גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכסף מדבר וחרם על ישראל לא יחזיק מעמד

קשה לראות מצב שבו הדה־לגיטימציה לישראל תימשך, כשגם עכשיו חברות מקומיות מדווחות כי אינן מרגישות בחרם מחו"ל ● אפילו בתחום הביטחוני, הניסיון שצברה המדינה במלחמה יהווה סחורה מבוקשת בעולם ● בתחום האמנות והתרבות לעומת זאת, התמונה שונה

הפגנה פרו־פלסטינית מול סניף של מקדונלדס באיסטנבול / צילום: Reuters, SOPA Images
הפגנה פרו־פלסטינית מול סניף של מקדונלדס באיסטנבול / צילום: Reuters, SOPA Images

אמיר כהנוביץ הוא כלכלן ראשי ומשנה למנכ"ל פרופיט תכנון פיננסי

מאז פרצה המלחמה ב־7 באוקטובר ניכר כי התמיכה בנרטיב הפלסטיני גדולה מאוד ברשתות החברתיות. ברחבי העולם מתקיימות גם הפגנות ענק פרו־פלסטיניות, ובבית הדין הבינלאומי לצדק נתבעת ישראל על פעולותיה ברצועת עזה. גם ארה"ב, התומכת המשמעותית ביותר של ישראל בחודשים האחרונים, נמנעה לאחרונה מהטלת וטו על החלטת מועצת הביטחון של האו"ם להפסקת אש - צעד שנתפס בעיניי רבים כהפניית גב לבעלת בריתה.

דעה | השאלה אינה האם המודיעין הישראלי יופתע שוב, אלא מתי
ראיון | לקראת עסקת חטופים? המומחה שמנסה לנתח מה רוצה סינוואר

עם זאת, בנתונים הכלכליים השוטפים נראה שהכלכלה הישראלית חוזרת ברוב הענפים לרמות שהיו טרום המלחמה. סך הפדיון בענפי הכלכלה לדוגמה חזר לאותן רמות (כשבלט לטובה ענף ההייטק); סך הרכישות בכרטיסי אשראי עלה בחודשים דצמבר־פברואר ב־5.3% לרמות שהיו לפני המלחמה; שיעור האבטלה עלה מעט, אך עדיין נותר סביב רמות שפל היסטוריות של 3.3%; היקף המשרות הפנויות חזר לטפס לרמות גבוהות יותר מאלה שהיו, ואפילו השקל, למרות ההיחלשות האחרונה, עדיין חזק יותר מסל המטבעות לעומת ה־6 באוקטובר. ייתכן שזה השקט שלפני הסערה?

השקט שלפני הסערה?

בתיאוריית "השקט שלפני הסערה" תומכות לא מעט אינדיקציות, בהן בולטת חולשה ביבוא לישראל של תשומות לייצור, שמעידות כי החולשה בייצור התעשייתי כיום תלך ותחמיר. אינדיקציה בעייתית נוספת היא ההודעה של קרן העושר הנורבגית, אחת מגופי ההשקעות הגדולים בעולם, כי תבחן את השקעותיה בישראל, "מחשש שתעבור על החוק ההומניטרי הבינלאומי". הודעה דומה הוציאה גם קרן ההשקעות הריבונית של אירלנד, כי תמכור את אחזקותיה בחברות ישראליות שפעילות בהתנחלויות. אפשרי גם שההיחלשות האחרונה בשקל עשויה הפעם להקצין, ככל שהתמיכה שקיבל המטבע ממיליארדים שהועברו לכאן על ידי יהודי התפוצות מגיעה למיצוי.

נשים בצד את התרחיש של התפתחות הלחימה לחזיתות נוספות ונתמקד במצב הנוכחי. האם כלכלת ישראל נמצאת בראשיתו של תהליך התאוששות, או רגע לפני הנפילה? כדי לענות על שאלות כאלה כלכלנים נעזרים לרוב בסקרים, כמו למשל סקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הערכת מגמות בעסקים ומצב התעשייה. אולם הסקרים הללו לא הותאמו לאופן שבו ישראל מושפעת מהדה־לגיטמציה שעושים לה.

חברות אמנם מדווחות ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה עד כמה המצב הביטחוני מגביל את פעילותן, אך הן לא נשאלות לגבי תת־הסיבה של המצב הביטחוני - ובפרט, אם הפגיעה נובעת מחרם על ישראל, פגיעה פיזית בייצור, פחד ועוד. כל עוד הנזקים נובעים משיבושים ספציפיים, סיום המלחמה יביא לריבאונד, אולם ככל שישראל תהיה מנודה, הצרות ירדפו אותנו. כמנהל בגוף התכנון הפיננסי הגדול בישראל אני נפגש עם בכירי התעשייה ומשתדל להבין את המציאות בשטח, וזה מה שלמעשה הוביל אותי לכתוב את המאמר הזה.

בעלי חברות שעובדים מול גורמים בחו"ל מספרים כי למצב הביטחוני יש בהחלט השפעה על עסקיהם, אך בעיקר בגלל החשש של השותפים (משקיעים, ספקים, לקוחות), להעביר כספים או לבצע הזמנות "לאזור מלחמה" (מחשש שהחברות הישראליות לא יוכלו לעמוד בהתחייבויות או ביעדים). לא שמעתי מאף אחד כמעט שהוא חווה דה־לגיטימציה. למעשה, גם אם תסתכלו מסביב תראו שאין באמת גל עזיבה של חברות בינלאומיות את ישראל, גם לא כאלה עם נראות גבוהה, וגם לא כאלה שבפועל כבר נקלעו לחרם צרכני עולמי, כמו זארה או מקדונלד'ס.

מקדונלד'ס אומנם הודיעה שתנסה לרכוש את הזיכיון הישראלי, אבל לא בכדי לסגור את פעילותה במדינה. עם זאת, ענף שבו כן ראינו הפסקות עבודה עם ישראל הוא ענף התעופה, אך רובן התרחשו בתחילת המלחמה בשל קריסה בתיירות וחשש בטחוני (למטוס ולצוותים). כמעט כל חברות התעופה הודיעו שיחזרו לטוס לישראל בהדרגה, כשאפילו "טורקיש איירליינס" הודיעה שתחזור לפעול בארץ במרץ 2025. גם דרום אפריקה, שתפסה את העמדה הניצית ביותר נגד המדינה, לא הודיעה כי ישראל לא לגיטימית לעסקים, ודווקא האחרונה היא זו שמתנתקת קשרים איתה.

מדיניות טפלון

תחום בולט שבו הדה־לגיטימציה כן נראית אפקטיבית הוא התחום הביטחוני. מדינות כמו איטליה וקנדה עצרו עסקאות נשק עם ישראל, ולמעשה אין היום כמעט מדינות שמוכנות לבצע עמה עסקאות נשק. הסיבה לכך היא כנראה "מדיניות טפלון" - כדי ששום דבר בעייתי לא ידבק במדינות האלו, במיוחד לא תביעות בינלאומיות, כפי שהתרחש לאחרונה כשפעילים פרו־פלסטינים הגישו תביעה נגד קנדה בגין יצוא אמצעי לחימה לישראל. גם חברות שדיברנו איתן מהתחום הביטחוני אמרו כי הן מצפות שלאחר המלחמה העסקאות יתחדשו. להערכתי יש גם סיכוי גבוה לתיקון חד מאוד, בשל הזינוק בהוצאות הביטחון בעולם (גם על הרקע ההסלמה הצבאית בין נאט"ו לרוסיה) ובשל המומחיות הגדולה שישראל צברה במלחמה - ניסיון שהוא סחורה מבוקשת.

למעשה, ההיסטוריה מלמדת שהעולם לא באמת מתנהל מערכים אלא מכסף. להבדיל אלפי הבדלות, עם גרמניה חזרו לעשות עסקים מהר מאוד אחרי מלחמת העולם השנייה. למרות שנראה שאנחנו חיים היום בעידן אחר, ערכי יותר, העולם העסקי לא מעניש מדינות שהן באמת חסרות ערכים (כמו איראן וסין) ומוצאים את הדרך לעשות איתן עסקים, לפעמים דרך צד שלישי.

גם האיום של קרן העושר הנורבגית או של ממשלת קנדה לא יהיה באמת אפקטיבי, כיוון שמספיק שאחוז אחד מהעולם כן ישקיע בישראל, וזה יספיק כדי לממן את כל ההשקעות הנדרשות במשק. זאת כיוון שעולם ההשקעות פועל בצורה של חוק כלים שלובים. כלומר, כל נכסי ההשקעה אלטרנטיביים אחד לשני, וזה עוד לפני שלקחנו בחשבון שהיקף גדול מאד מהחברות שפועלות בישראל רשומות למסחר בחו"ל, נסחרות בתוך מדדים, ולא צבועות כישראליות.

לסיכום, קשה לראות מצב שבו הדה־לגיטימציה לישראל בתחום העסקי תישאר אחרי המלחמה. מה שכן הוא בהחלט עשוי לשרוד בתחומים שאינם למטרות רווח ובמעוזי הפרוגרסיביים כמו אמנות, תרבות, ספורט ומחלקות מדעי הרוח והחברה באקדמיה. ושוב, בתחום העסקי הכסף מדבר.

עוד כתבות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת