נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי / צילום: Associated Press
אוקראינה השלימה ביממה החולפת מתקפה מוצלחת וחריגה מאוד נגד תעשיית המל"טים האיראנים ברוסיה: היא תקפה מתקן ייצור שנמצא בעיר יילבוגה שברפובליקת טטארסטן, מרחק של כ־1,200 ק"מ, והיא עשתה זאת באמצעות מטוס ססנה.
● שאלות ותשובות | יכול להגיע לכל מקום בארץ: האיום החדש של המליציות הפרו־איראניות
● האיום האיראני נגד ישראל: חימוש של 12 אלף מחבלים מירדן כנקמה
ססנה היא חברה שידועה בייצור מטוסים דו־מושביים ומטוסי מנהלים, וכאן מה שקרה הוא שהאוקראינים הסבו מטוס קל לחימוש משוטט. כפי שבדרך כלל כלי טיס, כמו למשל שאהד־136 מתוצרת איראנית, יכולים לשאת חומר נפץ ולפגוע במטרה - כעת החליטו בקייב להעמיס כמות חומר נפץ מאסיבית על מטוס קל. הם הנחו אותו מרחוק, והוא לבסוף התרסק על המטרה.
מן הזווית הישראלית, המתקפה הזו מעניינת משום שמדובר במתקן ייצור מרכזי של שאהד־136 איראניים על אדמת רוסיה. זאת, במטרה לייעל את האספקות האיראניות עבור מכונת המלחמה הרוסית באוקראינה.
לאורך השנים איראן השתמשה בשאהד 136 כדי לפגוע בביטחון העולמי במקומות שונים: ב־2019, שומש המל"ט בתקיפת מתקני הנפט הסעודיים, והחל מהשנה שעברה, מעבירה איראן אספקה רחבה שלו עבור פלישתה לאוקראינה. כמו כן, המל"ט שימש את החות'ים בתקיפת אוניית המכולות CMA CGM Symi בבעלות חברת Eastern Pacific Shipping של עידן עופר, שהתרחשה ב־25 בנובמבר.
האיראנים מתבססים על "הנדסה הפוכה", בה שמשיגים אמצעים או רכיבים מהאויב ומעתיקים אותם. כך, הם מוגבלים מאוד ברמת הקדמה ותמיד נותרים מאחור מול מדינות עם טכנולוגיות מתקדמות כמו ישראל. שאהד 136, שלא נשלט מרחוק, מסוגל לתקוף מטרות קרקע נייחות בלבד - עם נקודות ציון ידועות מראש. לא מן הנמנע, כי גם האוקראינים השתמשו כעת בנקודת ציון ידועה מראש.
מהירותו המקסימלית של שאהד 136 היא 185 קמ"ש והוא מסוגל לשאת כ־50-36 ק"ג חומר נפץ. לצורך ההשוואה, זה כוח נפץ שגדול מפגז ארטילרי של 155 מ"מ. בשל כוח ההרס שלו, הוא תופס מקום מרכזי במלחמת רוסיה־אוקראינה, שהיא בסבירות גבוהה העימות הצבאי בעל השימוש הנרחב ביותר במל"טים אי פעם.
העתיד באמצעים נשלטים מרחוק
ככלל, הטכנולוגיה הצבאית הולכת במשך שנים רבות לאמצעים נשלטים מרחוק, בין אם מדובר בכלי טיס, כלי שיט, או כלים קרקעיים. לפני ימים ספורים התפרסם תיעוד חריג ממלחמת רוסיה־אוקראינה שממחיש עד כמה אמצעים אלו הפכו לחלק מהותי מהמלחמה בצבא היבשה: בזירת בחמוט, הרוסים שלחו לראשונה מתקפה של כלי רכב מאוישים מרחוק, שנושאים מקל"ר (מקלע רימונים) AGS-17.
מן התיעוד שהתפרסם אמנם ניכר כי המתקפה נכשלה, בזכות כלי טיס בלתי מאוישים אוקראיניים, אבל עצם הניסיון הרוסי מעיד עד כמה הכלים הרובוטיים הקרקעיים הם כבר חלק משגרת הלחימה. יתרה מכך, נראה כי הרוסים מנסים באמצעותם להפסיק את "מלחמת החפירות" שנוצרה באוקראינה. כזו שבה כל התקדמות זניחה, גם אם היא כוללת השתלטות על עיירה קטנה - נתפסת כהישג גדול.
בסוכנות "פורבס" דווח כי חוקרים של מכון RAND האמריקאי בדקו את מגבלות הכוח של אמצעים יבשתיים מוכוונים מרחוק ב־2020, ומצאו כי הם מובילים לשני אתגרים: השטח והתקשורת. אלו עלולים להגביל את האמצעים הללו להפעלה תוך קשר עין.
לפי דיווחים, אחד היתרונות האוקראיניים במלחמה מול רוסיה הוא לא רק גיוון יכולות כלי הטיס המאוישים מרחוק, אלא גם השבשים. ב"פורבס" מציינים כי היקף השימוש האוקראיני בלוחמה אלקטרונית מוביל למגבלות רוסיות קשות בהפעלת אמצעים.