משפחות החטופים מול שער שאול, הקריה, תל אביב / צילום: יעל גדות
בימים האחרונים מתגברים הדיווחים על עסקה בין ישראל לחמאס שתביא לשחרור חלק מהחטופים בתמורה להפסקת אש ושחרור מחבלים. דיווחים שונים בתקשורת הקטרית והמצרית מדברים על פריצת דרך כבר בימים הקרובים, ובישראל דווח כי למשלחת הישראלית ניתן מנדט נרחב בניסיון להגיע להסכמות.
● דעה | השאלה אינה האם המודיעין הישראלי יופתע שוב, אלא מתי
● שאלות ותשובות | צה"ל עזב את ח'אן יונס. מה יהיה השלב הבא?
● המומחה שמרגיע: "לא נגיע לתרחיש של 5,000 טילים ביום"
כדי לנסות להבין את הדינמיקה מאחורי עסקה המתגבשת, דיברנו עם עו"ד אבי כאלו, שנחשב לאחד ממומחי ניהול המשא-ומתן למול הטרור בישראל. בעבר שימש כאלו כראש מחלקת שבויים ונעדרים בצה"ל והיה חבר במספר צוותי משא-ומתן לאורך 20 השנים האחרונות בתחום השבויים והנעדרם. הוא נחשב למומחה למשפט בינ"ל ודיני הלחימה, וכיהן בין היתר כיועצו המשפטי של שר הביטחון יואב גלנט, בתקופה בה כיהן כמפקד פיקוד הדרום.
"כל שינוי במצב הצבירה של המשא-ומתן משפיעה על גיבוש האסטרטגיה לתהליך, ועל סל הכלים העומד לרשותנו" מסביר כאלו. "לעת עתה, מסתמנת שורת 'סימנים מעידים' המצביעה על היתכנות לפריצת דרך במגעים: שיגור היועץ המדיני של ראש הממשלה ומקורבו, אופיר פאלק עם משלחת המשא-ומתן הישראלית לקהיר; התבטאות הרמטכ"ל כי צה"ל יוכל להתמודד עם כל מחיר שיידרש במשתמע במסגרת עסקה ולמימוש החוב הערכי והעמוק כלפי החטופים שהופקרו לגורלם ב-7 באוקטובר; היציאה מח'אן יונס, שאמנם מתכתבת עם דרישות הנשיא ביידן אך מאידך אפשר ומהווה צעד ישראלי לכיוון הסכמות במשא-ומתן לשחרור החטופים; אמירות ראש הממשלה נתניהו כי 'ישראל מתקרבת לניצחון', המחאה הגוברת, בדגש על משפחות החטופים, ובמלאות חצי שנה מחרידה להחזקת 133 חטופים בשבי ארגון הטרור הרצחני, ועוד".
לדברי כאלו, עוד סימן שמעיד על התקדמות במשא-ומתן הוא ש"העברת מרכז הכובד של התיווך לידי מנגנון המודיעין הכללי המצרי בראשות עבאס כאמל, המקורב לנשיא אל סיסי, מעידה על דינאמיקה חיובית בתהליך. גם בעסקת שליט, המצרים היו אלו שסגרו קצוות בישורת האחרונה לקראת הסכם. הפרקטיקה לכך חונה אצלם ולא בדוחא".
"מנגד", אומר כאלו, שכיום מנהל את הפרקטיקה הביטחונית Aerospace and Defense באזור המזרח התיכון עבור חברת הייעוץ והמחקר האמריקאית Frost & Sullivan. "הנעלם הגדול הוא איפה כל ההתפתחויות הללו פוגשות את יחיא סינוואר, שעשוי, בתפישת המציאות שלו, לחוש כי הוא במומנטום ולכן יכול לחלץ עוד הישגים בטרם ייעתר לעסקה. יהיה זה תפקידם של המצרים והקטרים להורידו אל קרקע המציאות, ויפה שעה אחת קודם".
איך נכון לנהל כרגע את המשא-ומתן?
"אם אכן התהליך נכנס לשלב רגיש ואפקטיבי, נכון לנהל את המשא-ומתן בדיסקרטיות, להימנע ככל הניתן מהדלפות, לאפשר למבוגר האחראי, דוגמת ארה"ב, לבשר לעולם על ההתקדמות בתהליך, ככל שתהיה. אך מכיוון שהדבר איננו באמת פוגש את המציאות, אז אם וככל שישנן הדלפות, רצוי שאלה לא יתעסקו באופן ישיר בסל המחירים הדרוש למימוש עסקה; בפגיעה בכבודם ומעמדם של המתווכים; ובהחצנת משברים בילטארליים לטובת ריווח פוליטי מבית. זו לא העת לפוליטיקה קטנה".
"מעבר לזה", משתף כאלו. "יש חשיבות לניהול שיחות בפורמט 'גב אל גב' בדומה לאלו שהתקיימו בישורת האחרונה במשא-ומתן עסקת שליט. זה יסייע לקצר את הזמן לגיבוש סיכומים בין הצדדים, בפרט בשים לב לעובדה כי סינוואר נמצא בתת-קרקע ומשך הזמן למענה מטעמו ארוך מהמקובל, באופן המכביד על התהליך".
האם היציאה שלנו מח'אן יונס בעצם מאפשרת לחמאס להעלות את הדרישות, מכיוון שארגון הטרור איננו חושש מהלחץ הצבאי המופעל עליו?
"לא, שכן צה"ל, כפי שהכריז הרמטכ"ל, עומד לפתחה של הרצועה, מצוי גם בשטחה ונכון לממש פעילויות מסוגים שונים, לרבות פשיטות ללב השטח הבנוי הפלסטיני ולמתקנים רגישים המשמשים כמרכזי טרור, דוגמת ביה"ח שיפא".
מאיך שאתה מנתח את האירועים, ישראל מגיעה למשא-ומתן מעמדת יתרון או חסרון?
"משא-ומתן, מטבעו וטיבו, הוא לעולם לא משחק סכום אפס. ולכן התבוננות בינארית של יתרון או חיסרון איננה בהכרח תורמת לדיון משוכלל. בוודאי שיש נקודות נחיתות לעומת מוקדי עוצמה בתהליך. תמהיל ומינון היכולת להתנייד באלגנטיות בין אילוצים ומרסנים למאיצים, מצויה בלב אמנות ניהול המשא-ומתן.
"כך למשל, בימים האחרונים הכריז דובר צה"ל, כי התמרון הקרקעי ברצועה הסתיים עם יציאת אוגדה 98 מח'אן יונס. מנגד, בשטח פרוסים כעת אוגדה 162 וחטיבת הנח"ל על תוואי הציר ההומניטרי שמבתר את הרצועה לשניים. צה"ל ערוך ופרוס מחדש סביב הרצועה לאחר הקמת רצועת הביטחון החדשה, וזוהי למשל נקודת עוצמה בתהליך, שתהווה מנוף על חמאס גם במעלה הדרך לעניין החטופים. יתרה מכך, הרמטכ"ל ציין אמש בקולו כי הנוכחות הצה"לית ברצועה לא נסתיימה, וכי הצבא נערך להמשך פעילות ומימוש מטרות המלחמה, ובראשן השמדת חמאס והשבת החטופים".
האם לדעתך יש להחליט על כל כללי המשחק עד שחרור כל החטופים והגופות כעת או ללכת במדיניות הפעימות?
"בעולם אוטופי, שנכון בכל דרך לשאוף אליו ולכל הפחות שישמש כמצפן לתהליך. נכון לשאוף לעסקה כוללת שתביא להשבת כל החטופים, החיים ואילו שאינם בין החיים, לרבות נעדרי צה"ל ממבצע צוק איתן והאזרחים פגועי הנפש המוחזקים בידי חמאס מזה עשור, מנגיסטו, אלסיד. עם זאת, נראה כי קיים קושי של ממש להביא להבשלה של עסקה כוללת בעת הנוכחית: המציאות הפוליטית בישראל, ובפרט שרי הימין הקיצוני, נראה כי לא יאפשרו התקדמות עסקה שתכלול שחרור עשרות ומאות רבי-מחבלים, באופן שיביא לקריסת הממשלה. כל עוד ראש הממשלה נתניהו לא בוחר באלטרנטיבה שהוצעה לו, לרבות מתן מעטפת הגנה בכנסת מצד מפלגות האופוזיציה, הרי שהסבירות לעסקה כוללת איננה גבוהה".
"אך הקשיים לא נעצרים אצלנו", מבהיר כאלו. "לחמאס ולעומד בראשו, יחיא סינוואר, יש שאיפות, לא ריאליות. חמאס רוצה גם להישאר כגורם שלטוני, גם להשפיע במערכת הפלסטינית, גם לצפות לנסיגה מלאה של צה"ל מהרצועה, גם לשחרר מאות ואלפי אסירים וגם לזכות בתהילת העולם הערבי. הציפיות הללו אינן ריאליות, ומגלמות רכיב נוסף בתפישה הג'יהאדיסטית הפטאלית של הארגון, שלא הובנה בקהילת המודיעין לפני ה-7 באוקטובר. עם זאת, יש סיכוי שדינאמיקה של סיום המלחמה באופן מוסכם תוכל להניח יסוד לעסקת חטופים כוללת, אך נראה כי הדרך לעבר מימוש תרחיש שכזה - ארוכה ומורכבת".