אינה ברוורמן, מייסדת אקו ווייב פאוור, רצתה לחולל שינוי בתחום האנרגיה, אך לא היו לה אמצעים - אלא שאז הדביקה יזם בחלום ● היום היא אחרי הנפקה והסכם עם חברת החשמל
שבועיים לפני שהכור הגרעיני בצ'רנוביל התפוצץ, אי שם בשנת 1986, נולדה באוקראינה אינה ברוורמן. "הייתי אחת מהתינוקות שנפגעו בשל הפיצוץ, חוויתי ממש מוות קליני", היא מספרת. אמא שלה, שהייתה אחות, הנשימה אותה והצילה את חייה, אך הסיפור הזה נשמע שוב ושוב בארוחות שישי ובמפגשים משפחתיים. "גדלתי עם התחושה שקיבלתי הזדמנות שנייה בחיים ואני חייבת לעשות עם זה משהו טוב".
כשהייתה בת 4, עלתה ברוורמן עם משפחה ארצה ועברה להתגורר בעכו. כשגדלה היא בחרה ללמוד מדעי המדינה וספרות אנגלית באוניברסיטת חיפה מתוך מחשבה שאפיקים אלה יאפשרו לה לעשות משהו טוב ומועיל. "כשסיימתי את הלימודים התפלאתי מאוד שלא היה תור של פוליטיקאים שמחכים להעסיק אותי", היא מתבדחת, "לאחר מכן העבודה הראשונה שמצאתי הייתה בתור מתרגמת".
בשלב הזה ברוורמן עברה לתל אביב, שם גם נחשפה לעולם של האנרגיות המתחדשות. לדבריה, בעוד אנרגיה סולארית מוכרת לכולם, הפקת חשמל מגלי ים לא הייתה נפוצה. "הרבה מאוד חברות רצו לייצר אותה, אבל לא משנה כמה כסף, קשרים וידע טכנולוגי היה להן, הן לא הצליחו למצוא פתרון. הייתי אז בת 24, הסתקרנתי מהעולם הזה, ואמרתי לעצמי, טוב, אין לי כסף, אין לי קשרים ואין לי רקע טכנולוגי - אז אולי אני הבנאדם המושלם למצוא את הפתרון".
היא החליטה לחקור לעומק את הנושא וגילתה כי כל החברות שמנסות להפיק אנרגיה מהים מקימות את המצופים שלהן בלב הים. "99% מהחברות פעלו באופן הזה ושמו את כל הציוד בתוך המצופים. זה מאוד יקר, וגם רוב התחנות לא שרדו בגלל הסופות שיש בלב ים. חשבתי על רעיון: לחבר מצופים למבנים קיימים בשוברי גלים. כלומר, במקום להיות בלב ים, לחבר את הציוד למבנה קיים. זה פותר הרבה בעיות".
אז רעיון היה, אבל לברוורמן לא היו את האמצעים הנדרשים. "הבנתי שאין לי את המימון ליישם את הרעיון, אז אפילו קצת ויתרתי עליו. אמרתי לעצמי שזה פשוט לא ריאלי. אבל אחרי זמן מסוים, כשהייתי באירוע בהרצליה, התיישב לידי אדם ושאל אותי במה אני מתעניינת. אמרתי, בייצור חשמל מגלים.
"מתברר שאותו אדם הוא יזם סדרתי, דיוויד לב שמו, שהרוויח הרבה כסף באקזיט והתחיל להשקיע בכל מיני פרויקטים, שקשורים בין היתר לייצור חשמל מהים. גילינו שיש לנו עניין משותף, הוא התלהב ואמר לי להכין תוכנית עסקית ולדבר איתו. בסוף הוא גם השקיע מיליון דולר והקמנו ב־2011 את אקו ווייב פאוור".
"תחום עם פוטנציאל עצום"
מבחינת ברוורמן, הדרך רצופה ברגעים מכוננים. "באוגוסט האחרון פתחנו, לראשונה בהיסטוריה של ישראל, תחנה לייצור אנרגיה מגלי הים בנמל יפו. זו הפעם הראשונה שחברת החשמל חתמה על הסכם רכישה עם חברה מהסוג שלנו. נוסף על כך, חתמנו לאחרונה על הקמת תחנה בלוס אנג'לס, יחד עם חברת הגז 'של', שמשקיעה בנו". לכל זה גם אפשר לצרף את הנפקת החברה בנאסד"ק שטוקהולם ב־2019, ואת ההנפקה ב־2021 בנאסד"ק ניו יורק.
לאחרונה שהתה ברוורמן בניו יורק ובמסגרת אירוע באו"ם, לרגל יום האישה הבינלאומי, נמנתה עם 16 נשים שתמונות שלהן הוצגו כדי לספר על ענפים מגוונים שעוברים התפתחות משמעותית. "עם המתיחות המקומית מול האו"ם בתקופה הנוכחית, זה לא עניין של מה בכך ששמו תמונה של ישראלית", היא אומרת.
ומה הלאה? איפה תהיי עוד עשור?
"הייתי רוצה שתחום החשמל מגלי הים יהפוך לגדול ומסחרי, כמו רוח ואנרגיה סולארית. הוא התחיל את תהליך ההתמסחרות שלו אחרי טכנולוגיות אחרות, אז אני מאמינה שבעשור הקרוב יש פוטנציאל משמעותי להתחיל להקים תחנות כאלו בכל עיר חופית, כמו תל אביב. בסוף שוברי הגלים שאנחנו מתחברים אליהם הם לא איזה מבנה נדל"ן יוקרתי. אז במקום שסתם יהיה שם שובר גלים, אפשר להשמיש אותו לייצור של אנרגיה ירוקה".