה לייצוג הולם. טענות אלה הביאו להתייצבותה של שדולת הנשים להליך. השדולה ביקשה מבית הדין בין היתר להכריע בשאלה מה היא קבוצת ההתייחסות הרלוונטית כאשר נבחנות נשים לשמש בתפקידים בכירים - ולקבוע כי כאשר מדובר במשרה שנחשבת "סגל בכיר מוביל, צריך לבחון כמה נשים כאלה יש.

פגמים בכל שלבי האיתור

בית הדין לעבודה מצא כי בכל שלבי האיתור נפלו פגמים ומתח ביקורת חריפה הן על עבודת נציבות שירות המדינה, והן על ועדת האיתור. נקבע כי "הפגמים שנפלו בהליכי האיתור יורדים לשורש תקינותה של החלטת ועדת האיתור וההשגה, המצדיקים את ביטולם באופן שיש לבטל את מינויו של הנתבע (שורק, נ"ס) שמבוסס על המלצת ועדת האיתור ועל דחיית ההשגה עליה".

כך בין היתר נקבע כי ועדת האיתור קיבלה את ההחלטה בעניינו של שורק מבלי שהוגשו בהליך האיתור האישורים שלפיהם הוא כשיר לשמש שופט בבית המשפט המחוזי, כלומר שיש לו די שנות ותק כעורך דין, וכך גם בעניין דרישת הניסיון הניהולי הנדרש לתפקיד.

בית הדין קבע כי אגף מכרזים בנציבות שירות המדינה אישר את השתתפותו של שורק בהליך המינוי מבלי שהיו לפניו אישורים המבססים את היותו כשיר לכהונה של שופט בבית המשפט המחוזי. "לא הוברר בהליך כיצד ומדוע אירעה תקלה זו", נכתב. "ברי, ששורש התקלה הוא בכך שהנתבע (שורק, נ"ס) לא קיים את ההנחייה שבפנייה לאיתור מועמדים, לפיה על המועמד 'לצרף את כל המשמעים הנדרשים'". כן צוין כי "ראשיתה של התקלה, אם כן, באי צירופן על ידי הנתבע של אסמכתאות מספיקות לביסוס כשירותו להתמנות כשופט מחוזי במועד הקובע. אך כיצד ומדוע אירע שבפועל, לאחר הליכי בדיקת המועמדויות, ועדת האיתור דנה במועמדותו של הנתבע מבלי שהיו לפניה אסמכתאות המבססות כשירותו להתמנות כשופט מחוזי?"

בפסק הדין צוין בין היתר כי במהלך דיון ההוכחות "הנתבע (שורק, נ"ס) נשאל 'למה לא ציינת את מקום העבודה הנוסף שאתה טוען שעבדת בו ש'סוגר לך את הפינה'? תשובתו הייתה 'מטבע הדברים לא מציינים תמיד את כל העבודות קצרות המועד'. לאחר מכן נשאל 'ידעת שנדרשות 7 שנות עבודה משפטית ואין פה, אז מה היה הלך הרוח שלך?' תשובתו הייתה: 'כשאני הגשתי מסמכים בחישוב שלי היו 7 שנים, זה מה שחשבתי, עורכי דין לא תמיד טובים במתמטיקה'. ההסבר שנתן הנתבע בעדותו לאי הכללת אישור מחברת לקסידל (שאותו ביקש לצרף בהמשך על מנת להוכיח ותק תעסוקתי - נ"ס) אינו מניח את דעתו של בית הדין, בשים לב למהות המשרה הנדונה. מדובר בפגם מהותי, שאין לומר לגביו שאין לנתבע אחריות לו".

אשר לוועדה נקבע כי "ועדת האיתור אינה רשאית להתפרק מסמכותה ואחריותה, ולהעבירה כולה לאגף מבחנים ומכרזים בנציבות שירות המדינה. סמכות זו הוקנתה לוועדת האיתור בהחלטת הממשלה ומימושה על ידי הוועדה, לרבות הפעלת שיקול דעת לגבי האפשרות לדרוש חוות דעת ביחס לכשירות של המועמד מכל מי שתמצא לנכון, מהווה תנאי לתוקף הפטור ממכרז של משרת רשם הפטנטים".

עו"ד גלעד ברנע, שמייצג את ברכה, מסר: "מדובר בפסק דין חשוב שמוכיח שוב כי עד כמה חיונית הביקורת השיפוטית על מעשי המינהל הציבורי. בית הדין בחן וניתח באופן יסודי ומוקפד את מסכת הראיות ויישם כהלכה את עקרונות המשפט המינהלי והדין החרות היטב. יש לקוות כי בכך פרשה זו תבוא לידי סיום וכי ועדת האיתור תתכנס בהקדם ותשכיל להמליץ לשר המשפטים על מועמד.ת מתאימ.ה לתפקיד ראש.ת רשות הפטנטים ורשמ.ת הפטנטים של מדינת ישראל".

מטעם נציבות שירות המדינה נמסר: "רק היום התקבלה ההחלטה בלשכה המשפטית. קודם יקראו אותה לעומק וילמדו אותה".

משדולת הנשים נמסר: "אנחנו מברכות על החלטת בית הדין שפסל את המינוי, וקבע שעל ועדת האיתור לבחון את ייצוג הנשים בקרב הדרג הבכיר המוביל בשירות המדינה (ולא רק בדרג הבכיר), ושהבחינה צריכה להיעשות ביחס לכלל שירות המדינה (ולא רק ביחס לשיעור הנשים במשרד המשפטים). רק כך תקוים תכלית הייצוג ההולם, וישולבו נשים ראויות בתפקידים הכי בכירים, בראש הפירמידה. שדולת הנשים תמשיך לעקוב אחרי המינויים האמורים, כי כדי לקדם ייצוג של נשים בתפקידים בכירים ובמוקדי קבלת ההחלטות, לא מספיק לקבוע יעדים מרשימים של 50%, אלא צריך ליישם אותם בפועל, והחלטת בית הדין היא צעד מאוד משמעותי בדרך הזו".

במשרד המשפטים לומדים את פסק הדין.

מטעמו של שורק טרם נמסרה תגובה.