תומכות בזכות ההפלה באוהיו, שהצביעה בעד במשאל עם באוקטובר. גל נגד לפסיקת העליון / צילום: Associated Press, Joe Maiorana
ג'ון זוגבי, סוקר דעת קהל אמריקאי, הוא שטבע את המימרה, "סקרים אינם מדע, הם אמנות", או על כל פנים היה מראשוני משתמשיה. זה היה, אם אינני טועה, סביב הבחירות של 2000, שנת ההתנגשות המפורסמת בין אל גור לג'ורג' בוש הבן, שהוכרעה בפחות מ־600 קולות במדינת פלורידה.
ערב הבחירות שררה הסכמה כמעט מלאה בין הסקרים, שלבוש מובטח ניצחון. סקרים אחדים העמידו אותו ביתרון של 5%-9%. בסופו של דבר הוא הפסיד במניין הקולות הכללי בהפרש של חצי מיליון, וניצח רק בזכות שיטת הבחירות הארכאית של חבר האלקטורים.
● פרשנות | תוכנית ביידן: לצנן את היחסים הבינלאומיים ולנטרל מרעומים במזרח התיכון ובמזרח הרחוק
● פרשנות | אוקראינה מתקשה בשדה הקרב, ובמערב מתווכחים: האם מלחמה כוללת בדרך?
● פרשנות | בדרך אל דונלד טראמפ ואל 1940
זוגבי הזהיר שסקרים באמריקה מצריכים לא רק מדגמים טובים, אלא גם שקלול. זאת אומרת, אין זה מספיק לספור את הקולות הניתנים בסקר לכל מועמד. צריך לחשב את הסבירות שהמרואיין יגיע אל הקלפי. זה נכון בכל מקום, אבל נכון במיוחד בארץ המפורסמת באדישות בוחריה.
בארה"ב יש יום בחירות קבוע, אחת לשנה, והוא משמש לכל מיני צרכים אלקטורליים, ארציים ומקומיים. הוא אינו יום שבתון. אמריקאים ואמריקאיות צריכים לעשות מאמץ להגיע אל הקלפי, ולא פעם הם נאלצים לעמוד בתורים ארוכים, לפעמים במשך שעות, על חשבון זמנם החופשי או במקום לעבוד. בשנים האחרונות גברה הנטייה להצביע באמצעות הדואר, אופציה שאינה קיימת ברוב הארצות, והיא מגדילה כמובן את מספר המצביעים. אבל רוב המצביעים מוסיפים להעדיף את הקלפיות.
השאלה היא מיהם רוב המצביעים. באמריקה אנשים צריכים להירשם כדי להצביע. כמעט רבע מבעלי זכות הבחירה אינם טורחים להירשם. מה מביא אנשים להירשם, או להצביע?
ואף כי כולנו למדנו (מפי ג'יימס קרוויל, יועץ הבחירות המחוספס של ביל קלינטון) כי "זו הכלכלה, טמבל", התברר במרוצת השנים שזו דווקא לא הכלכלה, או לפחות לא רק הכלכלה. מספר גדול מאוד של אמריקאים מצביעים הצבעה רגשית, או הצבעה של זהות קבוצתית.
הבריאות היא לא העיקר
הבה נחשוב על עיר תעשייה שוקעת במדינת אוהיו, שבה אנשים איבדו מקומות עבודה המכבדים את בעליהם בתעשייה הכבדה. ידם אינה משגת לממן את ביטוח הבריאות של ילדיהם. האין זה מובן מאליו שהם יצביעו בעד מועמד המבטיח לתקן את מצב העניינים הזה?
התשובה המדהימה שניתנה באמריקה בתחילת העשור הראשון של המאה הייתה 'לא, תודה'. מצביעים על סף העוני, ללא ביטוח בריאות, העדיפו מועמדים של הימין שהבטיחו להם לפעול נגד הפלות מלאכותיות ונגד נישואים חד־מיניים. זה עבד ב־2004, כשג'ורג' בוש הבן חזר ונבחר בזכות ניצחון לא גדול במדינת אוהיו. ספק אם הוא היה מושג אלמלא נהרו נוצרים ימנים אל הקלפי; והם לא היו נוהרים אלמלא שוכנעו להתגייס נגד הפלות ונגד הומוסקסואלים.
בחצי המאה האחרונה הפלות מילאו תפקיד מרכזי בהתוויה מחדש של מסלולי הפוליטיקה האמריקאית. ההתנגדות המאורגנת להפלות התחילה ב־1973, לאחר שבית המשפט העליון האציל את הגנת החוקה על הפלות בפסיקה שנויה מאוד במחלוקת.
בסיס התמיכה של המפלגה הרפובליקנית התחיל להשתנות לרגל נהירת הימין הנוצרי. מפלגה שהייתה רוב הזמן מתונה, פרגמטית ופלורליסטית התחילה להידחק ימינה. היא הכניסה התנגדות להפלות למצעה, והבטיחה למנות שופטים שמרנים לבית המשפט העליון כדי לשנות את פסיקת 1973.
שוחרות הזכות להפלה הניחו שהגנת בית המשפט העליון תהיה נתונה להן עד אחרית הימים. מה גדולה הייתה טעותן. ב־2022 בית המשפט העליון, עם רוב שמרני מוצק (6 נגד 3), ביטל את פסיקת 1973, והחזיר את ההחלטה לידי כל אחת מ־50 המדינות. הימין הנוצרי ניסה מיד להחמיר את ההגבלות וכמעט לאסור הפלות מעיקרן.
גל הנגד
שיכרון ההצלחה של מתנגדי ההפלות הניב בדיוק מה שהניבה פסיקת בית המשפט לפני 50 שנה: גל נגד. הוא נתן את אותותיו בבחירות לקונגרס, למושלי מדינות ולבתי מחוקקים של מדינות בסתיו 2022. בן לילה נודע לרפובליקנים הפוטנציאל המזיק של החקיקה נגד הפלות. בשבוע שעבר תומך בהפלות ניצח במפתיע בהתמודדות במדינת אלבמה, ב'דרום העמוק', אחת הימניות הדתיות ביותר באמריקה.
זרים יתקשו להאמין לנוכח משברים גלובליים עצומי ממדים, שנשיאות ארה"ב תוכרע על מחלוקת בעניין הפלות. כאשר אנחנו שומעים בוקר וערב מה תעולל עזה לסיכויי ביידן, מוטב להזכיר שבאמריקה רק לעתים רחוקות בחירות מוכרעות על ענייני חוץ.
על השאלה מי יגיעו הפעם לקלפי בהמוניהם, יועצי בחירות רפובליקנים משיבים בחיל ורעדה, "תומכות הפלות". לרפובליקנים יש בעיה היסטורית בגיוס תמיכתן של נשים, בייחוד אלה המתגוררות בפרברים של המעמד הבינוני, בערים קטנות ובינוניות. זה נכון בכל סיבוב בחירות, וזה נכון בכל עניין העומד על הפרק, קל וחומר כאשר העניין הוא נושא קלאסי של זכויות נשים.
הסקרים מראים כמעט שוויון בין טראמפ לביידן, עם יתרון קל של טראמפ בזירה הארצית ויתרון מוחשי הרבה יותר בשש או שבע מדינות מפתח. זה מעמיד את טראמפ בעמדת ניצחון. אבל כאן מגיע תור האמנות־לא־מדע של זוגבי. לפני ארבע שנים נשים החרדות לגורל הזכות להפיל לא ראו את עצמן נאלצות להצביע. הבחירות השנה הן הראשונות לנשיאות מאז 1972, שבהן הפלות אסורות או עלולות להיאסר בחלקים ניכרים של ארה"ב. זה הג'וקר בחפיסת הקלפים הפוליטית.