אל''מ ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות במפא''ת / צילום: יונתן בלום
אל"מ ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות במפא"ת, חולש על תקציבי עתק והוביל שיתופי פעולה של משרד הביטחון עם יותר מ-250 סטארט-אפים ● "צריכים לעשות בבינה המלאכותית וברובוטיקה את מה שעשינו בסייבר - לדאוג שנהיה מעצמה עם יתרון מול אויבינו"
"אני הולך לישון וקם בבוקר כשמה שמטריד אותי הוא איך שומרים על העליונות הטכנולוגית של מדינת ישראל. האחריות שלי לא ניתנת לחלוקה או להעברה, והשאיפה היא לצמצם טעויות למינימום האפשרי", אומר אל"מ ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות במפא"ת (המנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון).
לרוב כשחושבים על דמויות ביטחוניסטיות שחולשות על תקציבים של יותר מחצי מיליארד שקל מדמיינים אנשים חמורי סבר. אבל אל"מ וויינגולד הוא קצין חייכן ואחד הכוחות העולים במשרד הביטחון ככלל ובמפא"ת בפרט. התפקיד שלו מקביל ל־Chief Integration Officer בהייטק, והוא מהדמויות הבולטות בהצלחה הגדולה של ראש מפא"ת, ד"ר דני גולד, בהטמעת היכולות של הסטארט־אפים הישראליים במערכת הביטחון. בה בעת ספק אם יש בני 38 רבים שהספיקו לתכנן ולתקצב תוכנית עבודה רב־שנתית כמו של מפא"ת, בהיקף של כ־10 מיליארד דולר.
וויינגולד היה מעורב עמוקות במיזמים אסטרטגיים של משרד הביטחון וצה"ל. לא רק כיפת ברזל, אלא גם קלע דוד, חץ, מל"טים, לוויינים וכן מיירט הלייזר מגן אור, שצפוי להפוך למבצעי בתום השנה הבאה. בד בבד הוא מעורב בשיתוף פעולה עם כ־250 סטארט־אפים, שמפא"ת פועלת להטמיע את מוצריהם בצה"ל - במטרה להרחיב את סל היכולות הטכנולוגיות של מערכת הביטחון.
איך אתה בוחר מה נכון ומתאים מבין המיזמים?
"אני לא חושב שיש נכון או לא נכון, הכול יכול להיות נכון או לא נכון. אנחנו מתייעצים, כי יש במפא"ת אנשים מצוינים, אוטוריטה מקצועית לכל דבר. אף אחד לא חכם כמו כולנו יחד. מה שאחד רואה יכול להיות שאחר מפספס. אין אדם אחד שלפיו יישק דבר. זה סיעור מוחות, ולא במובן הציני".
אתה מוביל מהלך של חיבור מערכת הביטחון לסטארט־אפים ישראליים בהיקף של כ־600 מיליון שקל. איך זה מרגיש?
"זו אחריות אדירה, אין ספק", הוא אומר ואף מוצא לנכון לחלוק שבחים לקולגות. "ההצלחה הגדולה של השנים האחרונות היא של משרד הביטחון כולו שעשה התאמות, פתח את הראש וכולם הפכו לשותפים אמיתיים למטרה של העליונות הטכנולוגית. מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (מיל') אייל זמיר מעורב בכך עמוקות, וכך גם אגפי התקציבים, הכספים והייעוץ המשפטי".
"צריך להגדיל את הפער"
הוא גדל בתל אביב וגר בה גם כיום, וצמח בענף הכדוריד במועדון אס"א (איגוד ספורט אקדמי) תל אביב. ניר ואחיו שיחקו שנים ארוכות במחלקות הילדים והנוער של המועדון. בהמשך למד לתואר ראשון בכלכלה וניהול במכללה למינהל וסיים בהצטיינות והמשיך לתואר שני במדעי הניהול באוניברסיטת תל אביב.
הוא נשוי לשני, שהוא מציין כי יש לה חלק משמעותי בהצלחתו, ואב לשלושה ילדים. ב־7 באוקטובר הוא היה אמור לטוס בשעות הערב לחו"ל. "זו הייתה שבת חג, אבל בתוך שעה וחצי־שעתיים החמ"ל של מפא"ת פעל באופן כמעט מלא", הוא מספר. "מנקודת המבט שלי ראיתי איך כולם יודעים את מקומם מבלי שנדרש להוריד פקודות והנחיות. אפילו לא הספיקו להתקשר לאנשים, והם הגיעו בעצמם. יתרה מכך, ככל שחלפו השעות הגיעו יותר. זה מעיד על העוצמות של עם ישראל. כשתדרכתי את האנשים שלי, מצאתי לנכון לעמוד על ההבדל בין הציטוט המפורסם של וינסטון צ'רצ'יל 'מעולם לא חבו רבים כל כך, הרבה כל כך, למעטים כל כך' למצב היום: 'מעולם לא חבו רבים כל כך, הרבה כל כך, לרבים כל כך'. עם ישראל כולו עמד כחומה בצורה ועוצמתית".
האם ישראל היא עדיין חזית הטכנולוגיה העולמית?
"כן, אבל צריך להגדיל את הפער, צריך פער גדול יותר. אנחנו צריכים לעשות בבינה המלאכותית וברובוטיקה את מה שעשינו בסייבר, לדאוג שנהיה מעצמה עם יתרון מול אויבינו. כפי שמנכ"ל משרד הביטחון אמר ומוביל: אנחנו צריכים להיות מעצמת בינה מלאכותית בשיתוף הרובוטיקה ואוטונומיה. רובוטים משולבים בינה מלאכותית אלה המקומות שנגיע אליהם".
מהם האתגרים הכי משמעותיים שחווית בקריירה?
"מה שמעניין תמיד הוא איך גורמים לתקציבים להגיע למקומות הנכונים ולייצר ביטחון. זה קרה גם בכיפת ברזל, שבה הייתה עבודה משותפת עם האמריקאים לאחר שהמערכת הייתה בשלה. השתתפתי בסיבובי התקציב התוספתי למנהלת חומה להגנה מפני טילים. במבצע צוק איתן הגשנו בקשה לסיוע חירום לצורך רכש מיירטים. כיום העולם דורש פתרונות מהירים מאוד, ואנחנו נדרשים לצמצם פערים בהתאם לצורך המבצעי באופן מיידי. זה מתקשר גם לרעיון המסדר של ראש מפא"ת להבאת העושר של הסטארט־אפ ניישן והחדשנות הישראלית. מטפחים חברות ישראליות, כמו Xtend, רובוטיקאן, Spear ועוד רבות, שהתוצרים שלהן חשובים לביטחון מדינת ישראל".
כפי שאל"מ וויינגולד מציין, הסטארט־אפים הקטנים הולכים וצוברים מסה קריטית. כיום, בניגוד לעבר, התעשייה הביטחונית הישראלית לא מסתכמת רק בחברות הביטחוניות הגדולות - אלביט, התעשייה האווירית ורפאל. "יש גם את תומר, שנותרה מהמכירה של תעש לאלביט. יש בישראל אקוסיסטם של סטאטרט־אפים שהם לעיתים דואליים, שבהובלת ד"ר גולד אנחנו פועלים בשמונה השנים האחרונות לממש אותו יותר ויותר. זה בולט בבינה המלאכותית, ברובוטיקה, בקוונטים, בתקשורת. ככלל, המו"פ כחול־לבן חיוני לטובת הרחבת העצמאות שלנו מול כל אמברגו אם וכאשר יבוא. זו דירקטיבה ברורה של מנכ"ל משרד הביטחון הנוכחי וגם קודמיו".
כיום, במלחמה, משתמש צה"ל בתוצרים של כ־100 סטארט־אפים שונים, שסופקו דרך מפא"ת. "כל החברות עושות עבודה נהדרת ומגיעות משליחות, ציונות והגנת הבית והמולדת. במלחמה נדרשנו כל המדינה לגייס את כל הכוחות כדי לנצח, להחזיר את החטופים ולהשיב את ההרתעה. רוצים שישראלים יוכלו לחיות בשקט גם בצפון ובדרום".
דמות חריגה בענף הביטחוני
וויינגולד עובד צמוד תחת גולד, ראש מפא"ת ומפתח כיפת ברזל, ורואה בו כמנטור. "דני הוא אדם עם חזון ענק, עם רעיונות שלא רק משנים שדה קרב, מערכה ומלחמה, אלא מצב שלם של מדינה, או לדעתי האישית את האנושות. הוא אחד האנשים החכמים ביותר שיצא לי לפגוש ויותר מזה הוא אדם מדהים, נעים, נגיש, ומבחינתי זו זכות גדולה לשרת תחתיו. כל שיחה איתו היא בית ספר שלם".
אתה קם בבוקר עם רעב?
"הרעב הולך וגדל כי בכל יום לומדים עוד. אנחנו בעולם דינמי והתפקיד של היום הוא לא התפקיד שללפני חמש שנים, וגם לא זה של עוד חמש שנים.זה נותן המון רעב ורצון לרוץ כמה שיותר מהר".
מה עוד היית רוצה להספיק?
"לא הגענו למצב שבו במדינת ישראל הקטנה כולם יודעים מי זו מפא"ת ומה משמעותה לביטחון המדינה. כשכל המוחות המצוינים במדינה עובדים יחד, אפשר לחולל ניסים ונפלאות. אלה דברים שקורים כשדוחקים אותנו לקיר כמו במלחמה או בקבלת החלטה לאומית. בדיוק כפי שהפכנו למעצמת סייבר".
במסגרת אותה פעילות להגברת המודעות אל"מ וויינגולד הפך לדמות חריגה בנוף הענף הביטחוני הישראלי: הוא בעל עמוד לינקדאין פעיל מאוד, שבו הוא מרבה להסביר על התעשייה הביטחונית הישראלית, טכנולוגיה דו־שימושית (אזרחית וצבאית), חדשנות, דיפ־טק, בינה מלאכותית ורובוטיקה. הוא חושף כיצד הרעיון נולד: "ד"ר גולד חשב כיצד נגיע לסטארט־אפים וחשבנו על הרשתות החברתיות. מרגע שנכנסתי לתפקיד הנוכחי ואף מעט קודם לכן רצינו במפא"ת למפות את התהליכים שיכולים להפוך אותנו למרכז לאומי, כזה שהמיזמים יזרמו אליו, ולא בצורה בודדת. הבנו שחייבים שיכירו את מפא"ת. הרשתות החברתיות הן תווך מעניין לזרימת מידע רב. אנחנו עושים זאת בלינקדאין שנוחה כרשת מקצועית, אבל גם מתרחבים לפייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק. בכל אחד מהמקרים אנחנו עושים את המיטב כדי להתאים את התוכן הנדרש בסיוע גדול של אגף הדוברות של המשרד".
איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשר שנים?
"מאחר שכל אחד בצבא מתישהו משתחרר, אני שואף להיות בעמדה ניהולית בכירה, במגזר הפרטי או הציבורי, נותן ערך למדינת ישראל. אני שואף לראות את עצמי במשרות ניהול כמו CEO או CFO בעולם הפיננסיים או באזורים טכנולוגיים יותר ובפרט Health-Tech. רפואה, ביולוגיה ותרופות הם אזורים שהרחבתי בתיכון, וכקריירה שנייה - זה יכול מאוד לעניין אותי. לשלב טכנולוגיה, קדמה ולעשות טוב".