גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך נחלצים מפקק? החוקרת שמצאה תשובות במקום מפתיע

פרופ' חגית מסר–ירון, לשעבר סגנית יו"ר המל"ג, זכתה לאחרונה ב"פרס נובל של הנדסת חשמל" על פיתוח שיטה חדשה לחיזוי מזג אוויר, בעזרת אנטנות ● "אולי היינו יכולים להציל את הזוג שטבע בשיטפון בת"א", היא אומרת בראיון לגלובס, ומסבירה למה הטכנולוגיה עדיין לא פרצה מסחרית

פרופ' חגית מסר־ירון / צילום: עמרי ירון
פרופ' חגית מסר־ירון / צילום: עמרי ירון

אם השם פרופ' חגית מסר־ירון מוכר לכם, זה כנראה מהתקופה שבה היא הייתה ראש המל"ג או האוניברסיטה הפתוחה, אבל לפני שבועיים היא קיבלה הכרה דווקא על העבודה המדעית שלה, כשזכתה במדליית ה-IEEE, האגודה המקצועית הגדולה בעולם להנדסת חשמל. אות זה נחשב "פרס הנובל" של הנדסת החשמל.

מסר-ירון קיבלה את הפרס עבור תחום מדעי חדש לגמרי שפיתחה בהנדסת חשמל: חישת מזג אוויר מאותות תקשורת סלולרית. למדע הזה יש פוטנציאל להקפיץ קדימה את כל תחום הניטור והחיזוי של מזג האוויר, עד לרמה שנוכל לדעת אם מחר בבוקר עומד לרדת גשם אצלנו ברחוב, ומתי. זהו מידע קריטי לניהול חקלאות, ניתוב עומסי תנועה, היערכות למשבר האקלים ומניעת תאונות.

הרעיון של מסר להשתמש באותות התקשורת שמקיפים אותנו בעשורים האחרונים מכל כיוון כדי להפיק מהם מידע נוסף תפס לא רק בתחום שלה. אז מדוע אנחנו עדיין נסחבים עם מטרייה דווקא בימים שאין בה צורך?

הבכיר ברפאל שחושף: מתי מערכת קרני הלייזר ליירוט טילים תהיה מבצעית

איך האנשים הכי משכילים באמריקה נופלים לשקרים אנטישמיים?

לאסוף מידע מהרצפה

"ב-2005, כל מהנדס תקשורת הכיר את הגרף הזה שמראה כיצד גשם, שלג או ערפל משפיעים על איכות הסיגנל, אבל אני אמרתי בואו נסתכל עליו הפוך", אומרת מסר־ירון. מה אם במקום לנסות לצפות איך מזג האוויר ישפיע על האות שלנו, היינו מנתחים את איכות התקשורת בין אנטנות סלולריות ומסיקים ממנה מה מזג האוויר?

ודאי תגידו, אנחנו יודעים מה מזג האוויר, צריך רק להסתכל החוצה, האתגר הוא בניבוי. ובכן, לא מדויק. המידע הקיים על מזג האוויר מוגבל בהשוואה למידע שניתן להפיק בשיטה שפיתחו מסר־ירון וממשיכי דרכה לאורך השנים. וכאשר יש הרבה יותר מידע, ברזולוציה גבוהה יותר, אפשר לדבר על יישומים שלא היו קיימים בעבר. המאמר הראשון של מסר־ירון וצוותה בנושא היה כה פורץ דרך, שהוא פורסם בכתב העת Science וזכה לתהודה בתקשורת העולמית.

"עד פיתוח הטכנולוגיה שלנו, מדידה של גשם בוצעה באמצעות מדי גשם - מעין כוסות שאוספות מים, המפוזרות באופן נקודתי", אומרת מסר-ירון. "בארץ יש אולי 500 מדי גשם, לעומת כעשרת אלפים אנטנות סלולריות".

יש כיום חלופות לאותן כוסות מדידה, אבל הן לא מספקות. "חלופה אחת היא מכ"מ מזג האוויר, שנחשב יחסית אמין, אבל בישראל היה רק אחד שבקושי כיסה את כל הארץ, ופעם הוא התקלקל ובמשך חודשים לא פעל. ויש לווייני מזג אוויר, אבל הם רואים מרחוק, ואין להם רזולוציה טובה - לא בזמן ולא במרחב. לעומת זאת, אנטנות הסלולר מכסות את רוב המדינות בצפיפות עצומה, וזה ממש מידע שאנחנו אוספים מהרצפה. הוא תמיד היה קיים, בעצם מאז המצאת התקשורת האלקטרומגנטית".

ככל שהמידע טוב יותר ומרובה יותר, כך גם יכולת הניבוי טובה יותר. "אנשי מזג אוויר קיטרו במשך שנים שאין מספיק מדידות, וכשאין מדידות אז גם אין תובנות. בלי דאטה אין ביג דאטה, ואז אין AI", אומרת מסר־ירון.

נקודת עיוורון בעיר

השיטה שפיתחה מסר־ירון מודדת את התקשורת בין אנטנות הסלולר, לא בין הטלפון לאנטנה. "התקשורת הזאת נעשית בתדרים שמאוד רגישים לגשם, ללחות ולכמות החמצן באוויר", היא מסבירה. התשובה לשאלה איזה מרכיב במזג האוויר הוביל לשינוי באותות טמונה בניתוח מתמטי מורכב של השינוי באות לאורך זמן, וכך אפשר להבחין בין גשם, שלג, ערפל ועוד.

מהם היישומים האפשריים של הטכנולוגיה?
"קודם כול, אפשר להוסיף אותה למידע מהמכ"מ כדי לשפר את הדיוק שלו. בישראל עדיין לא עושים את זה, אף שהצענו לשירות המטאורולוגי לשתף פעולה מהיום הראשון. חשבנו שישראל יכולה להוביל את התחום הזה בעולם. אבל לא אדבר פה על כל הבירוקרטיה שנתקלנו בה. בהולנד, לדוגמה, השירות המטאורולוגי כן משתמש במידע הזה. אנחנו נותנים חיווי לא רק על גשם אלא גם על לחות וערפל וטל, ואפילו זיהום אוויר.

"בנוסף, יש מקומות שבהם אין כיסוי של מכ"מ אבל יש בהם תקשורת סלולרית. דווקא במדינות מסוימות באפריקה, שבה יש חשיבות למידע על משקעים כי לפעמים יש מחסור במים ולפעמים יש שיטפונות מסוכנים, אין היום מדידה מוצלחת של מזג האוויר".

בשנים האחרונות פיתחו מסר־ירון ואנשי הצוות שלה כלים להפקת המידע גם מתקשורת לוויינית, ולא רק סלולרית. "וזה אומר שבכל תחנת דלק נידחת במקום נידח שבה הניחו טלפון לווייני רק כדי שיוכלו לשלם באשראי, אפשר לדעת מה כמות הגשם שירד בתחנה הזאת וסביבתה".

באופן מפתיע אולי, גם ערים הן נקודות עיוורון בכל הנוגע למדידת מזג האוויר כיום. "מכ"מים ולוויינים לא כל כך טובים במדידה של מה שקורה בתוך העיר.

"נהוג לומר על ערים שיש להן מזג אוויר משלהן. צפיפות הבנייה והתנועה מובילה לכך שמה שקורה בעיר מבחינת מזג האוויר לא בהכרח דומה למה שנמדד בסביבתה. אנחנו דווקא יכולים לראות מצוין מה קורה בעיר עצמה. בעיר אנחנו מוקפים באותות אלקטרומגנטיים ברמה שאם היה להם צבע, לא היינו רואים סביבנו כלום. אז אמרנו, בואו נשתמש בהם".

התשובות שבאנטנות סלולריות / צילום: Shutterstock

אילו יישומים ייחודיים יכולים להיות למדידה מדויקת של מזג אוויר בסביבה עירונית?
"כשהתרחשו השיטפונות בתל אביב, שבהם טבע הזוג במרתף, חשבתי בצער שאפשר היה להשתמש במערכת כדי להזהיר מפני שיטפונות. לאורך זמן אפשר למפות שיטפונות מקומיים כדי לתכנן מערכות ניקוז טובות יותר בעיר, ואפילו כדי שתוכלי לדעת אם להשקות היום גינה ציבורית מסוימת. אפשר גם לשפר את התנועה בעיר בימים גשומים מאוד".

חוק שימור הנאחס

במחקר משותף עם אוניברסיטת קולומביה, מסר־ירון מתחברת חזרה לשורשים ולהשפעה ההפוכה של מזג האוויר על התקשורת. "למדנו כל כך הרבה על השפעות הגשם על התדר, שאנחנו יכולים לנבא מה יעשה מזג אוויר לתקשורת, ואם אנחנו מחברים את זה עם ניבוי מזג האוויר עצמו, אנחנו יכולים להתריע מתי תקשורת עומדת להשתבש בגלל מזג האוויר, ולהציע לחברות הסלולר היכן ומתי לתגבר אותה.

"למשל, במקרה של מכוניות אוטונומיות. הרי לא נוכל להרשות לעצמנו שהתקשורת שלהן תשתבש בגלל גשם. אנחנו נוכל לומר לרשת המנהלת את המכוניות האוטונומיות 'בתא הסלולרי הזה התחיל גשם, אז כדאי להגביר את התקשורת לכל המכוניות בסביבתו'".

ואנחנו עדיין לא בסוף הרעיונות ליישומים. "פרסמנו מאמר לא מזמן, שבו השתמשנו ביכולות האלה כדי לחקור נדידת ציפורים", מספרת מסר-ירון.

"כשלהקת ציפורים עוברת בין שתי אנטנות, היא יוצרת הפרעה, ומניתוח הסיגנל אפשר לראות את כמות הציפורים והמיקום שלהן. זה חשוב לתחום התעופה, למניעה של התנגשויות ציפורים במטוסים או מגדלי פיקוח, אבל זה מעניין גם בשביל הידע לשמו, ההבנה של דפוסי נדידת הציפורים".

מסר-ירון רואה במחקר שלה תרומה רחבה שחורגת מתחום העיסוק שלה. "אני חושבת שלרעיון שלנו הייתה תרומה לכל התחום המעניין של ניתוח אופורטוניסטי של נתונים שקיימים ממילא, כולל נתונים מהטלפון, שהיו יש בו המון חיישנים ואפשר להשתמש בהם לתחומים כמו ניטור צפיפות אוכלוסיה, בריאות, התנהגות צרכנים ועוד, בלי להזדקק לחומרה מיוחדת. היום קוראים לכל התחום הזה ISAC, שזה Integrated Sensing and Communication, כלומר מערכות התקשורת שלך הן גם מערכות החישה שלך".

ברגע שעלה אצל מסר-ירון הרעיון, היא פנתה לחברת סלקום, והם שמחו לשתף אותה במידע שברשותם, ובהמשך עשו זאת כל חברות הסלולר בישראל, ונוספות בעולם.

חברות הסלולר משתפות את הנתונים איתכם בחינם. אבל היישומים ניתנים למסחור. למי יהיו שייכים הרווחים מכך?
"זו שאלה טובה, ואולי זאת אחת הסיבות לכך שהתחום שלנו לא התפתח מסחרית כפי שהיינו רוצים. אני קוראת לזה חוק שימור הנאחס. אם הרווחת משהו בחינם, גם תפסידי משהו. ובמקרה שלנו, כל מי שירצה לפתח מוצר מסחרי על בסיס הטכנולוגיה הזו, יצטרך להגיע להסדר של רכישת הנתונים עם חברות הסלולר, וזה מורכב.

"הסוגיה היא לא רק הכסף. כאשר אנחנו רוצים לבנות שירות שמסתמך על הנתונים הללו, אנחנו חייבים להבטיח אספקה רציפה ואמינה שלהם, וזה לא הביזנס של חברות הסלולר היום.

"אנחנו מקבלים את הנתונים בחינם לצורכי מחקר, אף שזה עולה לחברות בהתעסקות ובכוח אדם. פעם בשנה אנחנו פוגשים את כל מנהלי המידע בחברות, מגישים להם בורקס ומספרים להם מה עשינו עם המידע שלהם, ואני מרגישה שזה נותן להם סיפוק, אבל על זה אי אפשר לבנות ביזנס".

רשמת פטנטים על הטכנולוגיה?
"כן, רשמנו בזמנו 7-8 פטנטים, כולל הפעם הראשונה שיצרנו מפת גשם מהמידע שלנו. המסחור היה קשה. חברות בתחום מזג האוויר לא ידעו לדבר עם חברות הסלולר. הייתי שותפה לייזום של חברה שהכניסה קצת כסף לרמות, חברת המסחור של האוניברסיטה וגם קצת בשבילי, אבל זה לא התרומם".

למי שייך המידע?

המחקר שמבוצע היום עם אוניברסיטת קולומביה מניב פטנטים חדשים שאולי ימוסחרו בעתיד. "פטנט הוא לא רק אמצעי בשבילי לעשות כסף", היא אומרת. "זו גם דרך לוודא שאף חברה מסחרית אחרת לא תרשום את הפטנט ואז תגביל את הטכנולוגיה". בכל מקרה, היא לא מאוכזבת מכך שהפריצה העסקית עדיין לא הגיעה.

"מה שכן ראינו הוא שימוש בטכנולוגיה על ידי גורמים ממשלתיים או המגזר השלישי. למשל, באפריקה יושמה הטכנולוגיה על ידי הבנק העולמי כדי לאמוד את השפעות המשקעים באפריקה על ההתחממות הגלובלית. באירופה הוקמה התארגנות פן־אירופית של חוקרי מזג אוויר בשיטה שלנו, והיא מנסה להסדיר את התחום ולהתגבר על החסמים.

"יכול להיות שבמדינות כמו סין, שבהן המשטר הוא ריכוזי, אפשר להצניח הוראה מלמעלה שהחברות צריכות לספק את המידע הזה לתעשייה. אפשר להציע שכל חברה שמקבלת תדר תקשורת מהמדינה תהיה מחויבת לספק לה חזרה גם את הנתונים, או להציע אותם לחברות סטארט-אפ. ואז נשאלת גם השאלה אם יש לתת לחברות הללו תשלום עבור הנתונים.

"בסך הכול, המוצר שחברות התקשורת קיבלו מהמדינה הוא האפשרות לייצר תקשורת. הם לא קיבלו מהמדינה את הזכויות על המידע".

את מכירה לעומק את כל השיקולים הללו מהתקופה שבה עמדת בעצמך בראש חברת מסחור הידע של אוניברסיטת תל אביב, רמות, וכתבת גם ספר על הקפיטליזם של הידע.
"מאז שכתבתי את הספר, כל עולם חברות המסחור השתנה. על פי המודל המקורי, מדענים מבצעים מחקר מתוך סקרנות, ולפעמים מתוך הסקרנות הזו צומחים פירות שחבל שיתבזבזו, אז אוספים את הפירות וממסחרים אותם, שלא יירקבו.

"במודל הזה, המדינה הייתה משקיעה במדענים כסף, אבל היום בתחומים רבים, כמו שלנו, אנחנו נסמכים לגמרי על שיתוף פעולה עם התעשייה או הממשלה, וזה קורה בעוד תחומים עתירי מידע. הקשר מתחיל בשלב הרבה יותר מוקדם.

"בנוסף, כיום לחוקרים ולאוניברסיטאות כמוסד יש עניין רב במסחור טכנולוגיות. הסקרנות היא כבר לא המניע היחיד למחקר. אבל למרות שהמודל הקודם שבור, עדיין לא קם מודל אמיתי יציב. חברות המסחור יצטרכו להמציא את עצמן מחדש.

"בינתיים, חברות המסחור הקימו מגוון סוגים של מיזמים כדי לעזור להפיק את הקניין הרוחני מהמדענים וגם לממן את הפיתוח שלו. אנחנו כבר לא מדברים על הפירות המקריים שהצלנו.

"כל זה עלול לטשטש את הפער התרבותי בין אקדמיה לתעשייה, שחייב להישמר כדי שהאקדמיה תשגשג. האקדמיה צריכה להמשיך לרדוף אחרי ידע והתעשייה אחרי כסף. לא היינו רוצים אקדמיה שרואה את הכסף כמטרה שלה, וגם ההפך לא יעבוד".

עוד כתבות

רונן יפו, מנכ''ל דוניץ־אלעד / צילום: שי בראל

לאחר אקזיט נדל"ני: הקרן שתעניק מתנה של מיליוני שקלים למנכ"ל

חודש אחרי שהשלימה אקזיט מוצלח ממכירת השליטה בדוניץ, מבקשת קרן JTLV להעניק למנכ"ל החברה, רונן יפו, בונוס והלוואה בהיקף כולל של כ-9 מיליון שקל, שישמשו אותו גם לרכישת מניות מידיה ● שווי החזקותיו של יפו כיום – כ-83 מיליון שקל

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

בעיית הזיהום בשדה דב מתרחבת: גם שדה התעופה בהרצליה ייבדק

הזיהום שהתגלה בקרקעות שדה דב הספיקה להפתיע רבים בענף הנדל"ן, ולגלובס נודע שצפויה בדיקה גם בשטח שדה התעופה בהרצליה ● רק לאחרונה נמכרו בו קרקעות לכמעט אלף דירות ● המהנדסת רוני בריל: "זו מגיפה עולמית"

בנקים בישראל

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הסקר בחן שורת קטגוריות, לרבות תפיסת ההוגנות, הביקורים בסניפים והשירות באפליקציות ● הבנקים הגדולים שבלטו: לאומי שהוביל בארבע קטגוריות שנבדקו ומזרחי טפחות שנתפס כהוגן והמומלץ ביותר ● וגם: ההצלחה של וואן זירו שנבחר לבנק ההוגן ביותר

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז על ידי גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה התחזק השקל דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

הפכו למיליארדרים ויעברו לגוגל: החיים החדשים של מייסדי וויז

העסקה צפויה להפוך את צוות וויז לזרוע הסייבר של גוגל קלאוד כיחידה עצמאית, ולחזק את מעמדה של הענקית בתחום אבטחת הענן בעידן ה-AI ● בניגוד לעסקאות שבהן החברה הנרכשת נטמעת ונעלמת בתוך הארגון, כאן נראה כי גוגל מבקשת לשמר את המייסדים כמקשה אחת - ומוצרי וויז ימשיכו להימכר גם בעננים מתחרים

קלוד מבית אנת'רופיק / אילוסטרציה: Shutterstock

הכירו את הכלי למשפטנים שזעזע את השווקים ומאיים לחסל ענף שלם

הפיתוח שהשיקה אנת'רופיק לצ'אטבוט שלה, קלוד, מחולל סערה ונתפס כאיום על שוק התוכנות שבהן משתמשים כיום עורכי דין להכנת מסמכים משפטיים ● מומחים צופים שינוי דרמטי, אך מבהירים כי התוסף החדש עוד לא מותאם לישראל ולכל תחומי המשפט

אילוסטרציה: shutterstock

הריבית על פיקדון עד שנה בבנקים נפלה ל-3.95%. מה עשה הציבור עם ההפקדות?

אחרי הפחתת ריבית בנק ישראל בפעם השנייה ברציפות, מנתוני הבנק המרכזי עולה כי גם הבנקים החלו לשחוק באגרסיביות רבה יותר את הריבית שהם נותנים על פיקדונות ● כתוצאה מכך נרשם קיטון משמעותי בהפקדות לפיקדונות בבנקים בחודש ינואר - שחיקה של 5 מיליארד שקל לעומת החודש הקודם

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

גם בנקאי ועיתונאי לשעבר: השכירים שירוויחו עשרות מיליונים מהנפקת הענק

ההנפקה המסתמנת של חברת המוצרים לענף המזון פרודלים צפויה להציף ערך משמעותי עבור בעלי המניות הגדולים, בראשות משפחתו של ראש השב"כ רונן בר והחברה לישראל ● בנוסף, שישה מנהלים שכירים בחברה יחזיקו אופציות למניות בשווי של כמעט 90 מיליון שקל

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

"הרעשה ארטילרית": הדולר צונח, עד לאן הוא יכול להגיע?

הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים, ונראה שהתחתית עוד רחוקה ● איילון ביטוח ופיננסים: "יש פה סוג של 'הרעשה ארטילרית' על הדולר מכל הוורטיקלים במקביל. יכול להגיע מתחת לשלושה שקלים לדולר" ● מיטב: מהלך ההתחזקות של השקל הובל ע"י המשקיעים המוסדיים המקומיים ● ובעולם, הסיפור של הפרשי הריביות חוזר לשולחן

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

היה שווה לצרף את טדי שגיא: חברת המיחזור שמנפיקה לפי 300 מיליון שקל

בעשור הקודם עצרה השקעה פרטית של טדי שגיא את הנפקת חברת המיחזור אולטרייד בבורסה בת"א ● כעת היא מבקשת לגייס 150 מיליון שקל לפי שווי הגבוה פי ארבעה: "הפכה להיות החברה המובילה בתחום מיחזור פסולת אלקטרונית"

ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

מפרשת אפשטיין לבורסת לונדון: פרסום חומרי החקירה מזעזע את כלכלת בריטניה

חשיפת קשרי שגריר בריטניה בארה"ב לשעבר ואפשטיין מטלטלת את ממשלת הלייבור ומערערת את אמון המשקיעים ● בעוד הליש"ט נחלשת ותשואות האג"ח עולות, בשווקים חוששים שנפילת סטארמר תסלול דרך להנהגה שמאלית שתנטוש את הריסון הפיסקלי לטובת הגדלת הוצאות

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

קבוצת לופטהנזה מחזירה את טיסות הלילה לישראל

טיסות הלילה של לופטהנזה מת"א יכללו עצירה קצרה באתונה עד 28 בפברואר לצורך חילופי צוותים ● גם טיסות הלילה של סוויס, שיתחדשו ב־16 בפברואר, יופעלו במתכונת דומה ● המשמעות היא שטיסות שמוצגות כטיסות לילה סדירות אינן מופעלות כטיסות ישירות בשלב זה, וזמן הטיסה יתארך בהתאם

מעונות הסטודנטים המתוכננים בקריית היובל, ירושלים / צילום: הדמיות שוורץ בסנוסוף אדריכלים

ארבעה מגדלים עם 28 קומות: מתיחת הפנים למעונות הסטודנטים בירושלים

הוועדה המקומית ירושלים המליצה על הפקדת תוכנית פינוי־בינוי למעונות סטודנטים בקריית היובל עם 750 יח"ד ● מינהל התכנון אישר תיקון לתמ"א 35 שיאפשר לחקלאים להקים מגורים זמניים לעובדים זרים בשטחי העיבוד ● ובשבוע הבא תדון המועצה הארצית בהרחבת קיבוץ נחל עוז ל־500 יח"ד ובהקמת אזור תעשייה סמוך ● חדשות השבוע בנדל"ן

בוונצואלה מכחישים: לא הסכמנו לשלוח נפט לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ממשלת ונצואלה "מכחישה באופן מוחלט" את הדיווחים שאישרה משלוח נפט לישראל, באינדונזיה דנים בכמות החיילים שישלחו לכוח השלום בעזה, וביקור הנשיא הרצוג באוסטרליה הוביל להפגנות נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

כך מתכננת אל על להילחם בקנס הענק שהוטל עליה

אחרי שרשות התחרות הודיעה כי תשקול לקנוס את החברה ב-121 מיליון שקל בגין הזינוק במחירים במלחמה, באל על ינסו לשכנע בשימוע כי המחירים עלו באופן מתון - לעתים מסיבות שלא בשליטתם ● אך הקנס כבר נותן רוח גבית לתביעות ענק מצד לקוחות

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: איל יצהר (עיבוד תמונה)

מיליון דולר לעובד: המרוויחים והמס מאקזיט הענק

האישור האירופי סולל את הדרך של וויז לאקזיט של 32 מיליארד דולר, אך רובו לא ימוסה בישראל ● כמה מהמשקיעים הם זרים ופטורים ממס בישראל, מה הרווח הצפוי של המייסדים והעובדים, ומתי קופת המדינה תקצור את הפירות - בסך כ-12 מיליארד שקל

גמלאי צה''ל יהנו מפנסיות משופרות / צילום: Shutterstock

גמלאי צה"ל יהנו מפנסיות משופרות. העלות למדינה: מאות מיליוני שקלים

תזכיר חוק חדש מבקש לעדכן רטרואקטיבית את הפנסיה התקציבית של כ־6,600 פורשי קבע משנים 2013-2019, במהלך שמוערך בעלות חד־פעמית של 235 מיליון שקל ועוד עשרות מיליונים בשנה

האויו וואנג, יו''ר DAYU Conserving Water Group / צילום: באדיבות DAYU

בגיל 35 בלבד: המיליארדר הסיני שלוטש עיניים לישראל

האויו וואנג נכנס לנעלי אביו בגיל צעיר, וכיום חולש על אימפריה שמנסה לשנות את האופן שבו חקלאות, מים וטכנולוגיה מתחברים ● המיליארדר הסיני, שפועל להפריח את האזורים הצחיחים ביותר בעולם, בוחן כעת את רכישת נטפים הישראלית

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

לידיעת דמרי ופתאל: יש גם מפסידים מההצטרפות של פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ אחרי הפגישה הארוכה עם נתניהו: "המו"מ יימשך"

סגנו של טראמפ: "העם האיראני רוצה לזרוק את המשטר? שיפעל" ● וושינגטון פוסט: גורמים במשטר מעריכים שאין דרך למנוע את ההסלמה ● בבסיס האמריקאי הגדול בקטאר הציבו טילי פטריוט על משגרים ניידים ● בתקיפה מהאוויר בעזה: חוסל המחבל שהרג לפחות 7 לוחמי צה"ל ● דיווח: טראמפ ידרוש מחמאס למסור נשק שעשוי לשמש לתקיפת ישראל, אך יאפשר שמירה של נשק קל ● תושבים בשלומית חוששים: טנדרים לבנים תועדו בגבול מצרים ● עדכונים שוטפים