חברת הדירוג פיץ' / צילום: Shutterstock
תחושת הקלה במשרד האוצר: סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' הודיעה ביום שלישי שהחליטה לשמור על הדירוג הגבוה של ישראל (A פלוס), בתום תהליך בדיקה שבו נבחנה הורדת דירוג למדינה. עם זאת, סטטוס הדירוג של ישראל נפגע באמצעות הפחתת האופק שלו, מ"יציב" ל"שלילי".
● יכפיל את עצמו בתוך 3 שנים: התחזית האופטימית לתחום החם של וול סטריט
● "בזבוז כספי ציבור": מבקר המדינה בביקורת חריפה על בינוי ומיגון מעונות ראש הממשלה
● פיץ' הותירה את דירוג האשראי של ישראל על כנו, והסתפקה בהורדת התחזית
תוצאה זו נחשבת כרע במיעוטו לתפיסת הצמרת הכלכלית של המדינה. טרם הודעת פיץ', נטו ציפיות האנליסטים בשווקים לכיוון של הורדת דירוג בסיכויים של 60%־70%. החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, נפגש בחודשים האחרונים עם נציגי פיץ' במטה החברה בלונדון, בניסיון למנוע הורדה של הדירוג עצמו, והיה מוכן לחתום מראש על ההחלטה שהתקבלה.
ישראל לא נכנסה לסטטיסטיקה
פיץ' הייתה הראשונה מבין שלוש חברות הדירוג הגדולות להתריע בתחילת מלחמת חרבות ברזל מפני פגיעה אפשרית בדירוג המדינה. בחברה הציבו את הדירוג של ישראל באוקטובר תחת מעקב שלילי (Negative Watch), תהליך שבו מודיעה החברה האם היא מורידה דירוג בתוך שישה חודשים, שמסתיים עכשיו. סטטיסטית, ביותר ממחצית מהמקרים מסתיים המעקב בפגיעה בסטטוס הדירוג, ועל כן התחושה שישראל "יצאה בזול".
אולם, מוקדם עדיין לפתוח את השמפניות. בסקירה שצירפה פיץ' על ישראל תתקשו למצוא מחמאות, אלא בעיקר חוסר ודאות באשר לסיכונים הקיימים במדינה. למעשה, החברה מנמקת את הסרת המעקב השלילי בכך ש"הסיכונים הגיאו־פוליטיים הקשורים למלחמה בעזה נותרו גבוהים וקיים סיכון להסלמה נוספת, אולם החברה סבורה שהסיכונים לפרופיל האשראי התרחבו וייקח זמן רב יותר להעריך את השפעתם, ועל כן החליטה החברה על הסרת המעקב השלילי".
כלומר, בישראל הצליחו להרוויח זמן יקר, אבל החששות של פיץ' עדיין לא התבדו. על פי המתודולוגיה של חברת הדירוג, תחזית שלילית משמעותה בחינה נוספת של הורדת דירוג בפועל בשנתיים הקרובות.
"פוליטיקה פנימית שברירית"
הודעת הדירוג של פיץ' כוללת סקירה עדכנית של הסיכונים הפיסקאליים, הביטחוניים וגם הפוליטיים של ישראל. בחברה מציינים חוסר ודאות סביב "משך המלחמה והסיכון להסלמה אזורית", מודאגים מ"קפיצה ביחס החוב לתוצר בטווח הזמן הקרוב" ואף מצביעים על "פוליטיקה פנימית שברירית" שמוסיפה עוד סימני שאלה באשר לעתיד לבוא.
מקובל לומר שהפרמטר החשוב ביותר עבור משקיעים הוא ודאות. הדבר נכון עוד יותר עבור משקיעים זרים, שרואים בדירוג האשראי של המדינה מעין תו תקן להשקעות בה. המונח "ודאות" מופיע 4 פעמים בדוח הקצר של פיץ'. שלוש מהם בהקשרים חוסר ודאות על עתידה הביטחוני והמאקרו־כלכלי של המדינה, ועוד פעם אחת בה מציינת החברה כי היא עשוייה לנקוט בפעולת דירוג חיובית אם תחול "עלייה ברמת הודאות שיחס החוב לתוצר יחזור לתוואי יורד, לדוגמה כתוצאה מרפורמות פיסקליות".
המלל אינו מחמיא במיוחד, אבל למרות זאת בחרו בפיץ' שלא לנקוט בצעד דירוג משמעותי יותר, והסתפקו בהורדת התחזית לשלילית, בדומה למהלך בו בחרו בסוכנות המתחרה S&P בתחילת המלחמה. זאת, בניגוד לחברת הדירוג השלישית, מודי'ס, שהורידה את הציון של ישראל לראשונה בהיסטוריה, בפברואר האחרון. באוצר מפרשים זאת כהבעת אמון של פיץ' ביכולת של המדינה להתאושש במהירות ממשברים.
מגיע לחשב הכללי רוטנברג ולנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון קרדיט על מאמצי השכנוע וההסברה מול פיץ', אבל בסופו של דבר, היכולת להשפיע על החלטה של חברת דירוג היא מוגבלת. לראייה, קו ההגנה של ישראל לא השתנה משמעותית מול פיץ' בהשוואה למוד'יס, שלא השתכנעו מהטיעונים והורידו את הדירוג לרמה של A2.
אומנם, מאז ההודעה של מוד'יס חלפו חודשיים, שבמהלכן גברה הוודאות במידה מסוימת, עם אישור תקציב המדינה המעודכן לשנת 2024. מנגד, הגזרה הצפונית המשיכה להתחמם ובמקביל נכנסו איומים חדשים על יציבות הקואליציה, כמו חוק הגיוס, ובפיץ' לא מתעלמים מכך: "הקואליציה המקורית יכולה להישאר בשלטון עד למועד הבחירות הבא בחודש אוקטובר 2026, למרות שנדיר שקואליציות מסיימות את מלוא הקדנציה שלהן, ושצפוי שהיא תתמודד עם לחץ להקדים את הבחירות לאור אירועי אוקטובר 2023". החברה מציינת שהחקיקה הקרובה בנושא פטור מגיוס עלולה להתברר שנושא שיפלג את הקואליציה.
עוד מעירים האנליסטים בפיץ' כי "חוסר היציבות של הקואליציה הגבילה את יכולת ההתכנסות הפיסקלית, ותקציב 2024 כולל תקציבים קואליציוניים וזאת למרות הזינוק בגירעון".
במועד הכנסת ישראל לרשימת המעקב, הסבירו בפיץ' כי אם המלחמה ברצועה לא תתלקח לאירוע כלל-אזורי, הדירוג כנראה לא יירד. "נוכח הכלכלה הדינמית בעלת ערך מוסף גבוה ומוכנות המדינה לעימות צבאי והיסטוריה של עמידות בפני עימותים מסוג זה... לא סביר שעימות קצר באופן יחסי, המוגבל בעיקר לרצועת עזה, ישפיע על דירוגה של ישראל", כתבו בפיץ' בתחילת המלחמה.
תשפיע על הסוכנות המתחרה?
סבב הדירוגים הנוכחי של ישראל אמור להסתיים ב־10 במאי, עם פרסום הודעת הדירוג של הסוכנות השלישית, S&P. כעת מדרגת S&P את ישראל בפער של דרגה אחת מעל פיץ' ושתי דרגות מעל מודי'ס. פער רחב שכזה בדירוג של ישראל מעולם לא התקיים, למעט חריגה אחת זמנית שנוצרה בשל עיכוב של אחת הסוכנויות בפרסום הדירוג. סיטואציה זו עלולה להגביר את הלחץ על S&P לצמצם פערים מהמתחרות ולהוריד את הדירוג גם כן. נקודה לאופטימיות ניתן למצוא בתקווה שההחלטה החיובית יחסית של פיץ' תשפיע לטובה גם על הסוכנות המתחרה.