גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אוניברסיטאות היוקרה באמריקה והכלי שהפך אותן למפלצות פיננסיות

בזכות שילוב של חוקי מס מיוחדים ומדיניות השקעות אגרסיבית, אוניברסיטאות רבות בארה"ב נעשו עשירות יותר מכמה וכמה מדינות ● הקרנות שלהן, הכוללות כספי תרומות והכנסות מהשקעות, ניצבות כעת בלב פעילותן, וממוסדות חינוך נטו הן נהיו משקיעות־על בקרנות גידור ובנדל"ן ● ומי לא נהנה מזה? הסטודנטים שזקוקים לסיוע ● חלק ראשון

אוניברסיטת הרווארד. מימון פדרלי של 676 מיליון דולר ב־2023 / צילום: Reuters, Jessica Rinaldi
אוניברסיטת הרווארד. מימון פדרלי של 676 מיליון דולר ב־2023 / צילום: Reuters, Jessica Rinaldi

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com. בטוויטר @ChananSteinhart

כמעט כל קוראינו שמעו על אוניברסיטת הרווארד. מעטים שמעו על אוניברסיטת וויליאם אנד מארי. אבל אם הם היו מבקרים באמריקה לפני 200 שנה, הם היו מגלים שתי יריבות צמודות. הרווארד נוסדה בשנת 1636, האוניברסיטה הראשונה באמריקה, ואילו וויליאם אנד מרי נוסדה רק ב־1693 והייתה השנייה, אך זו צמחה חיש מהר להיות מוסד עוצמתי. ממוקמת בווירג'יניה, אז מדינה מרכזית, אם לא החשובה שבקולוניות הבריטיות, היא הפכה במהירות למרכז חינוכי לדמויות המוכרות ביותר בהיסטוריה האמריקאית. עם בוגריה נמנו הנשיאים ג'פרסון, מחבר מגילת העצמאות, וג'יימס מונרו, מ"דוקטרינת מונרו". בין תלמידיה נכללו עוד עשרות בעלי תפקידים בכירים בעת לידת האומה, כולל ארבעה מחותמי מגילת העצמאות ו־16 מחברי הקונגרס הקונטיננטלי.

פרשנות | מבעלת ברית לאיום: כך התהפך היחס של מדינות אירופה לישראל
באירופה הזהירו מהצטמקות האוכלוסייה, ואז הנתונים הראו שהמצב אפילו חמור יותר

"אבי האומה" האמריקאית ג'ורג וושינגטון כיהן כנשיאה הראשון. כך, ולא לחינם, היא זכתה לכינוי "אגודת הבוגרים (Alma Mater) של האומה". כיום האוניברסיטה מדורגת מספר 53 בלבד, הרחק מאחרי מוסדות כמו האוניברסיטה של וויסקונסין, אוהיו סטייט יוניברסיטי והאוניברסיטה של פלורידה. שיעור המתקבלים אליה עומד על 33% אף ששכר הלימוד נמוך בכ־60% מאשר בהרווארד, המדורגת במקום הראשון בדירוג הפופולרי של יו אס ניוז; שיעור המתקבלים אליה הוא 3% בלבד.

טיפוח היתרות בקרנות הפך למדיניות מרכזית

האוניברסיטאות הגדולות והיוקרתיות באמריקה גדלו עם השנים להיות מפלצות פיננסיות. שילוב של חוקי מס מיוחדים, הפוטרים את הכנסותיהן ממסים וכן מאפשרים לרוב לתורמים לנכותם כהוצאה, יחד עם מדיניות השקעות אגרסיבית בעשורים של התנפחות בועת הנכסים בעידן הפיאט, הפכו רבות מהם לעשירות יותר מכמה וכמה מדינות. בקופת החיסכון של הרווארד, למשל, יש יותר כסף מאשר התל"ג של ירדן, או אוגנדה, או עוד תשעים מדינות אחרות.

קופות החיסכון של האוניברסיטאות מכונות Endowments, ובתרגום פשוט לעברית משהו כמו קופת או קרן התרומות. וזו אינה קרן לשעת חירום, אלא הצטברות של תרומות והכנסות מהשקעות פיננסיות של נכסיהן השונים. נכון לסוף 2021 עמד השווי הנכסי של הכספים שהצטברו בקרנות שכאלה באוניברסיטאות בארה"ב על 927 מיליארד דולר. בסוף 2023, ל־15 האוניברסיטאות העשירות באמריקה היה בממוצע 22 מיליארד דולר כל אחת בקרנות. בראש הרשימה צועדת אוניברסיטת הרווארד, שרגילה להוביל, עם 51 מיליארד דולר בקרן ה"אינדומנט" שלה, אחריה צועדת אוניברסיטת ייל עם 41 מיליארד, שלישית ממוקמת סטנפורד עם 36 מיליארד. סוגרת את רשימת 15 העשירות אוניברסיטת קורנל, עם כמעט 10 מיליארד דולר.

מאז סוף שנות התשעים החלו האוניברסיטאות להשקיע את היתרות הללו בקרנות גידור ובנדל"ן. הן הרוויחו בממוצע בשנים 2021־2003 החזר שנתי של 8%־9% נטו, מעבר לאינפלציה, כך על פי מידע פומבי שאספו החוקרים ז'ק אברהמס וג'וליה ברמן. מחקר אחר מצא כי 50 הקרנות הגדולות גדלו ב־4.31% במונחים ריאליים, קרי בניכוי האינפלציה, מתחילת המאה. הואיל וברוב האוניברסיטאות, הכנסות ההוניות הללו היו גדולות בהרבה מהמשיכות, הקרנות הלכו וטפחו.

רוב האוניברסיטאות משתמשות בשנה, כחלק מתקציבן, ב־4%־5.5% מהיתרה בקרן כזאת, ללא קשר להכנסות הקרן. הרווארד, למשל, קיבלה בשנת 2021 תרומות חדשות של 541 מיליון דולר, ובנוסף צברה רווחי הון של 11 מיליארד דולר על נכסיה הקיימים בקרן. אך האוניברסיטה משכה מקרן האינדוואמנט רק 2 מיליארד דולר לטובת תקציבה השוטף.

עם הזמן, טיפוח היתרות בקרנות הפך למדיניות מרכזית של המוסדות. בשנות מיתון כלכלי העדיפו האוניברסיטאות לקצץ בהוצאות מאשר לגעת בקרנות, ובשנים של פריחה כלכלית דווקא להעלות בחדות את שכר הלימוד. בנסיבות אלו לא יפלא כי האוניברסיטאות הגדולות והעשירות משלמות למנהלי הכספים שלהן יותר מאשר הן מוציאות לסיוע לכל הסטודנטים הנזקקים יחדיו. כך רכשו המוסדות את הכינוי "קרנות גידור עם כמה כיתות לימוד בצידן".

אך לא רק נדבנים ובוגרים אמריקאיים העתירו על האוניברסיטאות כספים. בין 2014 ל־2019 קטאר, סעודיה ואיחוד האמירויות תרמו לפחות 4.4 מיליארד דולר לאוניברסיטאות בארה"ב. יחד עם מדינות מזרח תיכוניות אחרות, סך תרומות אלה עבר רף של 5 מיליארד דולר. חמש המקבלות הגדולות היו אוניברסיטת קרנגי מלון, עם 1.4 מיליארד דולר, קורנל עם 1.2 מיליארד דולר, הרווארד עם 894 מיליון, MIT עם 859 מיליון ואוניברסיטת טקסס A&M עם קצת מעל 500 מיליון דולר. וגם הממשלה הפדרלית בתורמים: סך כל המימון הפדרלי לאוניברסיטת הרווארד, למשל, עמד בשנה שעברה על 676 מיליון דולר. שפע הכספים לא הפריע לה לקבוע את שכר הלימוד הממוצע לשנת 2022-2023 על מעל 57 אלף דולר. בתוספת מגורים ואוכל עלתה שנת לימודים במוסד 76,763 דולר. זאת לעומת ממוצע של 53,430 דולר בבתי ספר פרטיים אחרים.

עם הגידול הפנומנלי בהיקפי הקרנות, המסתכמות כיום במעל 850 מיליארד דולר לכל האוניברסיטאות המדווחות בארה"ב, הפכו המוסדות הללו למשקיעי נדל"ן מהגדולים באמריקה. כך בשנה שעברה השקיעה האוניברסיטה של קליפורניה, מערכת ההשכלה הגבוהה הציבורית הגדולה בעולם, 4 מיליארד דולר בקרן הנדל"ן של בלקסטון. אוניברסיטאות אחרות, כמו ג'ורג'יה טק ואוניברסיטת טקסס, יצרו שותפויות עם קבלנים ומפתחי פרויקטי נדל"ן גדולים למגורים ומסחר לשוק הפרטי.

רוב הסטודנטים מסיימים את התואר עם הלוואות

אך בעוד האוניברסיטאות מתעשרות והולכות, שכר שכר הלימוד מכביד את העול על הסטודנטים. על פי דו"ח של education data, שכר הלימוד הכולל במוסדות ציבוריים להשכלה גבוהה עלה בממוצע מאז תחילת המאה ה־21 ועד 2022 בכ־179%, לעומת עלייה של 70% בלבד במדד. במוסדות הפרטיים עלה שכר הלימוד הכולל ב־124%. על פי המרכז הלאומי לסטטיסטיקה בחינוך, עמד שכר הלימוד לשנה בשנת 1970-71 באוניברסיטה ציבורית לסטודנט מקומי על 394 דולר, או בהתאמה למדד לשנת 2020, סך של 2,517 דולר. מנגד שכר הלימוד בפועל לשנת הלימודים 2020־2021 טיפס ל־10,560. באוניברסיטאות הפרטיות עמד שכה"ל בשנה זו על 1,706 דולר או 10,902 בדולרים של 2020, בפועל הוא גדל ל־37,650 דולר בממוצע בשנת 2020.

במונחי שכר עבודה הפערים אף גדולים יותר. בשנת 1970 עמד שכר המינימום הפדרלי, אזור ההשתכרות של סטודנט, על 1.6 דולר לשעה. מה שהצריך 246 שעות עבודה, או 5 שעות בשבוע, כדי לכסות את שכר הלימוד. בשנת 2020-2021 היה שכר המינימום הפדרלי 7.25 דולר לשעה, ולפיכך נדרשו 1457 שעות עבודה לכסות את שכר הלימוד השנתי, 28 שעות בשבוע. בנסיבות אלה לא פלא כי חובות הסטודנטים העמיקו. נכון לסוף 2023 הסתכמו ההלוואות לסטודנטים בארה"ב ב־1.75 טריליון דולר, מעל 92% מהחוב הוא לממשלה הפדרלית. מספר בעלי חוב זה עומד על מעל 44 מיליון איש, עם ממוצע חוב של כ־30 אלף דולר לאדם. החוב גדל בקצב מהיר: בשנת 2006 עמד סך החוב על כמעט 500 מיליארד דולר, פחות משליש מהיקפו היום. גם מספר הנזקקים לאשראי זה גדל בהתמדה. בשנת הלימודים 2020־2021, מרבית הסטודנטים, 54%, סיימו את לימודיהם עם הלוואת סטודנט.

לא חלקו את הצמיחה עם התלמידים הנזקקים

שכר הלימוד גדל בחדות, האוניברסיטאות התעשרו מאוד, אך לא הסיוע שהן מעניקות לסטודנטים הנזקקים. מחקר שעסק ב"השפעת קרנות האידומנט על העזרה הכלכלית לסטודנטים, היקף הקבלה לאוניברסיטה ומבנה גוף הסטודנטים", שפרסם באוגוסט 2022 הנכון הלאומי למחקר כלכלי (NBER) הגיע למסקנה כי "אין שום הוכחה שאוניברסיטאות שקרנות האינדוומנט שלהן גדלו, במקביל הרחיבו את מספר הסטודנטים אצלהם, כלומר אפשרו לעוד אנשים גישה לחינוך גבוה. הן גם לא הקטינו את שכר הלימוד או את התשלומים למגורים ולאוכל. וכן לא הגדילו את מספר הסטודנטים המקבלים עזרה פיננסית, ורק בשיעור צנוע מאד הגדילו את היקף הסיוע לאלה שמקבלים אותו". זה נכון גם לגבי תלמידי השנה הראשונה, "כלומר הן לא מגדילות את הגישה להשכלה לתלמידים מהשכבות החלשות".

לעומת זאת, "אוניברסיטאות עם גידול בקרנות האינדוומנט משפרות משמעותית את הדירוג שלהן בדו"ח הדירוגים המקובל ביותר באמריקה (U.S. News and World Report)… לסיכום, אוניברסיטאות אינן משתמשות בעושר הגדל להרחבה הנגישות ללימודים… אלא לפעולות המגדילות את הדירוג שלהן, מה שהופך אותן לעוד יותר סלקטיביות…עובדות אלו חשובות במיוחד נוכח משטר המס היחודי והמועדף שיש לקרנות אלה".

אם לא די שהסיוע לא גדל שעה ששכר הלימוד עולה, כשכבר ניתן סיוע, הוא מפלה באופן בוטה בין קבוצות נזקקות שונות. כך למשל מקבלים השחורים וההיספנים הנזקקים כשלושת רבעי מהסיוע, אף שהם מהווים יחד מחצית מהאוכלוסייה שמתחת לקו העוני באמריקה.

מה אפוא עושות האוניברסיטאות עם כל העושר הנצבר הזה? למה הפכו מוסדות של ידע, לימוד וחקר? והאם כל זה, בימים של קדמה טכנולוגית ועבודה מרחוק, יביא למהפכה שתהפוך מוסדות יוקרה אלה עם הזמן, לגירסאות מודרניות של אוניברסיטת וויליאם אנד מרי? על כך בכתבה הבאה.

עוד כתבות

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקלים ויותר ● משבר כוח האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

התחום המפתיע שזכה להשקעות של חצי מיליארד שקל

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם, ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

הפגנת תמיכה בעם האיראני במינכן, אתמול / צילום: ap, Ebrahim Noroozi

בנו של השאה קרא: "להתערב צבאית"; הפגנות ענק באירופה ובצפון אמריקה

הפגנות ענק לתמיכה בעם האיראני גם בצפון אמריקה: עשרות אלפים בלוס אנג'לס, סן דייגו וטורונטו ● מוקדם יותר נערכה הפגנת ענק במינכן ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● צה"ל תקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של בנק אוף אמריקה

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של בנק אוף אמריקה ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקאים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ● דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● שר החוץ האמריקאי רוביו: "הנשיא טראמפ מעדיף להגיע לעסקה עם איראן, אך זה קשה מאוד" ● עדכונים שוטפים

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות