סחורה ממתינה לייצוא בנמל באינסטנבול / צילום: Shutterstock
שגריר טורקיה בישראל, שאקיר אוזקן טורונלר, כבר נמצא מזמן באנקרה, ושגרירת ישראל בטורקיה, אירית ליליאן, כבר נמצאת מזמן בירושלים, אבל בשתי המדינות לא זוכרים טלטלה קשה ליחסי ישראל-טורקיה כמו החלטת האמברגו על יצוא 54 פריטים חשובים.
● החרם של ארדואן נגד ישראל: מה חושבים בטורקיה?
● אסדרה של 3 תחנות כוח מתעכבת, והמדינה עלולה לשלם בהפסקות חשמל
ההחלטה הזו התקבלה לאחר שהיקף היצוא הטורקי לישראל ברבעון הראשון של השנה צנח ב־28% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. זה קרה ללא צעדים אופרטיביים טורקיים משמעותיים לפגיעה בסחר עם ישראל, אולם הרגישויות הפנימיות עשו את שלהן - והנשיא רג'פ טאייפ ארדואן החליט לאשר את הצעד החריג.
מי שעומד בחזית ההתמודדות עם הצעד הטורקי החריג הוא גד שושן, נשיא לשכת המסחר ישראל־טורקיה. האיש, שבמשך יותר משני עשורים מעורב בסחר עם טורקיה, ונחשב לאחת הדמויות הישראליות בעלות מערכת היחסים הטובה ביותר עם אנקרה, מספר בראיון לגלובס על הקולות שהוא שומע מהצד הטורקי, מה אומרים לו יבואנים ישראלים והאם להערכתו זהו רק צעד ראשון של הטורקים.
"אין ספק שיש לטורקים עוד במחסנית"
"ביקשתי מחברים בטורקיה להבהיר איך ומה קורה, והם אמרו כי 'זו הצהרה'", מספר שושן. "מנגד, יש לנו בישראל מי שכבר טוענים כי עצרו משלוחים, אבל זה לא בהכרח קשור להצהרה. ממשלחים עוד לא שמענו דבר, אך זו הצהרה חמורה שנוגדת הסכמים בילטרליים. זו לא הצהרה בריאה וטובה לאף אחד, אבל נכון לעכשיו לא יודעים על פעולות אמיתיות. בחלק מהתחומים, הטורקים לא צפויים לפגוע".
אתה בקשר שוטף עם הטורקים. מה הם אומרים לך?
"הם נורא נזהרים בדבריהם, ואומרים שצריך לשים לב לדברים ושזו הצהרה מדינית שיש להביא בחשבון. זה אירוע שאי אפשר לנתק מהתמונה הכוללת, שלא כוללת רק את עזה - היא כוללת גם את הבחירות האחרונות בטורקיה".
באותן בחירות מקומיות שהתקיימו בסוף מרץ, מפלגת הצדק והפיתוח (AKP) בהנהגת ארדואן נחלה כישלון היסטורי. ראשית, היא הפסידה את כל הערים הגדולות למפלגת האופוזיציה הבכירה, מפלגת העם הרפובליקנית (CHP), שמייסדה הוא מוסטפה כמאל אטאטורק.
ואולם, לא פחות חמור מכך, מפלגת הרווחה החדשה (YRP), מפלגה זניחה בפרלמנט הטורקי עם ארבעה מושבים מתוך 600, הצליחה לגבור על הבלוק של ארדואן בשני מחוזות שנחשבים למוקדי ההצבעה שלו: שנליאורפה ויוזגט. אותה מפלגה קטנה השיגה זאת תוך שביקרה את הנשיא הטורקי על הקשרים הכלכליים עם ישראל. "לגרש את השגרירה ולנתק את הסחר עם ישראל", הצהירו בכירי המפלגה הזו שוב ושוב במסגרת הקמפיין.
אין ספק כי אותה תבוסה קשה, וההפנמה של נשיא טורקיה וסביבתו כי הסחר עם ישראל פוגע בהם אלקטורלית בתוך טורקיה, השפיעו בהכרח גם על הצעד החריג. מייד לאחר מכן, שר החוץ ישראל כ"ץ מיהר להורות לאגף הכלכלה במשרד החוץ להכין רשימה נרחבת של מוצרים שישראל תמנע מטורקיה לייצא אליה. הצהרתו שימשה "דלק" לכלי התקשורת הטורקיים, שממילא חוששים מהשלטון, כדי להציג אגרסיביות ישראלית. כעת, אומר שושן, כי "צריך להיות זהירים. הצהרות פוליטיות עכשיו הן מאוד רגישות".
האם אתה חושש שזה צעד ראשון מבין כמה?
"הטורקים הצהירו בעצמם כי זה צעד ראשון מבין כמה. הם אמרו שהם מתכננים כמה צעדים, ואין ספק שיש להם במחסנית עוד. הטענה של ישראלים בנוגע לכבוד אינה נכונה. צריכים להפסיק לחפש להיות צודקים, ולדבר על מדיניות ארוכת־טווח. לא להתחיל מלחמת סחר, כי אף אחד לא יוצא מזה מורווח. אני אומר גם לטורקים: הבעיה שלנו היא החטופים. במקום ללחוץ על ישראל, צריכים ללחוץ שיחזירו את החטופים".
במסגרת תפקידו, שושן מהווה כתובת ומקור ידע גדול לישראלים שסוחרים עם טורקיה - במיוחד בעיתות משבר. "יש חשש ממה שהולך לקרות", הוא מציין. "חוששים שאין אלטרנטיבות וכעת צריך לבנות כאלו. יש הרבה כעס ורגשות נגד הטורקים שאני מנסה להרגיע. זה נובע ממדיניות של שנים: צריכים לפתח סחר, ולא תלות. המדיניות הישראלית ב־20 השנים האחרונות יצרה תלות. הטורקים ידעו ללחוץ על הבטן הרכה של ישראל".
נשיא לשכת המסחר ישראל־טורקיה מסכם, כי "ראינו את הבלאגן שהיה עם העגבניות מטורקיה, אבל חזרו לייבא אותן כי בלתי אפשרי בלעדיהן. צריך להפנות אנרגיה פנימה. אותי מטרידה ישראל ולא טורקיה.
"יש טרנד ששמעתי שתוהים 'כיצד אנחנו נותנים עבודה לטורקים?' גם בגלל סוגיות של שכר ותנאי עובדים שם. גם בסין יש בעיות ומייבאים, כי אנחנו חייבים לייבא. לא נתקן יחסי עובד־מעביד בטורקיה, כפי שלא נוכל להיות אי שלא תלוי ביבוא. נדרשת מדיניות הכלה, וחס וחלילה להפוך את המצב למלחמת חרמות כלכלית - זה יהיה אסון".