נשים בתפילת עיד אל פיטר בטהראן / צילום: Reuters, Fatemeh Bahrami
לרוב כשמדברים על מדינה שמצבה הכלכלי משליך מהותית על מלחמה כוללת נגד ישראל, עוסקים בלבנון. שלל מומחים כבר העידו שצרותיה הכלכליות מונעות מחיזבאללה לצאת למלחמה כזו. אלא שהפטרון של חיזבאללה, איראן, שקועה בעצמה בבוץ כלכלי. המצב החמור הוא אחד משיקולי האייתוללות להילחם בישראל דווקא באמצעות שליחיו מחוץ למדינה.
● האיום האיראני | המומחה שמסביר: האיראנים החליטו לתקוף, אז למה הם מחכים
● האיום האיראני | הכבוד האיראני נפגע? לעם לא אכפת משאיפות אזוריות
● פרסומים זרים חושפים: ישראל ביצעה שלוש תקיפות בשטח איראן כבר באוקטובר
45 שנה חלפו מאז שהמהפכה האסלאמית שמה את איראן תחת גחמות משטר האייתוללות הקיצוני. המשטר ביצר את מעמדו ומחאות דוכאו ביד קשה ורצחנית, ולכן קשה לראות מהפכה שתפיל את הקיצוניים מהשלטון, לפחות בקרוב. מצב זה מאפשר למנהיג העליון עלי חמינאי להכתיב לאיראן סדר יום שמנוגד לצורכי העם. כך, ההסתה נגד ישראל והפעלת מיליציות פרו־איראניות נגדה ברחבי המזרח התיכון תופסות נתח מרכזי מתקציב המדינה, במקום תוכניות שיקום לכלכלה המקרטעת.
להערכת קרן המטבע הבינלאומית, כלכלת איראן תצמח השנה ב־3.5%, בהובלת ענף הנפט. ב-2023 הפיקה איראן 3 מיליון חביות ביום, מהן פחות מ־2 מיליון הופנו ליצוא, בעיקר לסין (90%). קצב ההפקה יישאר כנראה בעינו לאורך 2024, כי לא צפוי שינוי במדיניות הסנקציות של ארה"ב נגד טהרן בשנת בחירות. בין כה וכה, מהכנסות הנפט לא נהנה העם האיראני, אלא המשטר.
המשטר לא מטפל בשיעור האבטלה הגואה, שצפוי לעמוד על כ־12% עד תום 2024. גם חלק בלתי מבוטל מבין המשתכרים - כ־30% - חי מתחת לקו העוני, וככל שמתרחקים ממרכזי הערים המצב מחמיר. זה נובע, בין השאר, מקצב אינפלציה שנתי שהגיע לפני כשנה ל-55%, שיא של יותר משלושה עשורים. אומנם הקצב השנתי פחת לכ־36%, אבל לאחר שמחירי שמן הבישול התייקרו ב־145% והבשר ב־78% ברמה שנתית, הנזק נעשה.
גורם מהותי לעוני הוא שחיקת הריאל האיראני בקצב קיצוני. בצל החלטת נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ לעזוב את הסכם הגרעין ב־2018, צנח הריאל ב־70% תוך חודשים ספורים מול הדולר. המגמה נמשכה שנים עד שהיחס הגיע ל־440 אלף ריאל לדולר ב־2022. בתוך ארבעה ימים בלבד בשבוע שעבר צנח הריאל מ־630 אלף לדולר לכ־660 אלף, שפל היסטורי. עבור המחשה עד כמה משטר האייתוללות נכשל לאורך עשרות שנים, די להסתכל על שערי החליפין: ב־1978, רגע לפני המהפכה, 70 ריאל בלבד הספיקו לדולר.
זהו אבסורד, שהרי איראן היא המדינה השנייה בעולם בעתודות גז טבעי, יותר מפי 3 מארה"ב; והרביעית בעתודות נפט, יותר מפי 4.5 מארה"ב. לפי הערכות, יש לה עתודות גז טבעי ונפט בשווי כ־27.3 טריליון דולר.
הכסף במשמרות המהפכה
אם כך, נשאלת השאלה לאן הולך כל הכסף. התשובה לגבי חלק לא מבוטל היא משמרות המהפכה, הכוח הצבאי שתפקידו להגן על המשטר האסלאמי השיעי. לפי התקציב הרשמי קיבלו משמרות המהפכה בשנה הפיסקאלית 2023-2022 כ־1,190 טריליון ריאל - פי שלושה מהתקציב שלהן שנתיים קודם לכן. תקציב זה גדול פי כ־2.4 מזה של צבא איראן. תקציב הענק מתבסס, בין השאר, על כך שהיקף ההלוואות השנתי של איראן באותה תקופה הסתכם בקרוב ל־50 מיליארד דולר - כ־30% מהתמ"ג השנתי.
"באיראן יש סיפורי שחיתות, זה לא חדש, מה שחדש הוא שמערכת כלכלת הצללים של משמרות המהפכה מעצימה את התופעות השליליות", אומר לגלובס אלכס גרינברג, חוקר איראן במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. "כלכלן איראני אמר לפני שנים ספורות כי הבעיה אינה ריבוי השחיתות, אלא שהשחיתות הופכת מאנומליה חברתית לנורמה חברתית. מדובר בפשיטת רגל של כל המהפכה. איראן מסוכנת לא כי היא דתית, אלא כי יש לה אידיאולוגיה נוקשה, אכזרית ואנטישמית, שנובעת מהשפעות מרקסיסטיות. השיח על המדוכאים מול האימפריאליסטים הוא שיח מאוד מרקסיסטי. בפועל, המשטר הנוכחי הפך לגרוע יותר ממשטר השאה".
משמרות המהפכה נכרכים באותה שחיתות, למשל, באמצעות חברה הבנייה הענקית שלהם חתאם אל־ענבייה. "כל פרויקט בנייה מרכזי באיראן נמצא תחתיהם", מסביר גרינברג. "קבוצת האקרים חשפה כיצד הם מתנהלים כמדינה בתוך המדינה. ראש אגף ביטחון מידע של משמרות המהפכה חיבר מסמך חשאי לרשות השופטת, שבו הודיע כי אחראי תחום השקעות של חתאם אל־ענבייה חתם על חוזים פיקטיביים עם חברות זרות שלא סיפקו שום שירות. הוא עשה זאת בתמורה לא ברורה כלשהי, ומול זאת הרשות השופטת שותקת".
משכירים מזון כדי לצלם
סוגיה שמטרידה מאוד את העם האיראני היא המחסור במים. בדומה לבעיות נוספות, המשבר הזה משפיע יותר על העניים ויושבי הפרברים. במקום להתרכז במתקני התפלה, תשתית מוכרת בעולם הערבי, באיראן מנתבים מים למתקני תוכנית הגרעין, כמו מתקן המים הכבדים באראכ. משטר האייתוללות נוקט שיטת סובסידיות מים תמוהה שמובילה לצריכה יומית ממוצעת לנפש של 250 ליטר - פי שניים מהממוצע העולמי. כשצריכה כזו מתחברת למדיניות לקויה, בלשון המעטה, של בניית סכרים והיעדר אכיפה, התוצאה היא מחסור.
המצב החמור באיראן מוביל לנזקים ארוכי טווח. בשנה שעברה דווח באיראן כי לפחות 6,000 רופאים עזבו את המדינה. המדינה הפסידה בטווח הקצר מקור למסים, ובטווח הארוך אוכלוסייה מבוססת כלכלית ומשכילה, שעשויה לסייע בשיקומה.
מי שנשאר באיראן שרוי בקושי נורא. ברשתות החברתיות רץ לאחרונה ציוץ של מועמדת לדוקטורט בטהרן, שהחליטה לוותר על הלימודים כי אין לה די כסף אפילו לאוטובוסים. בה בעת, באיראן חגגו בחודש שעבר את ראש השנה הפרסי, שבו נהוג להציג שולחן שופע במאכלים. בצל המצב הכלכלי החמור, פרצה תופעה חדשה: השכרת מזון לצילומי אינסטגרם. כך, אנשים משכירים שולחן מלא בשפע מאכלים, מצלמים אותם - ומחזירים למשכיר. העיקר להסתיר את העוני הקשה, שלא מאפשר לציין את החג.