היא מנהלת אגף במשרד האנרגיה והתשתיות ואחראית על כ-20 מיליארד שקל מכספי הציבור, אך טל אבישי עדיין האישה הצעירה והיחידה בדיונים: "זה עולם התשתיות שסגור לגברים בני 60"
לאחר לימודי התואר הראשון במשפטים התמחתה טל אבישי בפרקליטות מחוז ירושלים. "אחרי חודש כבר הופעתי בבית המשפט ובגיל 23 השופט כבר קרא לי 'מדינת ישראל'. התעסקתי בהמון תחומים: מסים, נזיקין, מקרקעין, משפחה וגם עבדתי מול הרבה משרדי ממשלה", היא מספרת.
לצד העבודה המשפטית היא נחשפה למגזר הציבורי. "עד אז זה היה נראה לי כמו הסדרה 'פולישוק' - פקידים אפורים שיושבים במשרדים מתקלפים ובשעה ארבע כולם הולכים הביתה. אבל גיליתי עולם אחר לגמרי.
"אני זוכרת שישבתי בדיון עם פקידים בכירים בשאלה אם להגיש ערעור שסיכוייו נמוכים, וכל הדיון עלתה השאלה מה האינטרס הציבורי. אמרתי לעצמי: איזה מגניב ומטורף זה לקום בבוקר בכל יום כשהשאלה הזאת מנחה אותך. זה אולי נשמע קלישאה אבל אני רואה את זה כל הזמן. דברים שאני עוסקת בהם יכולים להופיע בעיתון למחרת ולדעה ולעמדה שלי יש משמעות".
לאחר ההתמחות ובחינות הלשכה אבישי הגיעה לתוכנית הצוערים לשירות המדינה ולמדה תואר שני במדיניות ציבורית. אחרי שנה וחצי של הכשרה היא התקבלה לתפקידה הראשון כיועצת לאודי אדירי, מנכ"ל משרד האנרגיה דאז.
יום לפני שהחלה את התפקיד, המדינה נסגרת בעקבות מגפת הקורונה. "לשכה זה תמיד כאוס ועם פריצת הקורונה זה בכלל היה בלגן והלם. אבל זה גם נתן לי הזדמנות להשתלב בכל מיני מקומות - עשינו תוכנית ליציאה מהקורונה וקידמנו פרויקטים כדי לגרום למשק לצמוח. הייתי גם מעורבת בהחלטת ממשלה שמעלה את יעדי האנרגיות המתחדשות של ישראל - אחת מהחלטות הממשלה הכי משפיעות היום".
התפקיד הבא של אבישי היה במשרד התחבורה, עם הקמת יחידת המאי"ץ - סיירת של אנשי מקצוע שנועדה לקדם פרויקטים לסלילת שבילי אופניים, מסופי תחבורה ציבורית ונתיבים ייעודיים.
בתפקידה הראשון ביחידה היא הייתה אחראית על פרויקטים משלימים לתוכניות שמקודמות בערים. היא ליוותה, בין היתר, את ההיערכות להחלת מס הגודש שאמור להיכנס לתוקף בשנת 2026, את קווי ה־BRT (טכנולוגיה דומה למטרונית בחיפה) שיוקמו בשפלה ואת הקמת פרויקט נתיב פלוס בכביש 1.
"אחרי ששרת התחבורה דאז מרב מיכאלי אישרה, יצאנו לדרך עם נתיב פלוס הכי ארוך ומרכזי בארץ, והפרויקט הזה נפל כמעט עשר פעמים", היא מודה. "הוא עובר בשלושה מחוזות של המשטרה, אך למרות הקשיים בתוך חצי שנה הוא התממש וראיתי כיצד הוא יוצר שיפור מיידי ומשמעותי".
במסגרת תפקידה הייתה אבישי אחראית על כ־20 מיליארד שקל. "חתמתי על התחייבויות של מאות מיליונים ורעדו לי הידיים. אני מקווה שהן ימשיכו לרעוד לי, כי אלה כספי ציבור. קל להתרגל אבל בסוף אנחנו הכלי".
"האתגר - להחזיר את האמון"
אבישי (30) גדלה בבית דתי בתל אביב. "רק בגיל מאוחר יחסית הבנתי שזה לא ברור מאליו. זה אחד הדברים שפיתחו אצלי את היכולת להתמודד עם מורכבויות, להכיל אותן ולראות את המציאות באופן רחב".
בצל המלחמה היא עברה למשרד האנרגיה, לתפקיד שמורכב מבניית האסטרטגיה ארוכת הטווח של משק האנרגיה בישראל ומריכוז פרויקטים. עבודתה המרכזית כעת היא בנושא שיקום ופיתוח חבל תקומה (יישובי העוטף). "ביקרתי פעמיים בעוטף והחוויה קשה מאוד. בביקור הראשון הסתובבנו בקיבוצים, וליד גני הילדים והבתים הכול היה שקט. במובן מסוים זה יותר נורא מההרס. אתה שומע שם חוסר אמון במדינה, בממשלה, בצבא וזה האתגר הכי גדול שלנו , להחזיר את האמון ".
יש הרבה צעירים כמוך בחדר בדיונים?
"כשאני נכנסת לחדר דיונים אני בדרך כלל הכי צעירה בפער, ולרוב האישה היחידה. עולם התשתיות סגור הרבה פעמים לגברים בני 60 ויותר, רובם יוצאי צבא".
איפה נראה אותך עוד עשר שנים?
"הייתי רוצה להיות מנכ"לית של משרד ממשלתי ולהוביל פרויקטים משמעותיים".