דייוויד קמרון, שר החוץ הבריטי, לצד מטוס קרב / צילום: Reuters, Athit Perawongmetha
עימות בתוך המפלגה השמרנית בנוגע למדיניות כלפי ישראל עשוי להוביל לאמברגו נשק בריטי כלפי ישראל, ואולי אף ל"כדור שלג" שישפיע על מדיניות היצוא הביטחוני של מדינות אחרות. הממלכה המאוחדת נותרה אחת המדינות האחרונות באירופה שלא הצהירו כי הן מפסיקות להעביר תחמושת ונשק לשימוש ישראל בשל המלחמה בעזה, בעוד מדינות אחרות כמו איטליה ובלגיה עשו זאת באופן ולונטרי, ספרד עשתה זאת בהחלטת פרלמנט והולנד נאלצה לעשות זאת בהוראת בית משפט מקומי. הסוגיה קשורה ישירות לדה־לגיטימציה של ישראל באירופה, והחלטה בריטית עשויה להשפיע גם על מחוקקים בארה"ב, ואולי אף בגרמניה.
● חברת תעופה חדשה חוזרת לישראל. ויש גם חדשות רעות
● הישראלים חוזרים לתכנן חופשות: מה הסעיף שמקפיץ את מחירי הטיסות?
במרכז הפרשה, שכיכבה בעיתוני חג הפסחא בבריטניה, ניצבת הקלטה של חברת הפרלמנט השמרנית אלישיה קרנס (37), העומדת בראש ועדת החוץ של הפרלמנט. באירוע סגור שהתקיים לפני כשבועיים ענתה קרנס לשאלות חברי מפלגה מאזור צפון לונדון, והצהירה כי היא סבורה ש"משרד החוץ קיבל ייעוץ משפטי לפיו ישראל הפרה את החוק ההומניטרי הבינלאומי, אבל הממשלה לא הודיעה על כך". לו הייתה הממשלה הבריטית מודיעה על כך, חוקי הממלכה המאוחדת היו מונעים מהמדינה לייצא נשק לישראל, מחשש למעורבות בעבירות לכאורה על החוק ההומניטרי הבינלאומי, ומבטלים חוזי יצוא קיימים.
קרנס היא רק אחת מקבוצה של מחוקקים, מהאופוזיציה ומהקואליציה, הדורשים ממשרד החוץ וממשרד ראש הממשלה לחשוף את חוות הדעת המשפטית בנושא ישראל והמלחמה בעזה. עד כה, משרד החוץ, בהובלת דייוויד קמרון, סירב לעשות זאת. גורמים במשרד אמרו כי הבחינה המשפטית "עדיין נמשכת" וכי בכל מקרה "אין כוונה לפרסם חוות דעת חשאיות". בעבר הדליפו גורמים במשרד לעיתונות כי רק מתקפה על רפיח, שתהיה כרוכה באיום על יותר ממיליון פליטים שמצאו מקלט באזור, תיחשב כהפרה ישראלית של החוק הבינלאומי, ולכן רמזו שיוטל אמברגו נשק על ישראל אם תתקדם עם תוכניותיה למתקפה שכזו. אך כעת גובר הלחץ על הממשלה לפרסם את המסמך.
דרישה לפרסם את חוות הדעת
קרנס מנהלת מדיניות עצמאית בנושא ישראל, ואף שלחה משלחת מטעם ועדת החוץ של הפרלמנט לגבול עם עזה במצרים, שם דיווחה כי "היה זה קורע לב לראות את כל המשאיות המחכות להיכנס ולספק סיוע הומניטרי לרצועה". היא שבה ודרשה בפרלמנט, ובהתבטאויות פומביות, כי הממשלה תפרסם את חוות הדעת המשפטית העדכנית בנוגע לישראל "אחרי שהאחרונה פורסמה בשנה שעברה". בתגובה להקלטות שפורסמו, אמרה בסוף השבוע כי "שקיפות בנקודת הזמן הנוכחית היא קריטית".
הממשלה הבריטית השיבה כי היא "בוחנת את הסוגיה על בסיס קבוע" וכי אין בכוונתה בכל אופן לפרסם את חוות הדעת. גם שר החוץ בממשלת הצללים של האופוזיציה מהלייבור, דייוויד לאמי, דרש לפרסם באופן מיידי את חוות הדעת המשפטית. לדבריו, ההקלטות "מעלות תהיות רציניות אם הממשלה ממלאת אחרי החוק שהיא עצמה קובעת".
הביקורת לצד ההימנעות של קמרון
בריטניה ביצעה שינוי כיוון מסוים ביחס שלה לישראל ולמלחמה בעזה בחודשים האחרונים, במיוחד תחת הובלתו של שר החוץ דייוויד קמרון, שמונה לתפקיד כחודש אחרי התקפת הטרור ב־7 באוקטובר. קמרון מרבה לתקוף את אי־מחויבותה של ישראל לפתרון שתי המדינות, מותח ביקורת פומבית על אי־הזרמת סיוע הומניטרי לרצועה ואף איים להכיר חד־צדדית במדינה פלסטינית. תחת הנהגתו, בריטניה תמכה בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם לפני כשבוע, ביוזמת מדינות ערביות, להפסקת אש מיידית ברצועה.
עם זאת, קמרון נמנע עד כה מפרסום חוות הדעת, צעד שנמצא בתחומי סמכותו. השלכות של פרסומה, אם אכן הצוות המשפטי הבריטי סבור כי ישראל ביצעה הפרות של החוק ההומניטרי הבינלאומי, יהיו בין היתר על יצוא הנשק הבריטי לישראל. חוות הדעת המשפטית האחרונה ניתנה ב־18 בדצמבר 2023, יותר מחודשיים אחרי תחילת המלחמה, והממשלה "לא מצאה סיבה להפסיק יצוא ביטחוני לישראל" בשלב זה, אך אמרה כי "ההחלטות יימצאו בבחינה מתמדת".
ב־15 השנים האחרונות, לפי מסמך שהוגש לפרלמנט הבריטי, ייצאה הממלכה המאוחדת נשק וציוד ביטחוני בשווי כ־725 מיליון דולר לישראל. בשנת 2023, האחרונה לגביה יש נתונים מלאים, עמד היצוא הביטחוני של בריטניה לישראל על כ־53 מיליון דולר. חלק גדול מהיצוא כולל חלקים לרדאר, לוחמה אלקטרונית וציוד להכוונת טילים, כמו חלקים למטוסים ולמסוקים. ספקיות הציוד הביטחוני הגדולות ביותר של ישראל הן ארה"ב וגרמניה. החשש הוא שפרסום חוות דעת משפטית בריטית בנוגע לאי־חוקיות חלק מהמהלכים הישראלים תשפיע על מחוקקים דמוקרטים בארה"ב, השואפים לעצור את הסיוע הביטחוני לישראל. היא יכולה גם להשפיע על גרמניה, שמושיטה סיוע רב לישראל, כולל בתחום הביטחון, בחודשים האחרונים.