גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפשיעה בחברה הערבית גואה, אבל הממשלה לא נותנת מענה

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם: בשיתוף "יוזמות אברהם", התוכנית לטיפול בפשיעה והאלימות בחברה הערבית

הוועדה לקידום המאבק בפשיעה בחברה הערבית, ספטמבר 2023 / צילום: חיים צח, לע''מ
הוועדה לקידום המאבק בפשיעה בחברה הערבית, ספטמבר 2023 / צילום: חיים צח, לע''מ

האלימות והפשיעה בחברה הערבית הפכו לאיום קיומי על חייהם של ישראלים רבים. וכפי שעולה מהנתונים, האיום הזה רק הולך ומתעצם. כפי שהראינו במשרוקית של גלובס, שנת 2023 הייתה שנת שיא מבחינת מספר הקורבנות בקרב ערביי ישראל: לפי נתוני המשטרה, אלה הגיעו ל-236 בשנה זו, כאשר לפי נתוני עמותת "יוזמות אברהם" (בשיתופה נכתב דוח זה), הנתון עמד על 244. זו עלייה דרסטית בהשוואה לשנים הקודמות: ב-2022 נרשמו 108 נרצחים (הנתון של "יוזמות אברהם" הוא 116), ובשנת 2021 - 126.

לדוח המלא לחצו על הקישור

ואף על-פי כן, מדובר בתופעה שמלווה אותנו כבר זמן רב. בעשור האחרון החברה הערבית קברה עשרות מבניה ובנותיה מדי שנה ושנה. ולמרבה הצער, נראה כי התופעה הזאת כאן כדי להישאר: מתחילת השנה הנוכחית ועד סוף מרץ נרצחו למעלה מ-40 אזרחים ערביים.

כדי להבין עד כמה מדובר בבעיה חריגה, מספיק להתבונן בנתונים המקבילים בחברה היהודית. בשנת 2023 נהרגו 53 אזרחים יהודיים בנסיבות של אלימות ופשיעה. מכאן עולה כי החברה הערבית, ששיעור אזרחיה כחמישית מאזרחי המדינה, כאבה ב-2023 את מותם של למעלה מ-80% מסך כל הקורבנות. ומה הממשלה עשתה בעניין? התשובה הקצרה: לא מספיק. התשובה הארוכה - בשורות הבאות.

עשור של החלטות

נקודת ציון חשובה במענה הממשלתי לאתגרי החברה הערבית היא החלטה ממשלה 922 מסוף 2015 שעניינה תוכנית חומש לפיתוח כלכלי של החברה הערבית. אלא שההחלטה התמקדה בפן הכלכלי של הפיתוח, ופחות נדרשה לפתרונות קונקרטיים לתופעת האלימות בחברה. ואולם עם הזמן התפתחה ההבנה שיש בין הדברים היזון חוזר: מכת הפשיעה מציבה חסם משמעותי לפיתוח הכלכלי - והמצב הכלכלי והחברתי משפיע על הפשיעה.

הלקח הזה הוביל להחלטת ממשלה 1402 (בשנת 2016) שנועדה לשפר את הביטחון האישי בחברה הערבית ובירושלים, ובין יעדיה היו הקמת מינהלת חדשה לשיפור שירותי המשטרה ביישובים הערביים, גיוס אלפי שוטרים תוך התמקדות בשוטרים מוסלמים, הקמת תחנות משטרה ביישובים הערביים ותגבור תחנות משטרה ונקודות משטרה קיימות.

תוכנית החומש הייתה אמורה להסתיים ב-2020. לפי נתוני הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים במשרד לשוויון חברתי, האומדן המקורי של תקציבי התוכנית עמד על כ-10.7 מיליארד שקל - ובפועל הוקצו כ-9.7 מיליארד שקל. כמה מתוך זה נוצל? משנת 2016 ועד סוף שנת 2020 נוצלו בפועל כ־6 מיליארד שקל - שהם כ-62% מההקצאה בפועל וכ-56% מהאומדן התקציבי. לאור הביצוע החלקי, תוכנית החומש קיבלה "תוספת זמן" וזכתה להארכה של שנה נוספת.

בינתיים, באוקטובר 2019, מינה ראש הממשלה בנימין נתניהו את מנכ"ל משרדו לעמוד בראש צוות מנכ"לים שיגבש תוכנית לטיפול בפשיעה והאלימות בחברה הערבית. הצוות הגיש את מסקנותיו ביולי 2020, ובמרץ 2021 החליטה הממשלה שתובא לאישורה בחודשים הבאים תוכנית חומש שאמורה ליישום מסקנות דוח צוות המנכ"לים.

והנה, בעקבות הצעדים הללו, נולדה באוקטובר 2021 החלטה 549 לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. ממש במקביל, קיבלה הממשלה החלטה (מספר 550) על תוכנית חומש נוספת לצמצום פערים כלכליים וחברתיים בחברה הערבית (בעניינה לא נרחיב הפעם).

התוכנית לטיפול בפשיעה

ההחלטה כללה תוכנית רב-שנתית לשנים 2022-2026 בתקציב של 2.4 מיליארד שקל, בליווי משרד ראש הממשלה ובהשתתפות המשרד לביטחון לאומי, משרד המשפטים, משרד האוצר, משרד החינוך, משרד הפנים, משרד העבודה, משרד הרווחה והביטחון החברתי, רשות המסים והרשות לשיקום האסיר. ביולי 2022, העבירה הממשלה תיקון להחלטה שהוסיף לה תשעה סעיפים שעוסקים בחיזוק הביטחון האישי, צמצום הפשיעה והאלימות והגברת אמון הציבור במערכות האכיפה בערים המעורבות רמלה, לוד ועכו.

לפי נוסח ההחלטה, אלה היו שש המטרות הרשמיות שלה: פירוק ארגוני פשיעה, הפחתת תופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית והפחתת האמצעים הכלכליים העומדים לרשות ארגוני הפשיעה; הגברת תחושת הביטחון האישי של אזרחי ישראל בכלל, של תושבי הנגב ושל האזרחים והתושבים הערבים בפרט; הקטנה ניכרת של מספר כלי הנשק המוחזקים באופן בלתי חוקי בידי אזרחים בחברה הערבית; הגברת אמון הציבור הערבי במערכת אכיפת החוק; הגברת השיתוף והשותפות ביישום התוכנית מצד נציגים מהחברה הערבית, לרבות ראשי הרשויות המקומיות הערביות ונציגי הערים המעורבות; העצמת החברה הערבית וחיזוק החוסן הקהילתי להתמודדות עם האלימות במרחב המקומי והוקעת תופעות אלימות ופשיעה.

איך עושים את זה? ההחלטה פירטה מגוון צעדים שאפשר לסווג למספר מישורים. ישנו, למשל, המישור האכיפתי, במסגרתו הוחלט על שיפור האכיפה באמצעות הגברת הנוכחות של גורמי האכיפה ברחוב הערבי, שיפור שירות השיטור וקידום אכיפה אפקטיבית - כולל גם קידום תיקוני חקיקה רלוונטיים. כמו כן, בהחלטה נקבע כי יתבצע טיפול בתשתית הכלכלית של ארגוני הפשיעה ושל גורמי פשיעה מרכזיים כדי לצמצם את פעילותם.

במישור החברתי, ההחלטה קראה ליצירת מסגרות השכלה, תעסוקה, חינוך והכשרה לגברים צעירים בני החברה הערבית לשם שילובם במסלול חיים נורמטיבי; לטיפול לשם מניעת האלימות במוסדות החינוך ובקרב בני הנוער; לחיזוק כלי רווחה קהילתיים לטיפול במניעת פשיעה ואלימות; לקידום פתרונות לנפגעי עבירה בחברה הערבית; להרחקה של האוכלוסייה ממעגלי הפשע ולמניעת הידרדרות והצטרפות אליהם.

מישור נוסף שהוא קריטי לפתרון הבעיה הוא הממשק בין גופי הממשל לבין האזרחים. כאן הוחלט על סיוע וליווי לרשויות מקומיות ערביות להפחתת הלחצים של גורמי פשיעה עליהן, להגברת המשילות בתחומן וליישום אפקטיבי של תוכניות הממשלה בתחומי אחריותן; הגברת האפקטיביות של פעולות הממשלה וחיזוק השילוב בין המשרדים להפחתת תופעות פשיעה ואלימות בחברה הערבית; תיאום בין משרדי הממשלה בכל הקשור לתוכניות לקידום כלכלי-חברתי לחברה הערבית וטיפול מערכתי-לאומי לצמצום תופעת הנשק הבלתי-חוקי בחברה הערבית.

השינוי סוף־סוף מגיע?

ואולם קשה לראות ביישום התוכנית הצלחה כבירה. מסטטוס היישום והביצוע של מרכיבי ההחלטה עולה תמונה של יישום חלקי בלבד הן באכיפה והן במניעה. אכן, חלק מהחוקים המתוכננים אושרו, גופי האכיפה הגבירו את פעילותם למאבק בפשיעה בזכות התוכנית, תקנים רבים שהוקצו לתוכנית אוישו, תקציבים נוצלו, וחלק ממשרדי הממשלה פועלים באופן ממוקד יותר כדי למגר את הפשיעה. עם זאת, עולה שאלה האם הממשלה פועלת לאור האסטרטגיה שהותוותה במסגרת החלטת ממשלה 549.

הדרך להצלחה עוד ארוכה. רוב היעדים השנתיים שהוצבו לא הושגו, תקנים שהוקצו אוישו באופן חלקי ברוב המקרים, תקציבים שהוקצו לא נוצלו במלואם, ומספר תוכניות נתקלו בקשיי הקמה וביצוע. ובסופו של דבר אי-אפשר להתווכח עם זה שהיום, כשנתיים וחצי מקבלת ההחלטה, רמת הפשיעה בחברה הערבית גבוהה הרבה יותר הן מבחינת מספר הקורבנות והן מבחינת כמותן ו"איכותן" של תופעות האלימות והפשיעה.

אז מה בעצם מנע את יישום ההחלטה? המעקב שלנו מעלה שורה של חסמים שהצטרפו זה לזה והגבילו מאוד את היכולת לחולל כאן שינוי משמעותי. הראשון הוא השינוי הבולט בסדר העדיפויות של הממשלה - החלק מהדרג המדיני ועד לדרגים הביצועיים. חילופי הממשלות הובילו לשינויים בתוכניות השונות ובאופן התנהלות המנגנון הממשלתי, ופועל יוצא הוא התיאום הפנים ממשלתי, כולל התיאום עם מערכת אכיפת החוק. נוצרה אי-בהירות בקשר ליישום התוכנית, ונראה כי הסנכרון בין הגופים השונים נחלש.

כך, הממשלה הנוכחית עצרה או שינתה תהליכים שכבר יצאו לדרכם. למשל, בתקופת הממשלה הקודמת הופעלה תוכנית הדגל של ההחלטה, "עוצרים את הדימום", שנועדה לספק פתרון מקיף לשבעה יישובים ערביים שסבלו מרמה גבוהה של פשיעה חמורה ולפתח מודל שניתן יהיה ליישם ביישובים אחרים הסובלים מבעיה דומה. אלא שבחודשים הראשונים לכהונתו, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר החליט לעצור את התוכנית - ובמקום להשאירה תחת הפעלת ארגון הג'וינט, להעבירה לידי הרשות לביטחון קהילתי. השהיה זו, לצד המעבר בין הגופים, הובילו לקשיים והלכה למעשה לירידת היכולות של התוכנית לספק פתרונות משמעותיים. יתרה מזאת, נציין כי נשאלת השאלה האם התוכנית משפיעה בשטח או מיושמת על הנייר בלבד.

דוגמה נוספת היא מצבע החירום למאבק בפשיעה שהוסמך לבצע סגן השר לביטחון לאומי בתקופת הממשלה הקודמת, יואב סגלוביץ'. הממשלה הנוכחית דאגה לשינוי השם של המבצע ואף קיימה מפעם לפעם ישיבות בעניינו, אך הוא לא חזר לפעול במתכונתו המקורית, וניכר שכבר לא היה גורם שמוביל את המאבק בפשיעה באותו אופן.

ספר תוכנית העבודה ממשלתי שהתפרסם השבוע משקף את שינוי סדר העדיפויות שהשתנה משנת 2022 לשנת 2024, שכן התוכנית המקורית, שנהנתה משיעור יישום גבוה, הפכה במקרה הטוב לביצועים טקטיים ובמקרה הרע לפעולות ספורדיות. מדדי התוצאה הרבים והכמותיים שליוו את פרק התמודדות בפשיעה בחברה הערבית לשנת 2022 השתנו והצטמצמו משמעותית בהשוואה לספר התוכניות הנוכחי. לדוגמה, מבחינת מדידת התפוקות, בשנת 2022 דווח על הקמת 9 יחידות שיטור עירוני ביישובי החברה הערבית, מהלך נדרש במאבק בפשיעה ברחובות, כיום לפי ספר תוכניות העבודה אין דיווח מספרי על מספר התחנות שהוקמו בישובים השונים.

אבל במקום לסקור דוגמה אחר דוגמה, אפשר פשוט להסתכל על סדר העדיפויות התקציבי. אף שבתוכנית אושר תקציב של 2.4 מיליארד שקל, הביצוע התקציבי לא עמד ביעדים, כך שההקצאה בפועל שתהיה נמוכה יותר. הקיצוץ בתקציבים יפגע ישירות בהחלטה: תוכניות יצומצמו או ייעצרו, תקנים יבוטלו, והסיכוי להשיג את יעדי ההחלטה יפחת במידה רבה.

חיכוכים בתוך הממשלה

חסם נוסף שהקשה על יישום ההחלטה הוא הממשק בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי. המעקב שלנו מעלה כי אין שיתוף-פעולה מספק עם הרשויות המקומיות והגורמים בהן הרלוונטיים לתוכנית, כמו מחלקות הרווחה והרשות לביטחון קהילתי.

הקושי בתפקודן וביעילותן של חלק מן הרשויות הערביות הוא בעיה מוכרת, אבל תפקיד השלטון המרכזי הוא למצוא מנגנונים שישחררו את החסמים הללו, כך שאפשר יהיה לעבוד בשיתוף-פעולה עם הרשויות ולערב ולרתום אותן. יש חשיבות רבה למחויבות של ראשי הרשויות ושל בעלי התפקידים בהן לקידום הנושא וליישום ההחלטה - והאחריות היא כמובן גם עליהם.

ולמען האמת, המעקב שלנו אחרי ההחלטה מגלה כי החיכוכים הגיעו גם לתוך השלטון המרכזי עצמו. הממצאים מלמדים כי הסנכרון בין גופי הממשל לוקה בחסר, וכי משרדים מסוימים לא מעבירים דיווח סדור שמאפשר להתחקות אחר אופן היישום. העובדה שבעלי תפקידים במשרדים אלה אינם סבורים כי עליהם לתת דיווח לגורם המתכלל (משרד ראש הממשלה) או מתעלמים מחובתם זו, מעידה על כשל מהותי בתפקודם וכן על כשל במנגנוני הניהול והבקרה של החלטת הממשלה.

נקודה שכן אפשר לציין לחיוב היא שבאוגוסט 2023 מונה ראש מטה לטיפול בפשיעה בחברה הערבית במשרד ראש הממשלה. מדובר בצעד חשוב לקידום ההחלטה ולמאבק בפשיעה.

אז מה אפשר לעשות?

אחרי שהצבענו על הבעיות, צריך גם להציע פתרונות. אלה ההמלצות של המרכז להעצמת האזרח - שגובשו בשיתוף עמותת "יוזמות אברהם".

ייעול הניהול: יש לכנס את כלל הגורמים המעורבים בנושא, לקיים פגישות תכופות של צוות העל ולנהל דיווח מסודר, מקצועי ומחייב יותר מצד משרדי הממשלה. לצורך כך יש להעניק לגורם המתכלל סמכויות בעלות תוקף ושילובו בפורומים הרלוונטיים.

סדר עדיפויות: אף על-פי שהמלחמה טרפה את סדר העדיפויות הלאומי, נתוני הפשיעה בחברה הערבית משקפים בעיה שאי-אפשר להזניח אותה ולדחות את הטיפול בה. לכן, קריטי שהמאבק המורכב בפשיעה הערבית יזכה למענה אסטרטגי שלם.

כוח-אדם: לנוכח המחסור בכוח-האדם שפוגע ביישום התוכנית, יש לארגן הכשרות ייעודיות למגוון התפקידים שעבורם יש כרגע קושי בגיוס.

הגברת השקיפות: על משרדי הממשלה לדווח לציבור הרחב בעקביות ובשקיפות על פעילותם ועל מידת העמידה ביעדים שהוצבו, ועליהם גם לפנות באופן המותאם לקהל היעד, בשפה הערבית. הדבר נכון בייחוד למידע על תחום הביטחון האישי ועל המאבק בפשיעה, שכן מאבק אפקטיבי מחייב בניית אמון עם החברה הערבית. דיווח שקוף ומהימן משמש אמצעי להגברת תחושות האמון, המעורבות והשותפות.

מחקרים מלווים: לחלק ממרכיבי ההחלטה אמור להיות מחקר מלווה לבחינת השפעתם, אך לרוב אין מחקר כזה. יש לבצע הערכה שתבחן את השפעתן של הפעולות ושל התוכניות בשטח, ולקבל משוב מקהל היעד. כך ניתן יהיה להראות את הישגי ההחלטה, וללמוד לגבי הפעלת תוכניות דומות בעתיד.

חקיקה: נדרשים צעדי חקיקה על-מנת לשפר את פעולות האכיפה ואת פיענוח התיקים הפליליים, בעיקר מול הפשיעה המאורגנת בחברה הערבית. יש חשיבות רבה הן להשלמת החקיקה במסגרת ההחלטה והן לחוקים נוספים.

עוד כתבות

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר פרסום ברשתות החברתיות, 09.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

למה ביהמ"ש הורה לבן גביר לקדם קצינת משטרה?

ביהמ"ש פסק: השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יחויב לקדם קצינת משטרה שהעידה במשפט נתניהו • הרוחות במערכת הפוליטית התלהטו, אבל מה באמת נקבע בפסיקה? • המשרוקית של גלובס

מארק בניוף, מנכ''ל סיילספורס / צילום: ap, Markus Schreiber

מעל 1,400 עובדי סיילספורס במכתב נגד סוכנות ההגירה האמריקאית

עובדי סיילספורס דורשים מהמנכ"ל מארק בניוף לבטל את כל הקשרים העסקיים הפוטנציאליים עם ICE, לאחר שהתבדח על נוכחות סוכניה בכנס החברה בלאס וגאס ● מחאת העובדים מתפרצת בנקודת זמן רגישה עבור ענקית התוכנה, שמנייתה איבדה כ-27% מתחילת 2026

קופנהגן / צילום: Shutterstock

החל מ-212 דולר: המדינה היקרה שחוזרת למפת הטיסות של הישראלים

הביקוש לטיסות ישירות לקופנהגן זינק במאות אחוזים ● אל על מנצלת את בריתות התעופה כדי להפוך את היעד להאב אסטרטגי, בזמן שהמטיילים מחפשים אלטרנטיבה כפרית ובטוחה ליער השחור ולהולנד ● זאת, על אף העלויות הגבוהות והתדמית הפרו־פלסטינית

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

הפכו למיליארדרים ויעברו לגוגל: החיים החדשים של מייסדי וויז

העסקה צפויה להפוך את צוות וויז לזרוע הסייבר של גוגל קלאוד כיחידה עצמאית, ולחזק את מעמדה של הענקית בתחום אבטחת הענן בעידן ה-AI ● בניגוד לעסקאות שבהן החברה הנרכשת נטמעת ונעלמת בתוך הארגון, כאן נראה כי גוגל מבקשת לשמר את המייסדים כמקשה אחת - ומוצרי וויז ימשיכו להימכר גם בעננים מתחרים

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

קבוצת לופטהנזה מחזירה את טיסות הלילה לישראל

טיסות הלילה של לופטהנזה מת"א יכללו עצירה קצרה באתונה עד 28 בפברואר לצורך חילופי צוותים ● גם טיסות הלילה של סוויס, שיתחדשו ב־16 בפברואר, יופעלו במתכונת דומה ● המשמעות היא שטיסות שמוצגות כטיסות לילה סדירות אינן מופעלות כטיסות ישירות בשלב זה, וזמן הטיסה יתארך בהתאם

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

"הרעשה ארטילרית": הדולר צונח, עד לאן הוא יכול להגיע?

הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים, ונראה שהתחתית עוד רחוקה ● איילון ביטוח ופיננסים: "יש פה סוג של 'הרעשה ארטילרית' על הדולר מכל הוורטיקלים במקביל. יכול להגיע מתחת לשלושה שקלים לדולר" ● מיטב: מהלך ההתחזקות של השקל הובל ע"י המשקיעים המוסדיים המקומיים ● ובעולם, הסיפור של הפרשי הריביות חוזר לשולחן

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק מגיע לישראל בחודש הבא. על הפרק: השקעות בתחום הרובוטיקה

האיש העשיר בעולם ינחת בארץ בשיא תפנית אסטרטגית: מהתמקדות ברכב חשמלי להתרחבות לרכב אוטונומי ולרובוטים דמויי אדם ● בעוד שהרגולציה המקומית מכינה את השטיח האדום לניסויים בכבישים, תעשיית ההייטק מקווה שהביקור יוליד גם פריצות דרך עסקיות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

מרוץ ה-AI הופך להימור הגדול בתולדות הטכנולוגיה: מי ישלם את החשבון?

ענקיות הטכנולוגיה ישקיעו השנה כ-660 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ● הסכום הגבוה מאתגר אפילו את יצרניות המזומנים הגדולות בעולם ● מהו הפתרון המתפתח במחשכים, ומדוע הוא מזכיר את כשלי הסאב-פריים ● וגם: באילו מניות לשקול להשקיע, ומאילו להיזהר?

מדד ת''א שובר שיא חדש / צילום: Shutterstock

שוב שוברת שיאים: הכוחות שמזניקים את הבורסה בת"א

הבורסה בת"א כבר עלתה ב־15% מתחילת השנה - הרבה מעל השווקים בעולם ● המומחים תולים זאת במכלול סיבות - משובם של הזרים, דרך התנפלות הציבור בישראל ועד היחלשות איראן ● מדוע המניות הגדולות מובילות את העליות, ולמי מומלץ "לקחת חלק מהכסף הביתה"

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

הראלי במניות הביטוח הקפיץ את השווי של 5 בעלי מניות ביותר מ-40 מיליארד שקל

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של עשרות מיליארדי שקלים בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

בוונצואלה מכחישים: לא הסכמנו לשלוח נפט לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ממשלת ונצואלה "מכחישה באופן מוחלט" את הדיווחים שאישרה משלוח נפט לישראל, באינדונזיה דנים בכמות החיילים שישלחו לכוח השלום בעזה, וביקור הנשיא הרצוג באוסטרליה הוביל להפגנות נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

דרמה בתחתית: מי החברות שיפסידו מכניסת פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

טראמפ ונתניהו בבית הלבן / צילום: ap, Evan Vucci

"תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם

טראמפ צייץ: "הייתה פגישה טובה מאוד - אך לא הושגה שום החלטה סופית. התעקשתי שהמו"מ עם איראן יימשך" ● בדרג המדיני ובמערכת הביטחון בישראל מעריכים שהמו"מ בין ארה"ב לאיראן לא יבשיל לעסקה ● עדכונים שוטפים

הייניקן. ''מעדיפים משקאות אחרים'' / צילום: ap, J. David Ake

הדור הצעיר נוטש את הבירה: הייניקן יוצאת לפיטורי אלפי עובדים

על פי אנליסטים של שוק האלכוהול, הירידה במכירות נובעת ככל הנראה מהימנעות של הדורות הצעירים משתיית משקאות אלכוהוליים, ומשתיית בירה מסיבות בריאותיות ● על פי דיווח שהתפרסם, הייניקן תפטר בין 5,000 ל-6,000 עובדים בשנתיים הקרובות

פיחות בשער הדולר / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הפיחות בדולר פוגע בחברות הבינלאומיות שפועלות בישראל

חוזי עסקאות נדל"ן החלים כיום בישראל נקובים בשקלים ● פיחות שער הדולר - יחד עם העובדה שלא ניתן לשלם ישירות במטבע זר - מביאים לעלייה בדמי השכירות שנדרשות לשלם החברות הבינלאומיות השוכרות משרדים בישראל ● מה חברות כאלו עושות כדי לצמצם נזקים?

תמונה מתוך הפרסומת של קמפיין ''ברית הריבוע הכחול נגד שנאה'' / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"מביכה" ו"הרסנית": פרסומת נגד אנטישמיות גרמה לסערה בארה"ב

בסופרבול הוקרנה השבוע פרסומת נגד אנטישמיות - והרוחות סערו ● וגם: מה עשוי לסמל את השתלטות הבינה המלאכותית על הפרסומות המוקרנות במשחקי הגמר של אליפות הפוטבול האמריקאית

ניסוי ב''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

משרד הביטחון ורפאל השלימו בהצלחה סדרת ניסויים במערכת "קלע דוד"

מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" נועדה ליירט איומים שונים - בהם רקטות, טילים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים ● הצלחת הניסויים מהווה קפיצת דרך טכנולוגית ומבצעית בשדרוג המערכת, שהוכיחה במהלך המלחמה יכולות ביצוע גבוהות

אילוסטרציה: shutterstock

הריבית על פיקדון עד שנה בבנקים נפלה ל-3.95%. מה עשה הציבור עם ההפקדות?

אחרי הפחתת ריבית בנק ישראל בפעם השנייה ברציפות, מנתוני הבנק המרכזי עולה כי גם הבנקים החלו לשחוק באגרסיביות רבה יותר את הריבית שהם נותנים על פיקדונות ● כתוצאה מכך נרשם קיטון משמעותי בהפקדות לפיקדונות בבנקים בחודש ינואר - שחיקה של 5 מיליארד שקל לעומת החודש הקודם

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין חברה שהיא בעלת הנכס לבין עיריית תל אביב, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר