אילון לוי, דובר במערך ההסברה הלאומי / צילום: יונתן בלום
אילון לוי, דובר במערך ההסברה הלאומי לשעבר, הפך בחודשים הראשונים של המלחמה לכוכב של ההסברה הישראלית בעולם: "זה הרגיש לפעמים כמו חוויה חוץ-גופית" ● בראיון הוא חושף את האמת על הרמת הגבות שנעשתה לוויראלית והזניקה אותו למעמד של סלב, וגם מדבר על הציוץ שהוביל להשעייתו: "בדיעבד מצטער עליו"
עד סוף נובמבר 2023 הדובר לשעבר במערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, אילון לוי כבר נתן 150 ראיונות לתקשורת הזרה, ומשך תשומת לב כדובר רהוט, אינטליגנטי ובעל אנגלית מצוחצחת. אלא שאז הגיעה "פרשת הגבות", שבן רגע הזניקה אותו למעמד "כוכב" והוא התקשה לצאת מהבית מבלי שמישהו יצביע עליו או יבקש סלפי ("עם גבות"). למי שבמקרה פספס: זה קרה כשמגישת סקיי ניוז הבריטי קיי ברלי שאלה אותו אם העובדה שישראל מוכנה לשחרר 150 אסירים פלסטינים תמורת 50 חטופים מסמנת שהיא חושבת שחיי פלסטינים שווים פחות. לוי הגיב בהרמת גבות דרמטית - שהפכה לתופעת אינטרנט. פניו הפכו "מם" שרץ ברשתות, והקטע ששיתף בחשבון הטוויטר שלו בלבד, צבר 16 מיליון צפיות.
"האינסטגרם והטוויטר התפוצצו (מספר העוקבים של לוי בטוויטר גדל פי שמונה, ל־190 אלף, ובאינסטגרם, שבקושי היה פעיל, יש לו כיום 230 אלף עוקבים - ה"ו). באתי לדברר את ישראל במלחמה, לתת שירות, ולפתע התלוו לזה כל הסממנים של סלב", הוא מספר, "כולל דמות ב'ארץ נהדרת' ואנשים שהתחפשו לאיילון לוי בפורים".
בשיחה עמו לוי חושף שהרמת הגבות המפורסמת לא הייתה "תגובה טבעית וספונטנית". הוא מספר כי "תוך כדי שברלי שאלה את השאלה, אמרתי לעצמי: לאן היא חותרת? לא, די, באמת? לשם היא הולכת? ואז עניתי לעצמי: יש פה רגע זהב, כשהיא תסיים, תעשה פרצוף. תחזיק את זה. זה רגע לטלוויזיה".
מתוך מחשבה שזה יביא עוד קהל?
"ברור, ידעתי שיש פה קטע שאני רוצה שיהיו לו חיים גם אחרי השידור. ירדתי משידור, חתכתי את הקטע, שמתי כתוביות והעליתי לטוויטר. ידעתי שזה יעורר הדים, אבל לא חשבתי שבתוך 48 שעות הקטע הזה יקבל פי שניים יותר צפיות בטוויטר מאשר מספר אזרחי ישראל".
איך אתה מבין את זה?
"הראיון הזה משך כל כך הרבה תשומת לב, כי לפעמים כישראלים יש לנו תחושה שלא משנה מה נעשה, מה נגיד, תמיד יהיה מי שיעשה מזה סלט וסלטות באוויר כדי לעוות את הסיטואציה. הרי, אם ישראל מוכנה לשחרר אסירים מסוכנים כדי לקבל בחזרה ילדים בשבי, ואיכשהו זו עדות לכך שאנחנו לא הומניים, שמשהו לא בסדר איתנו - אז זו ההמחשה הכי חזקה של התפיסה הזאת".
אי פעם חשבת שאנשים יתחפשו בפורים לאילון לוי?
"אם היית מראה לי לפני שנה צילומי מסך עם הדמות שלי מ'ארץ נהדרת' ואומרת לי - תסביר איך האירועים התגלגלו לכדי הנקודה הזאת, לא הייתי יודע להסביר לך. הרבה אנשים שואלים אותי: איך אתה מתמודד נפשית עם הלחץ? אני מקבל איומי מוות בטוויטר. קוראים לי שם 'הגבלס של עזה'. מבחינתם אני התועמלן מספר אחת של ישראל. הכול כל כך מוזר, שזה מרגיש לפעמים כמו חוויה חוץ־גופית".
עוד בהיותו בתפקיד, לוי גם השיק פודקאסט מצליח משלו, Israel: State of a Nation, שבו הוא מראיין חוקרים ופוליטיקאים מכל העולם לגבי ההתבוננות שלהם על המלחמה והסכסוך.
באחרונה הוא הושעה מתפקידו במערך ההסברה בעקבות תגובה שכתב לציוץ של שר החוץ הבריטי דיוויד קמרון. לאור זאת הודיע לוי על עזיבה לטובת דרך עצמאית, אך לזה עוד נגיע.
החיידק הציוני שמנע חיים בורגניים בלונדון
לוי (32) נולד וגדל בלונדון להורים ישראלים, "שטמנו בי את הבאג הציוני הזה", כדבריו. אחרי שלמד באוניברסיטאות העילית של בריטניה, אוקספורד וקיימברידג', לתארים ראשון ושני (פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה ויחסים בינלאומיים, בהתאמה), התלבט לגבי המשך דרכו. "יכולתי לעשות הסבה ללימודי משפטים ולחיות חיים שלווים ובורגניים בלונדון. אבל סיימתי את התואר בקיץ 2014, בעיצומה של מלחמת צוק איתן, וסביב המלחמה הייתה התעוררות אדירה של אנטישמיות בחו"ל - מבוא למה שאנחנו חווים עכשיו. אמרתי לעצמי: אני הולך עם הלב ועולה לארץ. עליתי על מטוס ביום האחרון של צוק איתן. בתוך 12 שעות מהנחיתה כבר הייתי בבקו"ם". לוי שירת במפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים.
בשנים 2023-2021 היה היועץ לתקשורת זרה לנשיא המדינה, ובחודשים שעד פרוץ המלחמה הנוכחית הוא עסק בעיקר בתרגום ספרי עיון מעברית לאנגלית.
ב־7 באוקטובר הוא עוד היה מחוץ ללופ ההסברה, אבל מהר מאוד גויס למשימה. "כשהתחילו האזעקות הייתי במיטה ורצתי למקלט עם כל השכנים. הם חשבו שיש לי מידע על מה שקורה, כי עבדתי בתקשורת. לא היה לי מושג". אחרי עוד כמה ימים שבהם הכין אוכל לחיילים, לוי החליט להתרכז במה שהוא הכי טוב בו. "לקחתי כמה ספרים, שמתי על שולחן האוכל בסלון, ועליהם הנחתי את הלפטופ. צייצתי בטוויטר: שלום, אני יועץ לשעבר לנשיא ישראל, אני יכול להתראיין בתקשורת. וכך זה התחיל".
כעבור כמה ימים לוי כבר צורף למערך ההסברה במשרד ראש הממשלה בידי מארק רגב, שגריר ישראל בבריטניה לשעבר. עם פרוץ המלחמה רגב גויס בעצמו לתפקיד שמילא בעבר: דובר ראש הממשלה לתקשורת הזרה ("הערצתי את מארק עוד כילד, הוא מורי ורבי").
מתי הרגשת שהנרטיב בתקשורת הבינלאומית מתחיל לפנות נגד ישראל?
"נקודת המפנה הגיעה כשהתחילה הכניסה הקרקעית של צה"ל לרצועה. בימים הראשונים למלחמה העולם עוד היה מזועזע והייתה כלפינו סימפטיה".
כששאלתי על מאחורי הקלעים של פעילותו, לוי תיאר מנגנון משומן שנשען במידה לא מבוטלת על קבוצת מתנדבים שגייס, ומלווים אותו גם כעת, במיזם העצמאי שבו הוא מעורב בתחום ההסברה. "החלטנו להגדיר מחדש את תפקיד הדובר, לא לחכות שיפנו אלינו לראיונות, אלא להיות יוזמתיים. בכל יום ערכנו מסיבת עיתונאים ששודרה בכל הערוצים המרכזיים - BBC, סקיי ניוז ואחרים. מלבד הפודקאסט, שהוא גם מצולם, אנחנו מייצרים סרטונים ומפיצים בסושיאל. כתבים אוהבים לקבל מידע בטוויטר, אז החלטנו שאני גם אצייץ. ציוצים שלי צוטטו בניו יורק טיימס ובוושינטון פוסט".
הכול היה בתיאום עם מערך ההסברה או שפעלת על דעת עצמך?
"כל מה שצייצתי אפשר היה לצטט כתגובה רשמית של ממשלת ישראל, ולכן נהגתי בזהירות. הציוצים לא שיקפו דעה אישית, אלא נתונים ועמדות רשמיות. לא הייתי צריך לאשר כל ציוץ וציוץ, אבל יכולתי להתייעץ. ככלל הרבה מהעבודה שלי הייתה עצמאית".
"ההסברה היא חלק מזירת הקרב"
בוא נדבר על פרשת ההשעיה ממערך ההסברה. שר החוץ של בריטניה וראש הממשלה לשעבר, דיוויד קמרון צייץ שהוא מעודד את ישראל להכניס עוד משאיות עם ציוד הומניטרי לעזה. בתגובה כתבת שאין בעיה עם כמויות הסיוע שנכנסות לרצועה. מה קרה שם?
"נאמר לי שהתקבלה תלונה ממשרד החוץ הבריטי על כך שדובר מצייץ ישירות לשר החוץ. כמו כן, הם ביקשו להבין אם מדובר בעמדה רשמית של ישראל. להבנתי, הכעס היה על הפרה קטנה של הפרוטוקול הדיפלומטי, במובן זה שהגבתי ישירות לשר החוץ. זה היה הטריגר שבגללו הושעיתי מפעילות. אחרי שבמשך שלושה שבועות לא חזרו אליי, הודעתי שאני עוזב. הקמנו מערך הסברה עצמאי שפועל בשיתוף פעולה עם משרד התפוצות (עד כה גייס המערך כ־150 אלף דולר בתרומות וקיבל עוד 150 אלף דולר ממשרד התפוצות - ה"ו)".
אתה מצטער על הציוץ ההוא?
"אם הציוץ באמת היה הסיבה להשעיה, אז בדיעבד עדיף שלא היה. אבל הוא שיקף את עמדות ומדיניות הממשלה".
היית שותף להפגנות נגד המהפכה המשפטית. אתה חושב שיש קשר בין העובדה הזאת לבין ההשעיה?
"אני לא יודע. אני מכיר את הדיווח של כתבת ערוץ 12 דפנה ליאל מסוף מרץ על ששרה נתניהו ביקשה להזיז אותי מהתפקיד. מעבר לזה, אין לי מידע נוסף".
מה דעתך על שער האקונומיסט מלפני כחודש שבו רואים את דגל ישראל מאובק, על רקע הריסות בעזה, עם הכיתוב "ישראל לבדה". זה כישלון הסברתי או מדיני?
"זה שער קשה מאוד. אני לא רואה בזה כישלון של הסברה, כי העובדה שהלחץ הבינלאומי המסיבי עלינו מתחיל רק עכשיו, חצי שנה לתוך המלחמה - זו בעיניי דווקא הצלחה אדירה להסברה הישראלית.
"היו גם פיגועים הסברתיים", מוסיף לוי."הייתי במסע הסברה בלונדון, ותוך כדי ראיון ב-BBC הוצג מאחוריי ציטוט של ניסים ואטורי, סגן יו"ר הכנסת, שלפיו צריך למחוק את עזה. מה אני אמור להגיד חוץ מזה שואטורי לא מקבל החלטות במדינה, ואוסיף - וטוב שכך. כשהשר עמיחי אליהו קורא להטיל פצצת אטום על עזה - זה מייצר נזק אדיר. המאבק ההסברתי הוא חד־משמעית חלק מזירת הקרב, והוא קשור בקשר אינטימי לתמיכה הדיפלומטית בנו".
להיכנס לפוליטיקה זו אופציה?
"אני לא רואה את עצמי עושה את זה, עסק מלוכלך. אולי יום אחד אחשוב על זה, כשיהיה לי שיער לבן וארגיש שיש לי מה לתרום. אבל קטונתי. זה לא מקומי".
ממשרד ראש הממשלה לא התקבלה תגובה עד למועד סגירת הגיליון.