ייצור יין ישראלי / צילום: תמר מצפי
כיום כמעט לא ניתן לקנות שמן זית ישראלי. גם שמן זית שנמכר כמותג ישראלי שורשי הוא למעשה מהילה בשמן זית אירופי. על-פי אורי יוגב, לשעבר מנהל ענף הזית במועצת הצמחים, "היחידים שמשווקים שמן זית ישראלי נטו ונמכרים ברשתות זה 'חלוצה' ו'אליעד'". כל השאר משווקים למעשה בלנד: מייבאים לישראל שמן מחו"ל, מערבבים אותו ומוכרים אותו תחת מותג ישראלי.
● ההמלצה שיכולה לשנות מן היסוד את שוק הרכב ולהוריד מחירים
● אחרי המהלכים האגרסיביים של ארדואן - זו התגובה של ישראל
עכשיו, כך נראה, מתכוונים לעשות את אותו טריק ביין: לייבא יין בצוברים (מכלים של מעל 15 אלף ליטר), לערבב אותו ביין ישראלי - ולשווק אותו תחת מותגים ישראליים מקוריים. זאת, כאשר יבוא יין מקורי מחו"ל, תחת המותג המקורי, עדיין נתון למשטר מכס.
לדברי משרד הכלכלה, דבר זה נעשה ביוזמת מועצת גפן היין, אך בפועל - המועצה מכחישה שהתייעצו איתה או שבכלל יש בעיה, ומבהירה - "אנחנו נגד".
מומחים בתחום היין מתריעים שהמהלך עלול לפגוע ביוקרה של היין הישראלי ולגרום להטעיית הצרכנים שמעוניינים לרכוש תוצרת ישראל.
זו לא הפעם הראשונה שמשרד הכלכלה מאפשר יבוא יין בצוברים. ב-2021, בשל שנת השמיטה, יקבים המוכרים לפחות 20% יין בכשרות מהודרת (שאינה סומכת על "היתר מכירה") קיבלו היתר זמני לייבא יין בצוברים.
כעת, בשל התייקרות היין בישראל בכ-5% בשל וירוס שפגע בגפנים בישראל, "משבר הקורונה ושינויי אקלים" ואיסור עורלה הלכתי על גפנים שנשתלו בשנים האחרונות, משרד הכלכלה מתכוון להפוך את יבוא היין בצוברים לקבוע. לשם כך הוא פרסם טיוטה להערות הציבור, שפתוחה עד 10 באפריל.
במסמך הערכת השפעת הרגולציה (RIA) של משרד הכלכלה נכתב: "יובהר כי הבקשה לביצוע ההקלה הגיעה מיצרני היין ומועצת גפן היין, אשר הבהירו כי ישנו מחסור בחומר הגלם העיקרי - ענבים וגפנים, אשר הדרך להתגבר עליו ולשמור על איכות היין הנדרשת היא ביבוא יין שישולב ביין המיוצר ביקבים המקומיים".
החשש: הטעיה ופגיעה במותגים ישראליים
אולם לדברי מנכ"ל מועצת גפן היין, צחי דותן, "לא התייעצו איתנו כלל, וההחלטה שלנו במועצה, שמורכבת מנציגי יקבים וכורמים כאחד, היא להתנגד לזה. יש פה אירוע שאני לא מבין אותו - אין חוסר בענבים ליין בישראל".
למעשה, דותן חושש ש"זו תהיה הטעיית הציבור למכור יין מהול כישראלי, וזה יפגע במעמד של היין שמיתגנו במשך שנים. זה חבל - היין הוא השגריר הכי טוב של ישראל".
אז מאיפה מגיעה התמיכה ביבוא יין בצוברים? על-פי גורמים בענף, היקב הגדול ביותר שתומך בכך הוא יקב טפרברג, ונוסף עליו גם יקבי ארזה וציון. אך לעומתם, רוב הענף מתנגד למהילת היין הישראלי ביין מחו"ל.
יאיר היידו, מבקר יין, הבעלים של חברת צ'ירז ומייסדו של בית הספר הישראלי לתרבות היין, חושש שהערבוב בין יין ישראלי ויין מחו"ל, שיימכר תחת מותגים מקומיים, יפגע ביוקרה של היין הישראלי: "יין כמותג קשור לסיפור של המקום שבו הוא ניטע, לגאוגרפיה ולשנת הבציר. יין זה לא רק מוצר צריכה אלא גם מוצר תרבות. בעולם אנשים נוסעים מאות ק"מ כדי לראות את הכרם שמענביו עשו יין מפורסם, ומתחילים לראות את זה גם בארץ. גם אזור יהודה עובר הכרה כאזור יין רשמי, כמו שקיימים היום בצרפת, באיטליה ובספרד".
לדברי היידו, "מביאים יין שאתה לא יודע מאיפה, וזה יהיה אסון. אנשים קונים יין כי הם יודעים שהוא מחובר לקרקע מסוימת, ומדובר בהטעיה של הצרכנים".
לדבריו, אין בעיה ביבוא יין בפני עצמו, אבל "חייבים לציין בבירור שמדובר ביין מהול, ולא לשווק אותו בצורה כוזבת כיין ישראלי".
בקרת רגולציה חלקית והשארת המכס
אך למרות ההשלכות הצרכניות האפשריות, למשרד הכלכלה אין עמדה רשמית בנושא, ומבחינתו זה מחוץ לתחום אחריותו. בעקבות פניית גלובס, במשרד הכלכלה הדגישו כי הנושא עדיין נמצא בבחינה ראשונית, וכי הם "יבחנו זאת מול הרגולטורים השונים". גם ברשות להגנת הצרכן עוד לא גיבשו עמדה רשמית בנושא.
ניר גל, מנכ"ל יקבי ברקן, אומר כי "ככלל, הענף מתנגד למהלך הזה. הוא יוביל לפגיעה בענף היין הישראלי. זה לא רק מוצר צריכה, זה סיפור, וזה תרבות, וזה הקשר של העם היהודי לקרקע. אין סיבה לאפשר יבוא של יין בצוברים ולמהול אותו ביין ישראלי".
הליך בקרת הרגולציה שיזם משרד הכלכלה הוא חלקי בלבד. כחלק מהתהליך, הרגולטור נדרש לתאר חלופות ושיקולים ביניהן, כדי להשיג את יעדי הרגולציה. המטרה, על-פי המשרד, היא מניעת התייקרות היין.
אך המשרד הציע שתי "חלופות" בלבד: המשך המצב הנוכחי - וההצעה לייבא יין בצוברים. כלומר, לא בוצעה השוואה בפועל בין רעיונות שונים, ולא הייתה שום התייחסות לנושא הצגת היין המהול לצרכנים.
יותר מכך, על יבוא של בקבוקי יין מחו"ל יש היום מכס משמעותי של 12% ועוד 1.41 שקלים לכל ליטר - מכס משמעותי עבור יינות זולים יחסית. כך שלמרות המטרה למנוע התייקרות, אפשרות הסרת המכסים כלל לא נשקלה.
בינתיים, גם היין ביבוא בצוברים יהיה כפוף לאותו מכס. זאת בניגוד למדיניות האירופית, שאינה מטילה מכסי יבוא כלל על יין, אך מסבסדת ותומכת באופן ישיר בענף.
ביקב טפרברג, שהוא אחד הדוחפים ליבוא היין בצוברים, אומרים שהם "מעודדים כלכלה חופשית ולצד זה תומכים גם בהטלת מס על היבוא. צריך להטיל מס גבוה על יבוא יין, כדי שברירת המחדל תהיה השקעה בכרמים בארץ".
הם מוסיפים כי "צריך להיות פיקוח על היבוא, כדי לא ליצור מצב שבו יין יבוא ייחשב ליין ישראלי. לכן המהילה של יין יבוא בתוך יין ישראלי צריכה להיות באחוזים בודדים".
אך עד כמה היין יהיה מהול בפועל, וכיצד הוא יוצג לצרכן? על כך אין עדיין תשובות. בינתיים, מותגי חו"ל המקוריים ימשיכו לעלות יותר.
משרד הכלכלה: "כל ההתייחסויות ייבחנו"
תגובת משרד הכלכלה: "בעקבות פניות רבות מיקבים בשנים האחרונות על מחסור בענבים, החל המשרד בבחינת הנושא. כיום הנוהל הקיים מסדיר יבוא בקבוקים, הנמכרים לצרכן בלבד.
"הנושא מעלה מגוון סוגיות, בהן סימון הבקבוקים, סוגיות מכס, מצב התחרות בשוק ופעילות יקבים ומגדלים מקומיים, איכות המוצרים ועוד. נוהל ראשוני הופץ להתייחסות הציבור, וכל ההתייחסויות ייבחנו".
תגובת משרד החקלאות: המשרד לא הסכים למתווה המופיע בטיוטת נוהל משרד הכלכלה אשר פורסם להערות הציבור, וביקש את הארכת מועד העברת ההערות מהציבור על-מנת ללמוד את הנושא.
"המשרד רואה בענף היין ענף חשוב המשמש ככרטיס הביקור של ישראל בעולם, משכך נכון לשמור על איכותו ולא להטעות את הציבור הישראלי והציבור בעולם ביצירת בלנד של יינות, ללא סימון מתאים".