רומן אברמוביץ' / צילום: Reuters, Maxim Shemetov
העליון הפך את ההחלטה: בנק מזרחי טפחות לא יחויב להעביר את התרומה בסך 8 מיליון שקל מרומן אברמוביץ לזק"א. בית המשפט העליון קיבל את בקשת רשות הערעור שהגיש הבנק נגד ההחלטת בית המשפט המחוזי לחייב את הבנק להעביר את התרומה, במסגרת בקשה לסעד זמני. ההליך העיקרי קבוע לחודש ספטמבר, כאשר החלטת בית המשפט העליון עשויה להשפיע על המשך ניהול ההליך.
● ניתוח גלובס | הסנקציות הבינלאומיות על רומן אברמוביץ': היועמ"שית מציבה גבול ליחסי בנק ולקוח
● המדינה התנגדה לפצות אדם שקנה דירה ממתחזה - ונדחתה בעליון
לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, פנה זק"א לאברמוביץ' בבקשה לתרום לארגון 8 מיליון שקלים מחשבונו לחשבונו של זק"א, אך הבנק סירב. זאת לאחר שהוטלו על איש העסקים הישראלי-רוסי סנקציות בבריטניה ובאיחוד האירופי, על רקע קשריו לכאורה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. הבנק נימק אז שמדיניות ניהול הסיכונים שלו, שהוראות הרגולטור מחייבות אותו להתקין, אוסרת עליו לאפשר פעילות בנקאית ועסקית שוטפת עם ישויות שנכללות ברשימות סנקציות המפורסמות על-ידי גופים מסוימים מחוץ לישראל, ביניהם האיחוד האירופי וממשלת בריטניה. מאחר שאברמוביץ' מופיע ברשימות הללו, נטען כי הבנק לא יוכל לבצע את העברת הכספים.
השופטת קבעה כי לא הוכחו נסיבות "יוצאות דופן"
השופטת גילה כנפי-שטייניץ קבעה כי מזרחי טפחות פעל בהתאם למדיניות ניהול הסיכונים שנקבעה על-ידי המפקח על הבנקים, וכי לא ניתן לקבל בשלב מקדמי זה כי סירובו של הבנק להעביר את התרומה הוא "בלתי סביר".
השופטת הוסיפה כי לא הוכחו נסיבות "יוצאות דופן" המצדיקות את חיוב העברת התרומה, נוכח הפגיעה הפוטנציאלית בבנק ובאינטרס הציבורי. לכן, נקבע כי לא קמה לכאורה לאברמוביץ ולזק"א עילת תביעה הנשענת על טענה לסירוב בלתי סביר.
במוקד ההליך עומדת הוראה בחוק הבנקאות האוסרת על תאגיד בנקאי לסרב "סירוב בלתי סביר" לתת שירותים בנקאיים מסוימים הנתפסים כחיוניים לציבור. החוק לא מגדיר מהו "סירוב בלתי סביר". השופטת מציינת כי בנק מזרחי טפחות סירב להעביר את התרומה, בשל הכללתו של אברמוביץ' ברשימות סנקציות פיננסיות שפרסמו ממשלת בריטניה והאיחוד האירופי, בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה.
"המשיבים לא הוכיחו כי אי-העברת התרומה תפגע בפעילות זק"א באופן בלתי הפיך"
סירובו זה של הבנק מבוסס על מדיניות ניהול סיכונים שקבע. המדיניות נקבעה בשל חששו של הבנק להיתפס כמי שמסייע לאברמוביץ' לעקוף את הסנקציות שהוטלו עליו, באופן שיחשוף את הבנק לסיכונים שונים. עוד צוין כי מדיניות הבנק נקבעה מכוח חובה שהוטלה עליו על-ידי המפקח על הבנקים, המורה לתאגידים בנקאיים לקבוע מדיניות ונהלים בתחום סיכוני הלבנת הון ומימון טרור.
"לאור האמור, הצגת מדיניות ניהול הסיכונים שקבע הבנק על-ידי בית המשפט המחוזי כהחלה 'וולנטרית' של הסנקציות, כך ש'הבנק הוא שאסר, והבנק הוא שיכול להתיר', מעלה קושי", קבעה כנפי-שטייניץ. "הצגה זו עלולה שלא לשקף כראוי כי מדובר במדיניות ניהול סיכונים אותה מחויב הבנק לאמץ וליישם מכוח הוראות המפקח על הבנקים, המוסמך ליתן הוראות לבנק, כגורם האמון על האינטרס הציבורי בשמירת יציבותם של התאגידים הבנקאיים ודרך התנהלותם".
עוד נקבע כי אי-העברת התרומה לא יפגע בפעילות של זק"א. "מבלי להמעיט, ולו במלוא הנימה, מחשיבות פעילותה של זק"א, המשיבים לא הוכיחו כי אי-העברת התרומה, כבר בשלב זה, תפגע בפעילות זו באופן בלתי הפיך. המשיבים לא הציגו ראיות ממשיות הנוגעות למצבה הכלכלי של זק"א או ליכולתה לגייס כספים הדרושים לה לצורך מימון פעילותה ממקורות אחרים".
את בנק מזרחי טפחות ייצגו עורכי הדין שרון לובצקי הס ויניב הולצמן ממשרד עמית, פולק, מטלון. את אברמוביץ' ואת זק"א ייצגו עורכי הדין שמוליק קסוטו ובלה פלד. את היועצת המשפטית לממשלה ייצגה עו"ד לימור פלד.
עורך דינו של אברמוביץ': "נשקול את המשך צעדינו"
עו"ד שמוליק קסוטו, המייצג את רומן אברמוביץ' ואת זק"א בתביעה נגד בנק מזרחי טפחות, מסר בתגובה: "אנו מצרים על החלטת בית המשפט העליון שלא לאפשר למר אברמוביץ' לתרום 8 מיליון שקל לזק"א בזמן המלחמה. מטרת התביעה הייתה לאפשר לזק"א, שזוכה לתמיכה ממשלתית מינימלית, להיערך להמשך האתגרים הפוקדים אותנו בזמן המלחמה ולפעול למען מלאכתם החשובה.
"מר אברמוביץ', שהוא אזרח ישראלי, ביקש להעביר תרומה מחשבונו הפרטי בבנק מזרחי טפחות בישראל למתנדבי זק"א, אשר חירפו את נפשם ב-7 באוקטובר ומאז עובדים לילות כימים לעשות חסד של אמת עם החללים והקורבנות. כפי שצוין על-ידי מומחים בבית המשפט, תרומה זו היא בתוך שטח ישראל, הרחק ממשטר הסנקציות של האיחוד האירופי ובריטניה, ואף עומדת בכל התקנות ואינה מהווה כל סיכון לבנק.
"בית המשפט המחוזי אישר תחילה את בקשתו של מר אברמוביץ' וקבע כי בנק מזרחי טפחות לא פעל באופן סביר בעת שסירב, אך בעקבות התערבותה של היועצת המשפטית לממשלה בתיק, בית המשפט קבע כעת אחרת. התערבותה ועמדתה של היועצת המשפטית לממשלה מהווה תקדים מדאיג, שכן היא מעניקה לממשלות זרות סמכות על אזרחי ישראל גם כאשר ממשלת ישראל החליטה אחרת.
"אנו נלמד ונבחן לעומק את פסק הדין במלואו ונשקול את המשך צעדינו המשפטיים".