גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"עשיתי דברים מסוכנים": המנכ"ל שמכר מניות בעשרות מיליוני שקלים

יאיר נחמד הקים את חברת הפינטק נאייקס עם שני שותפים, הנפיק אותה בת"א לפי שווי של כמעט מיליארד דולר ובהמשך הוביל אותה לנאסד"ק ● הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024 ● "לא רציתי למכור", טוען נחמד, "אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות"

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר
יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

לפני חודש השלימה חברת הפינטק הישראלית נאייקס הנפקת מניות בנאסד"ק בה גייסה כ־68 מיליון דולר, ושלושה בכירים בה - המייסדים יאיר נחמד שהוא המנכ"ל, אחיו אמיר נחמד המשמש כדירקטור ומנהל הטכנולוגיה הראשי דוד בן־אבי - מכרו מניות בתמורה מצטברת של 26 מיליון דולר (כ־100 מיליון שקל). הגיוס בוצע שנה וחצי אחרי שנאייקס הצטרפה למסחר בנאסד"ק, וכמעט שלוש שנים אחרי שהונפקה לראשונה בת"א, במה שהוכתר כגיוס ההון הגדול ביותר שביצעה חברת הייטק בבורסה המקומית.

נאייקס הודיעה על תמחור ההנפקה המשנית בנאסד"ק: ככה הגיבה המניה
משקיעת העל מהמרת על 4 מניות כדי לשחזר את ההצלחה

נאייקס הוקמה ב־2005 על ידי האחים נחמד ובן אבי. היא החלה את דרכה בפיתוח פתרונות תשלום עבור מכונות אוטומטיות, והתרחבה לפתרונות נוספים שמסייעים ללקוחות שלה לצמוח, כשהיום היא מציעה להם פתרונות בתחומי קבלת תשלומים ללא מזומנים, מערכות ניהול ואפליקציות להגדלת הנאמנות של לקוחותיהם. לפי נתוני החברה, יש לה למעלה ממיליון נקודות מכירה שהיא מחברת ומנהלת ב־120 מדינות, וקישור ליותר מ־80 מוסדות פיננסיים.

הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024. "לא רציתי למכור", טוען המנכ"ל יאיר נחמד בראיון לגלובס. "בגישה שלי, אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות".

והן?
"קודם כל רצינו יותר נזילות בשוק האמריקאי, משקיעים ואנליסטים אמרו לנו שלא יוכלו להמליץ על המניה לפני שיידעו שמי שנכנס להשקעה יוכל גם לצאת, ולא רק אחרי 100 ימי מסחר. שנית, רצינו להוסיף עוד אנליסטים שיסקרו את המניה, שהם למעשה מעין 'כוח מכירה' נוסף, והיום המניה מסוקרת על ידי 6 אנליסטים.

"סיבה נוספת למכירת המניות, הייתה שאני לא יכול להחזיק סתם כסף בקופת החברה, הכסף מיועד לחזק את המאזן ולאפשר רכישות נוספות בעתיד, ולא צריך יותר מכך. אבל האמריקאים אמרו לנו שחייבים להגיע למצב שההנפקה תהיה בהיקף של 80־90 מיליון דולר לפחות, אז 'מתחנו' אותה כמה שאפשר ומכרנו שלושתנו כבעלי מניות".

זו לא הפעם הראשונה ששלושת המייסדים מוכרים מניות נאייקס - בהנפקה בת"א הם מכרו יחד בסכום מצטבר של כ־205 מיליון שקל, מתוכם כ־51 מיליון שקל חלקו של המנכ"ל נחמד.

לדבריו, "מרבית המכירה הייתה להחזיר הלוואות אישיות שלנו. אנחנו שלושה שותפים, אמיר, דודו ואני, והגענו להנפקה כחברה שכל המניות בה מוחזקות בידי הבעלים. לא תמיד היה לנו הון, ולכן ברמה האישית היינו מאוד ממונפים בהלוואות".

זה היה משהו אידיאולוגי, לא להכניס משקיעים או קרנות כחברה פרטית?
"זה סיפור מאוד יפה. תמיד פגשנו משקיעים ותמיד היינו צריכים כסף, כך שהייתה לנו דילמה. יצא שבסופו של דבר תמיד אמרנו שאנחנו מאמינים בחברה ויודעים מה יהיה בעתיד, ומאחר שהנכס הכי יקר שלנו זה האקוויטי, ניקח הלוואה. בראייה לאחור, עשינו דברים מסוכנים מאוד ברמה האישית, וזה לא משהו שהייתי ממליץ לעשות, אבל הצליח לנו".

בשנות התשעים שימש נחמד כמנהל השיווק בקוקה קולה בישראל (בתקופה שבה המתחרה פפסי נכנסה לישראל) ושם הכיר את תחום הקמעונות ותהליכים הקשורים לו - לוגיסטיקה, מכירות, שיווק וכדומה. קוקה קולה הפיצה אז את מוצרי המים של מי עדן, החברה הבאה שאליה עבר כמנהל מי עדן בישראל.

בעבר סיפר נחמד בראיון לתקשורת שהכיר במקרה את דוד בן אבי, שותפו להקמת נאייקס, כשזה האחרון עבד על פיתוח פתרון שנוגע לכרטיסי אשראי. בן אבי התייעץ עם נחמד וכך החלה דרכה של החברה. באותה תקופה מכונות אוטומטיות לא קיבלו כרטיסי אשראי והיה ניסיון (שלא צלח) לקבל תשלום ב־SMS. נאייקס פיתחה פתרון תשלום שכלל פנייה ישירות ללקוח, ולא שיווק דרך חברות כרטיסי אשראי.

"נתקענו כי המניה ירדה"

נאייקס הונפקה בת"א בסוף תקופת השיא של הנפקות הטכנולוגיה, מאי 2021, וגייסה 462 מיליון שקל (לא כולל הצעת המכר של המייסדים) לפי שווי חברה של 930 מיליון דולר לפני הכסף - מעל 3 מיליארד שקל. מדובר במספרים גדולים שאפיינו עד אז הנפקות של חברת הייטק ישראליות בארה"ב.

ההנפקה בוצעה במודל של הנפקה בינלאומית - החתם הראשי בה היה בנק ג'פריס והמשקיעים היו גם מחו"ל. המהלך נועד בין היתר ליצור תשתית להנפקת המשך של נאייקס בוול סטריט, וכך למשוך לבורסה המקומית עוד חברות גדולות בעיקר מתחומי הטכנולוגיה.

אלא שעל רקע השינוי בשווקים זה לא קרה. "התוכנית שלנו הייתה להנפיק מיד אחרי כן בנאסד"ק, אבל קצת נתקענו כי המניה ירדה ולא רצינו לדלל את המשקיעים", אומר נחמד. בדיעבד, הוא טוען, "לנו זה עבד טוב מאוד. אני מאוד אוהב את המשקיעים הישראלים ואת האמריקאים, שלכל אחד טעם קצת אחר, ואנחנו עושים טוב למשקיעים שלנו".

רק אחרי כשנה וחצי נאייקס השלימה מבחינתה את המהלך כשנרשמה למסחר בנאסד"ק, ללא הנפקה. במאי 2023 המניה נסחרה בשפל של כ־16.4 דולר, אך מאז התאוששה והשלימה עלייה של כ־53%, כשהשווי הנוכחי של החברה הוא 912 מיליון דולר (כמעט 3.5 מיליארד שקל - עדיין ירידה של 8% ממחיר ההנפקה בת"א). בידי שלושת המייסדים מוחזקות כיום כ-66% ממניות החברה.

שוב נראים כחברת צמיחה

ממה נובעת העלייה בשנה האחרונה? לדברי נחמד, "נאייקס זו חברה שאולי לא תמיד מובנת לכולם, אבל כשמסתכלים בצורה מפוכחת - אנחנו חברה ציבורית כבר שלוש שנים וכל מה שאמרנו שנעשה, עשינו. אמרנו שנעבור ל־EBITDA (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) חיובי ב־2023 וביצענו, השנה אנחנו אומרים שנציג תזרים חיובי. ההכרה בקונסיסטנטיות של הביצועים מאוד חשובה".

הוא מוסיף כי "זה הסיפור של נאייקס. כשיצאנו לשוק ב־2021 כמובן שהיה תיאבון אחר למשקיעים לגבי חברות צמיחה. נתנו לנו הערכת שווי ששמחנו ממנה, ואז השתנה התיאבון, נגמרה החגיגה. לא ירדנו הרבה, אבל ירדנו.

"אחרי שלוש שנים כחברה ציבורית שהצמיחה בה נמשכת ושעוברת למודל של רווחיות, חזרו להעריך אותנו באופן הזה. זה מה שקרה בחצי שנה־שנה האחרונה. אגב, כבר לפני שנה וחצי אמרנו שנגיע למיליארד דולר הכנסות ב־2028 ונעשה את זה ככה, אבל אז אולי הרימו גבה, אמרו 'אתם צעירים, לא מבינים'. עכשיו אנחנו מראים שאנחנו יכולים לעשות את הקפיצות של הצמיחה, שאגב מרביתה אורגנית".

נחמד מציין פקטור חשוב נוסף בחברה, כש"ההלקוח נשאר איתנו בטווחים של עשרות שנים. זה נותן ודאות עסקית".

ב־2023 נאייקס צמחה ב־35.7% להכנסות של 235 מיליון דולר, והציגה הפסד נקי לפי כללי החשבונאות (GAAP) של 15.9 מיליון דולר ו־EBITDA בסך 4 מיליון דולר. ב־2024 החברה צופה צמיחה של לפחות 38% להכנסות של 325-335 מיליון דולר, עם תזרים חופשי חיובי ו־EBITDA מתואם של 30־35 מיליון דולר.

"אנחנו חברת תשלומים"

לאחרונה הודיעה נאייקס על רכישת חברה מברזיל בסכום שיגיע עד 22 מיליון דולר. קודם לכן היא רכשה את retail pro האמריקאית תמורת עד 36.5 מיליון דולר, והודיעה על השלמת רכישה בישראל, של חברת רוזמן שמכניסה אותה לתחום התשלומים בתחנות דלק.

נחמד: "הרכישות שעשינו בתקופה האחרונה מבטאות את הצמיחה הלא־אורגנית שלנו. יש לנו רעב להיכנס לעוד שווקים: השוק הברזילאי מדהים וגדול; ריטייל פרו נותנת לנו נגישות טובה יותר לתחום הקמעונות; ורוזמן מכניסה אותנו לתחום תחנות הדלק.

"אנחנו חברת תשלומים (payment), וזה החלק שהופך למרכז הכובד של כל קמעונאי, כי הוא אוחז בדאטה ולכן הוא חלק מרכזי מניהול הלקוח", מוסיף נחמד. "נאייקס עובדת עם מעל 50 סולקים בעולם, אנחנו יודעים לעשות עסקאות בהתאם לרגולציה, ורואים שכולם רצים לרכז את כל הפעילות שלהם תחת ספק אחד שפותר להם את כל הבעיות".

היעד של מיליארד דולר הכנסות כולל גם רכישות נוספות, אך לדבריו "בתחום שלנו לא מדובר ברכישות מהותיות שמוסיפות מאות מיליונים, קשה מאוד לאתר כאלה - אם כי זה לא אומר שלא יהיו. בדרך כלל מדובר על רכישות שמשלימות כניסה לשווקים נוספים או הגעה לעוד מפיצים בעולם".

נחמד מוסיף שהיום אין עוד שחקנים שמציעים ללקוח פתרון נרחב כל כך, וכל מתחרה עוסק רק בחלק מהפעילויות שיש לנאייקס. זה מוביל גם לשינוי בתמהיל הלקוחות של החברה, שלאורך שנים התמקדה והתמחתה בלקוחות קטנים (בעלי מכונות אוטומטיות).

מה האתגרים המרכזיים שלכם היום?
"יש אתגר מרכזי אחד: עברנו את כל שלבי ההתפתחות של חברה לפי הספר - מרעיון, לסטארט־אפ, לגדילה; עכשיו אנחנו בשלב האינסופי של לייצר סקייל, לייצר 'מכונת מכירות'. האתגר הוא הגעה לכל השווקים, לכל הלקוחות, תהליכי מכירה כמה שיותר מהירים, ניהול הדוק ומגובה דאטה. זה כאילו לבנות ארגון מחדש.

"עשינו השקעות בטכנולוגיה בשנים האחרונות ואנחנו בשלבי שיפור של תהליכים עסקיים פנימיים, כדי לייצר מקסימום מההשקעות האלה.

"אנחנו צריכים לצמוח בהכנסות ב־100 מיליון דולר לשנה, ואחר כך ב־150 מיליון וכן הלאה. יש שוק, ואני לא רואה סיבה למה שלא נעשה את זה".

עוד כתבות

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך