אחרי שנים בזירה הפוליטית עו"ד רחל גור עברה לעשייה ציבורית ● כסמנכ"לית לובי 99 היא יזמה רפורמה ביבוא ואת מס הסוכר (שבוטל): "בהתחלה אנשים צחקו אבל יצרנו שינוי תודעה"
"בסגר הראשון של הקורונה היה לחץ אדיר עם המון מובטלים", מספרת עו"ד רחל גור, סמנכ"לית לובי 99. "הלכתי לממונה על התקינה דאז, ועשינו לובי כדי להקל את היבוא של שלושה מוצרי צריכה בסיסיים: חיתולים, נוזלי כביסה וסבון כלים. סך הכול ביקשנו להעביר אותם מקבוצת המוצרים עם הבדיקות המחמירות ביותר לקבוצה השנייה בחומרתה, אבל גלגלו אותי מכל המדרגות. והנה אנחנו עכשיו, ארבע שנים לאחר מכן, ויש שינוי גדול בגישה. אני מאמינה שנסתכל אחורה ונראה שזו הייתה נקודת מפנה".
לובי 99 הוא ארגון ללא מטרות רווח שפועל כדי לקדם אינטרסים של הציבור באמצעות שתדלנות פוליטית, ומתמקד בנושאים כלכליים־חברתיים. בין הצעדים שקידם: ביטול הפטור ממע״מ על הזמנת חבילות מחו״ל ששוויין עד 75$, בלימה של ״חוק המתנות״, קידום של חוק הבנקאות המאפשר הודעה על סיום הטבה בנקאית. הארגון הוקם בשנת 2015 בידי יאיר (יאיא) פינק ועו"ד לינור דויטש. גור משמשת בו כסמנכ"לית תחום לובי.
נושא בולט נוסף שהעסיק את הארגון היה מס הסוכר שהוטל ב־2022, ומאז בוטל "למרות מאמצים גדולים שהשקענו, אבל אני רואה את זה כהצלחה כי זה לווה בשינוי תודעה אדיר בחברה הכללית והחרדית. הסברתי שפחית קולה דומה יותר לסיגריה מאשר לשוקולד, וזה לא מותרות, אלא נזק. בהתחלה אנשים צחקו, אבל היום זה מתקבל כעובדה".
"התגלמות יפה של השוק החופשי"
גור גדלה במשפחה אמריקאית. היא גרה בישראל עד גיל 4, ואז עברה לארה"ב עד גיל 17. "גרתי בבית דתי חרד"לי, ויצאתי בשאלה והתגייסתי. הייתי כנראה היחידה מהאולפנה שהתגייסה לצה"ל", היא מספרת. "אחרי כך שקלתי לחזור לארה"ב והתקבלתי למיטב האוניברסיטאות, אך בסוף החלטתי ללמוד משפטים ברייכמן. בהתחלה בעיקר רציתי לעשות כסף, ולכן התמחיתי באחד המשרדים הגדולים במסחרי והייטק, שעסק במיזוגים, רכש וגיוסי הון. אבל היה לי משעמם ברמה שקשה לתאר. לא הצלחתי להשאיר את העיניים פתוחות".
לאחר לידת בנה הבכור היא עשתה את המעבר הראשון לזירה הציבורית. גור נעשתה לעוזרת החקיקה של ח"כ זאב אלקין כיו"ר הקואליציה בין 2011 ל־2019. "התחלתי וחצי שנה אחר כך פרצה המחאה החברתית. עבדתי על מפוני גוש קטיף, חמישה חוקים בתחום הזה שהקיפו מיליארדי שקלים, וחוק החרם. עסקתי בעיקר בחקיקה ממשלתית ובניסיון לוודא שעמדת הממשלה והקואליציה כפי שהיא באה לידי ביטוי בוועדת שרים, מיושמת בפועל. הייתי גם יועצת החקיקה הפרטית של אלקין, אבל הרוב היה ריכוז הקואליציה. הייתי איתו בארבעה משרדים: החוץ, הקליטה, הגנת הסביבה וירושלים, כמו גם בוועדת חוץ וביטחון".
אבל גור מספרת כי גם שם היה חסר משהו. "מה שעניין אותי באמת זה התחום הכלכלי", היא אומרת. "אז ב־2019 יצאתי לחופשת לידה עם הילד האחרון, והחלטתי לעשות משהו שונה, והצטרפתי ללובי 99.
"זו הייתה החלטה מדהימה", נזכרת גור. "אני אוהבת את העצמאות בלובי. יש הצבעות ובוחרים, ואין תורמים גדולים. זו התגלמות יפה של השוק החופשי, כי אף אחד לא מחויב לתת לנו שקל, ובכל חודש בוחרים בנו מחדש. יש לנו כ־12 אלף חברים, ואלה מספרים גדולים מאוד במונחים ישראליים.
"המעבר היה חלק, כי הכרתי את צוות הכנסת והממשלה ואופי העבודה דומה, בסוף צריך ללמוד נושאים ולשנות ולהזיז ולתקן. הכרתי את התחום המדיני וראיתי את העולם בפרספקטיבה משפטית. הבנתי שאלות תקציביות, אבל לתאר מבנים כלכליים לא ידעתי. למדתי בלובי ממיטב הכלכלנים שעבדו איתי ותחתיי. המעבר היה מרתק".
איפה את רואה את עצמך בעוד עשור?
"לפני אוקטובר הייתי משרטטת תוכנית, אבל המלחמה טרפה את הקלפים. אני כבר לא מתכננת קדימה. אני רוצה להגדיל ולהצמיח את הלובי. אני מקבלת באופן יומי דברים חשובים, שאני יודעת שלמרות הגדילה הניכרת מארבעה ל־20 עובדים, עדיין אין לנו מספיק כוח אדם להגיע אליהם".