לשכת גיוס תל השומר - מדור בני ישיבות / צילום: אלי יהב
היום פקעה החלטת הממשלה המאריכה את האפשרות להאריך את הפטור לבני הישיבות מגיוס לצה"ל, לאחר שהחוק פקע ביולי 2023 בהמשך לפסיקת בג"ץ. מה יהיה המעמד החוקי של בני הישיבות שלא יתגייסו והאם ניתן לאכוף את החובה להתגייס? גלובס עושה סדר.
● בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל
● מהתקציבים לישיבות ועד ללוחות הזמנים: סוגיית חוק הגיוס בדרך לתסבוכת משפטית
מה מעמדם החוקי של בני הישיבות בגילאי 18-26 שלא יתגייסו?
על פי עמדת היועצת המשפטית לממשלה, החל מהיום, אין מקור סמכות למתן פטור גורף של תלמידי ישיבות ועל מערכת הביטחון לפעול לגיוסם לשורות הצבא. לעמדת היועמ"שית "במצב דברים זה כלל גורמי המדינה יהיו מחויבים לפעול להליכי הגיוס של תלמידי הישיבות החל מיום 1.4.2024". כלומר, רשויות הגיוס לא יכולות מהיום לתת פטור גורף לבני הישיבות ויהיה עליהם לפעול לקריאה להתייצבות של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים שדחיית השירות שלהם פקעה וכאלו שהגיעו לגיל גיוס.
בכמה ישיבות מדובר וכמה תלמידי ישיבה לא יקבלו תמיכה?
לפי נתוני משרד החינוך האמון על יישום מבחני התמיכה, בשנת 2024 התבקשו תמיכות ל-56 אלף תלמידי ישיבה ואברכים. אלו לומדים בכ-1,500 מסגרות לימוד. בנוסף, 100 מסגרות חדשות ביקשו תמיכות שטרם נבחנו. על פי נתוני לשכת הגיוס שנמסרו לבג"ץ, מספר בני הישיבות שדחיית שירותם פקעה או תפקע עד יוני עומד על כ-63 אלף.
את התמיכות מקבלים הישיבות והכוללים כאשר כל מוסד לימודי זוכה לשיעור תמיכה לפי מספר הנקודות שצבר. ערך הנקודה עומד היום על 476 שקל. תלמיד ישיבה גבוהה מקבל את סכום הבסיס, ואילו על תלמיד כולל יום שלם יקבל המוסד לפי ערך של 1.8, קרי 846 שקלים. הפסקת התמיכות לא תחול על תלמידים שקיבלו פטור פרטני שאינו גורף. הישיבות ימשיכו לקבל תמיכות לתלמידים אלו.
האם ניתן לאכוף את גיוס החרדים?
בג"ץ לא נתן הוראות לעניין גיוס אלא פסק באופן זמני לגבי התקציבים בלבד, כשהוא מקבל את העמדה כי החל מהיום אין מקור חוקי למתן פטור גורף לבני הישיבות מגיוס. קיים הבדל בין החובה לגייס לבין אכיפת הגיוס, שיהווה צעד חסר תקדים בישראל. לכן, היועצת המשפטית הציעה לבג"ץ לאפשר לה להגיש תצהיר תשובה משלים שבו תפרט את אופן היערכות רשויות הגיוס לגיוסם של תלמידי הישיבות. בג"ץ קבע בהחלטה בעניין התקציבים, כי המדינה תוכל להגיש עדכון לבית המשפט עד ה-30 לאפריל לגבי אופן ההיערכות. כלומר, רשויות הגיוס יצטרכו לעדכן את הייעוץ המשפטי לממשלה כיצד הם נערכים לגיוס בני הישיבות. עד אז, לא צפויה אכיפה של חובת הגיוס.
מה יקרה לתקציבים בעקבות פסיקת בג"ץ?
החל מהיום, נאסר על המדינה להעביר תקציבים לישיבות עבור תלמידים שלא מתגייסים. המשנה ליועמ"שית עו"ד גיל לימון כתב היום למשרד הביטחון והחינוך כי על משרד החינוך להימנע "מכל צעד שיש בו או שעלול להיות בו משום עקיפה של הוראת צו הביניים - בין אם באמצעות הגדלת התקציב ו'ערך הנקודה' שבמבחני התמיכה דנן, בין אם באמצעות אפיקי מימון אחרים או בין אם בכל דרך אחרת". בנוסף, כתב לימון כי בהתאם לצו הביניים מוסדות שלא יעמדו בתנאים לקבל תמיכה, ימשיכו לקבל תמיכה עד לסוף שנת הלימודים הנוכחית, עבור תלמידים שכן עומדים בתנאים לקבלת תמיכה.
השופטים עוזי פוגלמן, יצחק עמית ונעם סולברג שנתנו את צו הביניים להפסקת התקציבים לא קיבלו את עמדת היועמ"שית לאפשר זמן להיערכות להפסקת התקציבים, וקבעו כי אלו יעצרו באופן מיידי ביום שני. נקבע כי "בהיעדר בסיס נורמטיבי החל מיום 1.4.2024 לאי גיוסם של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות לימוד חרדיים, לא תקום עוד סמכות להעברת כספי תמיכות למוסדות". נקבע כי נוכח הזיקה בין ההחלטה שפקעה לבין מבחני התמיכה, החליטו לתת את הצו. ההעברות הכספיות נאסרו ביחס לתלמידי ישיבה שלא התייצבו לגיוס מאז יולי 2023 (אז פקע החוק - נ.ש.) וטרם קיבלו פטור או דחיה, או כאלו שדחו את הגיוס אך הדחייה פקעה בשל פקיעת החוק.
כיצד מתכוונים במשרד האוצר ליישם את הפסיקה?
ה-1 באפריל הגיע, אבל באוצר עדיין לא נדרשים לעצור את התשלומים לישיבות באופן אקטיבי. הסיבה היא שהכספים למוסדות החינוך התורניים מועברים מהמדינה באמצע חודש ולא בתחילתו. עד למועד שבו יועברו התמיכות, נדרשים באוצר לאסוף מידע על הלומדים בכל אחת מהישיבות והכוללים. זאת, כדי שיוכלו לחשב כמה כסף בדיוק לקזז מהתשלומים לישיבות.
הקיזוז בתקציבים ייעשה באופן יחסי, בגין תלמידי ישיבה בגילאי גיוס שלא מתגייסים מאז יוני 2023, אז פג תוקף חוק הפטור מגיוס (שהוארך עד סוף מרץ 2024). כלומר, המימון יימשך לאברכים ותיקים, וייעצר לחדשים שבהם. כך, ככל שהמצב החוקי הנוכחי יימשך, יותר ויותר כסף יקוזז מהישיבות. לפי תקציב המדינה המעודכן, המדינה אמורה להעביר לישיבות השנה כ-1.7 מיליארד שקל.
האם המצב המשפטי סופי?
לא. העתירות בעניין הגיוס והתקציבים יקבעו לדיון לחודש מאי בפני הרכב של תשעה שופטים. במקביל, ראש הממשלה נתניהו הודיע לבג"ץ כי יש "התקדמות ניכרת" לגיבוש מתווה גיוס וביקש דחיה של 30 ימים בעתירות בעניין הגיוס ותקציבי הישיבות. "בשבועות האחרונים עשינו מאמץ אינטנסיבי על מנת לגבש את ההסדר הדרוש, ואכן הושגה התקדמות ניכרת, אם כי המלאכה טרם הושלמה. דרוש עוד פרק זמן קצר לגיבוש סופי של ההסדר, להשלמת עבודת המטה המקצועית, לקביעת המסלולים והמסגרות שיאפשרו למתגייסים לשמור על אורח חייהם במהלך שירותם, ולהבטיח שאלו ש'תורתם אומנותם' יוכלו ללמוד תורה" כתב ראש הממשלה.