"הדם של ילדנו יהיה עליכם!": הורי לוחמי אגוז במכתב לדרג הצבאי

מלחמת חרבות ברזל נפתחה בתמרון מרשים בצפון רצועת עזה, שלאחר הפסקת האש הזמנית עבר לדרום הרצועה - אבל בתקופה האחרונה נראה שצה"ל מתבסס במעין בוץ עזתי. הורים של לוחמים ביחידת אגוז מאסו בסיטואציה, וחיברו מכתב שנשלח לשר הביטחון יואב גלנט, הרמטכ"ל רב אלוף הרצי הלוי וקצינים בכירים נוספים, ובו הם לא חוסכים במילים קשות כי "הבנים שלנו נותרו, פחות או יותר, לבדם במערכה כאשר הם מותשים גופנית ונפשית".

● 18 מיליארד דולר ל-50 מטוסים: ארה"ב מתקדמת לעסקת ענק עם ישראל
● "המשמעותי ביותר מאז קאסם סולימאני": כל הפרטים על חיסול הבכיר האיראני בלב סוריה

הורי החיילים ערים לחדשות ויודעים כי למעט הפעילות המפתיעה בבית החולים שיפא בעיר עזה, כבר עבר זמן רב מאז שהצבא נחל הצלחה משמעותית או אפילו הציג יוזמה. לאורך כל ימי התמרון, מי שנמצאים בתוך רצועת עזה - כולל כיום - אלו ילדיהם, לוחמי יחידת אגוז. החיילים שהוכשרו במשך שנה וארבעה חודשים במסלול מפרך כדי שיהפכו ללוחמים משובחים, כאלו שיוזמים, עברו עם השהייה ברצועת עזה למודל חריג שבו הם נמצאים במעין סיטואציה שבין בט"ש (ביטחון שוטף) שמוכר מיהודה ושומרון לבין תמרון קרקעי. כל זאת, כשחדשות לבקרים נשמעים קולות מהנהגת המדינה על נושא התמרון ברפיח, שבפועל לא מתבצע. 

במכתב כותבים ההורים כי הלוחמים "ירודים מאוד מבחינת תזונה, כלכלה, חוזק הגוף וסניטריות. כתוצאה מכך אנו עדים למקרים שמסתיימים בפגיעות קשות עד מאוד בגוף ובנפש. ולמעשה חלק גדול מהיחידה פגוע ופצוע. זו פשוט הפקרות. אין מילה אחרת". ההורים דורשים כי הלוחמים, שלאורך כל ימי התמרון הצטבר משך נוכחותם בהתרעננות בבתים בכ־14 ימים בסך הכל, יוחלפו ויוכלו להתחזק כראוי. "הלוחמים שלנו התנדבו ליחידה מובחרת והם מבינים את צרכי השעה. אנחנו מצפים מכם, המפקדים שלהם, להיות ראויים לחיילים האלה ולראות אותם. לא יתכן שכובד המשימה ייפול רק על החיילים/הילדים שלנו. לצערנו אתם לא נוהגים כלפי הלוחמים באחריות הנדרשת מכם ובכך אתם אחראים ותהיו אחראים לתוצאות הרות הגורל להם אנו עדים. המינימום הנדרש מכם הוא הפעלת שיקול דעת ובדיקת עצמכם לאור ריבוי המקרים של פגיעה בחיילים". 

ההורים שנוקטים בצניעות רבה במכתבם, תוך שמציינים כי הם מייצגים אבות ואמהות מודאגים ללוחמים אך לא את כולם, כותבים במכתבם לבכירים: "אנחנו, ואנחנו בטוחים שגם אתם, מזהים עייפות קשה שמובילה לפגיעה משמעותית ביכולת של הלוחמים כמו גם במוטיבציה שלהם להמשיך ולהילחם. הגיעה העת להוציא אותם מעזה לתקופה משמעותית מאוד ולאפשר להם להתחזק ולהתאושש בגוף ובנפש. אם לא כן, אתם מפקירים אותם. ממש כך. והדם של ילדנו יהיה עליכם!... בנסיבות הקיימות, לא נעמוד מנגד וניתן לילדינו לסכן את חייהם".

"הדשדוש הרב מורגש גם על ידי הלוחמים"

"מהיום הראשון של התמרון הקרקעי, הם בפנים", אומרת לגלובס אם לאחד הלוחמים באגוז. "הם היו בשאטי, ירדו לחאן יונס, יצאו מחאן יונס וחזרו לשם. הבנים מותשים פיזית ומנטלית. קשה מאוד במשך תקופה כה ארוכה להחזיק כשירות שכזו, הם מותשים מכל הבחינות. בחודשיים האחרונים הם מרגישים שלא מכניעים את חמאס ולא מחפשים חטופים. הם לא יודעים מה תפקידם שם. הם לא יכולים להגיב, אבל שומעים דשדוש ללא מטרה ברורה - כשהם מחכים להחלטות הדרג המדיני".

 לוחמי יחידת אגוז בפעילות בעזה / צילום: דובר צה''ל

אב של לוחם אחר מסביר בגילוי לב: "אנחנו הורים של ילדים ביחידה מובחרת. הטמענו בהם ערכים שהביאו אותם עד הלום. זה המקום שממנו אנחנו באים כהורים. אנחנו מכירים צה"ל אחר שיודע להכריע בצורה ברורה, אך מרגישים שלא כך הוא המצב - ורואים שחטיבת הקומנדו היא בין היחידות הסדירות האחרונות שנותרו ברצועה. הדשדוש הרב מורגש גם על ידי הלוחמים. ברור לגמרי שזה לא מצב שצה"ל התכונן אליו".

האב מגדיר את המצב הנוכחי של צה"ל ככלל ואגוז בפרט בתור התבוססות בבוץ. "אגוז לא באים לידי ביטוי כיחידה מובחרת ומעמידים את ילדינו בסכנה רבה. כמעט חצי שנה שהם בלחימה עצימה מאוד, כזו שאני לא יודע אם מישהו אי פעם בצה"ל התנסה בה. הם סוג של שפני ניסיון, וחווים כל מיני תופעות: החל מתזונה בריאה שלא מגיעה אליהם, ועד להגיינה וסניטריה. מקלחות הם לא ראו זמן רב, והכושר הגופני הולך ופוחת, כי הם לא מתאמנים. לכך יש להוסיף את התשישות הנפשית שהינה קשה מנשוא. התרחשו הרבה מאוד אירועים שגבו מחירים כואבים, ואלו גרמו למחירים כואבים ליחידות קטנות שבהן כולם מכירים את כולם. זה מן הסתם פוגע בצורה קשה נפשית".

"שלא נגיע למצב שבו היינו עשרות שנים בלבנון"

האם משתפת כי ביום ששלחו את המכתב, לוחמים היו בשיחת צוות במה שהצבא מכנה "מגנן". כלומר, לא באיתור או בפשיטה. "הם שהו בדירה, נורה טיל נ"ט וצוות שלם נפגע. מזל שהם היו ממושמעים עם אפודים וקסדות, ולא היה אסון גדול יותר. בשכונת חמד (בחאן יונס, דש"א), חיכה מטען בפיר מעלית - ולוחם עוקץ נהרג והיו פצועים קשה. זה שהוציאו אותם לימים ספורים זה לא עוזר, הם כבר שחוקים עד עפר, וזה מסוכן מאוד".

"מאוד היינו רוצים לראות אותם יוצאים להתרעננות משמעותית, לצבור כוחות, להתאושש מכל הבחינות - ולהתכונן לבאות שמי יודע מה יוליד יום?", אומר האב. "צה"ל הגדיר זאת כשנת לחימה, וכיחידת קומנדו מובחרת - אגוז יטלו חלק משמעותי. אין לנו טענות לצבא, אלא הביקורת היא כלפי המדינאים שלא מנחים ליעדים ברורים. עד כאן. הלוחמים פחות יוזמים, יותר פסיביים, תחומים מאוד מבחינת זמן וגזרה - והסכנה גדולה".

הורה נוסף מספר לגלובס כי ההרגשה כהורים היא שאין יד מכוונת שחותרת או שואפת לקראת "היום שאחרי", כפי שהוא מכונה. "במצב כזה", אומר אותו הורה, "כשנמצאים כל כך הרבה זמן בלחימה למעשה מאבדים את הערנות ואת הכשירות המבצעית. כל עוד כיחידת קומנדו הם פעלו והיו יוזמים, המוטיבציה הייתה גבוהה מאוד. היום יש סוג של נרמול המצב, ולמעשה הם לאט לאט הופכים לסוג של 'ברווזים במטווח', וזה מה שקרה בעצם ביום שישי האחרון כאשר מחבל הצליח לירות טיל RPG לבניין בו הם שהו. צה"ל ביצע תמרון עצום וחשוב מאין כמוהו בחודשים האחרונים, אבל הדרג המדיני חייב לשים על השולחן את תוכנית היציאה, על מנת שלא נגיע למצב שבו היינו עשרות שנים בלבנון".

מטעם דובר צה"ל נמסר: "המכתב התקבל ויענה במישרין לפונים. צה"ל מלא הערכה למשפחות הלוחמים על התמיכה בעורף, ער וקשוב לקשיים העולים במכתב. לוחמי צה"ל מצויים מזה חצי שנה במלחמה, ותדירות היציאות נקבעת בהתאם לצורך המבצעי. מפקדי נעשים מרב המאמצים על מנת שכלל הכוחות יצאו להתרעננויות באופן תדיר, מתוך הבנת החשיבות להמשך תפקוד הלוחמים בשדה הקרב. הלוחמים בשטח מקבלים מעטפת לוגיסטית ורפואית מלאה, בכדי לאפשר רציפות תפקודית לאורך זמן. לוחמי עוצבת הקומנדו שנמצאים בחוד החנית הצה״לית, ביצעו מספר התרעננויות, כאשר אחת מהן ארכה כשבוע בשבוע שעבר".