גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אוניברסיטאות היוקרה באמריקה והכלי שהפך אותן למפלצות פיננסיות

בזכות שילוב של חוקי מס מיוחדים ומדיניות השקעות אגרסיבית, אוניברסיטאות רבות בארה"ב נעשו עשירות יותר מכמה וכמה מדינות ● הקרנות שלהן, הכוללות כספי תרומות והכנסות מהשקעות, ניצבות כעת בלב פעילותן, וממוסדות חינוך נטו הן נהיו משקיעות־על בקרנות גידור ובנדל"ן ● ומי לא נהנה מזה? הסטודנטים שזקוקים לסיוע ● חלק ראשון

אוניברסיטת הרווארד. מימון פדרלי של 676 מיליון דולר ב־2023 / צילום: Reuters, Jessica Rinaldi
אוניברסיטת הרווארד. מימון פדרלי של 676 מיליון דולר ב־2023 / צילום: Reuters, Jessica Rinaldi

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com. בטוויטר @ChananSteinhart 

כמעט כל קוראינו שמעו על אוניברסיטת הרווארד. מעטים שמעו על אוניברסיטת וויליאם אנד מארי. אבל אם הם היו מבקרים באמריקה לפני 200 שנה, הם היו מגלים שתי יריבות צמודות. הרווארד נוסדה בשנת 1636, האוניברסיטה הראשונה באמריקה, ואילו וויליאם אנד מרי נוסדה רק ב־1693 והייתה השנייה, אך זו צמחה חיש מהר להיות מוסד עוצמתי. ממוקמת בווירג'יניה, אז מדינה מרכזית, אם לא החשובה שבקולוניות הבריטיות, היא הפכה במהירות למרכז חינוכי לדמויות המוכרות ביותר בהיסטוריה האמריקאית. עם בוגריה נמנו הנשיאים ג'פרסון, מחבר מגילת העצמאות, וג'יימס מונרו, מ"דוקטרינת מונרו". בין תלמידיה נכללו עוד עשרות בעלי תפקידים בכירים בעת לידת האומה, כולל ארבעה מחותמי מגילת העצמאות ו־16 מחברי הקונגרס הקונטיננטלי.

פרשנות | מבעלת ברית לאיום: כך התהפך היחס של מדינות אירופה לישראל
באירופה הזהירו מהצטמקות האוכלוסייה, ואז הנתונים הראו שהמצב אפילו חמור יותר

"אבי האומה" האמריקאית ג'ורג וושינגטון כיהן כנשיאה הראשון. כך, ולא לחינם, היא זכתה לכינוי "אגודת הבוגרים (Alma Mater) של האומה". כיום האוניברסיטה מדורגת מספר 53 בלבד, הרחק מאחרי מוסדות כמו האוניברסיטה של וויסקונסין, אוהיו סטייט יוניברסיטי והאוניברסיטה של פלורידה. שיעור המתקבלים אליה עומד על 33% אף ששכר הלימוד נמוך בכ־60% מאשר בהרווארד, המדורגת במקום הראשון בדירוג הפופולרי של יו אס ניוז; שיעור המתקבלים אליה הוא 3% בלבד.

טיפוח היתרות בקרנות הפך למדיניות מרכזית

האוניברסיטאות הגדולות והיוקרתיות באמריקה גדלו עם השנים להיות מפלצות פיננסיות. שילוב של חוקי מס מיוחדים, הפוטרים את הכנסותיהן ממסים וכן מאפשרים לרוב לתורמים לנכותם כהוצאה, יחד עם מדיניות השקעות אגרסיבית בעשורים של התנפחות בועת הנכסים בעידן הפיאט, הפכו רבות מהם לעשירות יותר מכמה וכמה מדינות. בקופת החיסכון של הרווארד, למשל, יש יותר כסף מאשר התל"ג של ירדן, או אוגנדה, או עוד תשעים מדינות אחרות.

קופות החיסכון של האוניברסיטאות מכונות Endowments, ובתרגום פשוט לעברית משהו כמו קופת או קרן התרומות. וזו אינה קרן לשעת חירום, אלא הצטברות של תרומות והכנסות מהשקעות פיננסיות של נכסיהן השונים. נכון לסוף 2021 עמד השווי הנכסי של הכספים שהצטברו בקרנות שכאלה באוניברסיטאות בארה"ב על 927 מיליארד דולר. בסוף 2023, ל־15 האוניברסיטאות העשירות באמריקה היה בממוצע 22 מיליארד דולר כל אחת בקרנות. בראש הרשימה צועדת אוניברסיטת הרווארד, שרגילה להוביל, עם 51 מיליארד דולר בקרן ה"אינדומנט" שלה, אחריה צועדת אוניברסיטת ייל עם 41 מיליארד, שלישית ממוקמת סטנפורד עם 36 מיליארד. סוגרת את רשימת 15 העשירות אוניברסיטת קורנל, עם כמעט 10 מיליארד דולר.

מאז סוף שנות התשעים החלו האוניברסיטאות להשקיע את היתרות הללו בקרנות גידור ובנדל"ן. הן הרוויחו בממוצע בשנים 2021־2003 החזר שנתי של 8%־9% נטו, מעבר לאינפלציה, כך על פי מידע פומבי שאספו החוקרים ז'ק אברהמס וג'וליה ברמן. מחקר אחר מצא כי 50 הקרנות הגדולות גדלו ב־4.31% במונחים ריאליים, קרי בניכוי האינפלציה, מתחילת המאה. הואיל וברוב האוניברסיטאות, הכנסות ההוניות הללו היו גדולות בהרבה מהמשיכות, הקרנות הלכו וטפחו.

רוב האוניברסיטאות משתמשות בשנה, כחלק מתקציבן, ב־4%־5.5% מהיתרה בקרן כזאת, ללא קשר להכנסות הקרן. הרווארד, למשל, קיבלה בשנת 2021 תרומות חדשות של 541 מיליון דולר, ובנוסף צברה רווחי הון של 11 מיליארד דולר על נכסיה הקיימים בקרן. אך האוניברסיטה משכה מקרן האינדוואמנט רק 2 מיליארד דולר לטובת תקציבה השוטף.

עם הזמן, טיפוח היתרות בקרנות הפך למדיניות מרכזית של המוסדות. בשנות מיתון כלכלי העדיפו האוניברסיטאות לקצץ בהוצאות מאשר לגעת בקרנות, ובשנים של פריחה כלכלית דווקא להעלות בחדות את שכר הלימוד. בנסיבות אלו לא יפלא כי האוניברסיטאות הגדולות והעשירות משלמות למנהלי הכספים שלהן יותר מאשר הן מוציאות לסיוע לכל הסטודנטים הנזקקים יחדיו. כך רכשו המוסדות את הכינוי "קרנות גידור עם כמה כיתות לימוד בצידן".

אך לא רק נדבנים ובוגרים אמריקאיים העתירו על האוניברסיטאות כספים. בין 2014 ל־2019 קטאר, סעודיה ואיחוד האמירויות תרמו לפחות 4.4 מיליארד דולר לאוניברסיטאות בארה"ב. יחד עם מדינות מזרח תיכוניות אחרות, סך תרומות אלה עבר רף של 5 מיליארד דולר. חמש המקבלות הגדולות היו אוניברסיטת קרנגי מלון, עם 1.4 מיליארד דולר, קורנל עם 1.2 מיליארד דולר, הרווארד עם 894 מיליון, MIT עם 859 מיליון ואוניברסיטת טקסס A&M עם קצת מעל 500 מיליון דולר. וגם הממשלה הפדרלית בתורמים: סך כל המימון הפדרלי לאוניברסיטת הרווארד, למשל, עמד בשנה שעברה על 676 מיליון דולר. שפע הכספים לא הפריע לה לקבוע את שכר הלימוד הממוצע לשנת 2022-2023 על מעל 57 אלף דולר. בתוספת מגורים ואוכל עלתה שנת לימודים במוסד 76,763 דולר. זאת לעומת ממוצע של 53,430 דולר בבתי ספר פרטיים אחרים.

עם הגידול הפנומנלי בהיקפי הקרנות, המסתכמות כיום במעל 850 מיליארד דולר לכל האוניברסיטאות המדווחות בארה"ב, הפכו המוסדות הללו למשקיעי נדל"ן מהגדולים באמריקה. כך בשנה שעברה השקיעה האוניברסיטה של קליפורניה, מערכת ההשכלה הגבוהה הציבורית הגדולה בעולם, 4 מיליארד דולר בקרן הנדל"ן של בלקסטון. אוניברסיטאות אחרות, כמו ג'ורג'יה טק ואוניברסיטת טקסס, יצרו שותפויות עם קבלנים ומפתחי פרויקטי נדל"ן גדולים למגורים ומסחר לשוק הפרטי.

רוב הסטודנטים מסיימים את התואר עם הלוואות

אך בעוד האוניברסיטאות מתעשרות והולכות, שכר שכר הלימוד מכביד את העול על הסטודנטים. על פי דו"ח של education data, שכר הלימוד הכולל במוסדות ציבוריים להשכלה גבוהה עלה בממוצע מאז תחילת המאה ה־21 ועד 2022 בכ־179%, לעומת עלייה של 70% בלבד במדד. במוסדות הפרטיים עלה שכר הלימוד הכולל ב־124%. על פי המרכז הלאומי לסטטיסטיקה בחינוך, עמד שכר הלימוד לשנה בשנת 1970-71 באוניברסיטה ציבורית לסטודנט מקומי על 394 דולר, או בהתאמה למדד לשנת 2020, סך של 2,517 דולר. מנגד שכר הלימוד בפועל לשנת הלימודים 2020־2021 טיפס ל־10,560. באוניברסיטאות הפרטיות עמד שכה"ל בשנה זו על 1,706 דולר או 10,902 בדולרים של 2020, בפועל הוא גדל ל־37,650 דולר בממוצע בשנת 2020.

במונחי שכר עבודה הפערים אף גדולים יותר. בשנת 1970 עמד שכר המינימום הפדרלי, אזור ההשתכרות של סטודנט, על 1.6 דולר לשעה. מה שהצריך 246 שעות עבודה, או 5 שעות בשבוע, כדי לכסות את שכר הלימוד. בשנת 2020-2021 היה שכר המינימום הפדרלי 7.25 דולר לשעה, ולפיכך נדרשו 1457 שעות עבודה לכסות את שכר הלימוד השנתי, 28 שעות בשבוע. בנסיבות אלה לא פלא כי חובות הסטודנטים העמיקו. נכון לסוף 2023 הסתכמו ההלוואות לסטודנטים בארה"ב ב־1.75 טריליון דולר, מעל 92% מהחוב הוא לממשלה הפדרלית. מספר בעלי חוב זה עומד על מעל 44 מיליון איש, עם ממוצע חוב של כ־30 אלף דולר לאדם. החוב גדל בקצב מהיר: בשנת 2006 עמד סך החוב על כמעט 500 מיליארד דולר, פחות משליש מהיקפו היום. גם מספר הנזקקים לאשראי זה גדל בהתמדה. בשנת הלימודים 2020־2021, מרבית הסטודנטים, 54%, סיימו את לימודיהם עם הלוואת סטודנט.

לא חלקו את הצמיחה עם התלמידים הנזקקים

שכר הלימוד גדל בחדות, האוניברסיטאות התעשרו מאוד, אך לא הסיוע שהן מעניקות לסטודנטים הנזקקים. מחקר שעסק ב"השפעת קרנות האידומנט על העזרה הכלכלית לסטודנטים, היקף הקבלה לאוניברסיטה ומבנה גוף הסטודנטים", שפרסם באוגוסט 2022 הנכון הלאומי למחקר כלכלי (NBER) הגיע למסקנה כי "אין שום הוכחה שאוניברסיטאות שקרנות האינדוומנט שלהן גדלו, במקביל הרחיבו את מספר הסטודנטים אצלהם, כלומר אפשרו לעוד אנשים גישה לחינוך גבוה. הן גם לא הקטינו את שכר הלימוד או את התשלומים למגורים ולאוכל. וכן לא הגדילו את מספר הסטודנטים המקבלים עזרה פיננסית, ורק בשיעור צנוע מאד הגדילו את היקף הסיוע לאלה שמקבלים אותו". זה נכון גם לגבי תלמידי השנה הראשונה, "כלומר הן לא מגדילות את הגישה להשכלה לתלמידים מהשכבות החלשות".

לעומת זאת, "אוניברסיטאות עם גידול בקרנות האינדוומנט משפרות משמעותית את הדירוג שלהן בדו"ח הדירוגים המקובל ביותר באמריקה (U.S. News and World Report)… לסיכום, אוניברסיטאות אינן משתמשות בעושר הגדל להרחבה הנגישות ללימודים… אלא לפעולות המגדילות את הדירוג שלהן, מה שהופך אותן לעוד יותר סלקטיביות…עובדות אלו חשובות במיוחד נוכח משטר המס היחודי והמועדף שיש לקרנות אלה".

אם לא די שהסיוע לא גדל שעה ששכר הלימוד עולה, כשכבר ניתן סיוע, הוא מפלה באופן בוטה בין קבוצות נזקקות שונות. כך למשל מקבלים השחורים וההיספנים הנזקקים כשלושת רבעי מהסיוע, אף שהם מהווים יחד מחצית מהאוכלוסייה שמתחת לקו העוני באמריקה.

מה אפוא עושות האוניברסיטאות עם כל העושר הנצבר הזה? למה הפכו מוסדות של ידע, לימוד וחקר? והאם כל זה, בימים של קדמה טכנולוגית ועבודה מרחוק, יביא למהפכה שתהפוך מוסדות יוקרה אלה עם הזמן, לגירסאות מודרניות של אוניברסיטת וויליאם אנד מרי? על כך בכתבה הבאה.

עוד כתבות

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהימה את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית טרונג מיי לאן הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל"ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

למה הצבאות של מדינות ערב כל כך לא יעילים?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מה גורם לצבאות של מדינות הערביות להיות לא יעילים, הבסיס הסודי של איראן וסיפורה של ניצלות שואה שהייתה בקיבוץ מפלסים ב-7 באוקטובר ● כותרות העיתונים בעולם 

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

תוך פחות משנה ועם רייטינג מדשדש: אור צלקובניק עוזב את חדשות 13

צלקובניק הוא המנכ"ל הרביעי שעוזב את חברת החדשות בחמש שנים ● המהלך נובע ככל הנראה בשל חוסר הסכמתו לבצע קיצוצים בכוח־האדם ובשל פערים גדולים בינו לבין כתבים בחברה

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום